שוטי שוטי ספינתי

הדס לוז פרגנה לעצמה יום של ים, שמש ומרחבים וגם יין טוב. מסתבר שגם אמהות עם ייסורי מצפון זקוקות לקצת זמן פרטי

15/05/2011
 תגובות 
הדס קבלו עדכונים מהדס
  • בדואר
  • RSS
» יין וים, צילום: thinkstock

כאמא אני לא תמיד מרשה לעצמי לעשות הפסקה.

כאמא אני לפעמים לא מבינה איך בן זוגי יכול לקום בשבת בבוקר, להתקלח, להכין קפה (לזכותו ייאמר שהוא תמיד שואל אם גם אני רוצה), ולשבת לקרוא עיתון כאילו אין הבדל בין הסטטוס שלו מלפני 10 שנים כרווק תל אביבי מבוקש, לבין היותו כיום בן זוג ואב לשתי נסיכות.

כאמא קשה לי לומר “היום אני לעצמי, ולעצמי בלבד”.

אולי בגלל זה היה לי כזה כאב ראש נוראי ביום רביעי בערב. כאב ראש של יסורי מצפון על שהעזתי לבלות יום שלם ללא תכלית ותוצאה נראות לעין מלבד הנאה צרופה. כאב כזה שמצדיק ללכת לישון מוקדם ולהתעלם מהעובדה שיש שם שתיים שממתינות לסיפור לפני השינה, כאב ראש כזה שמשלים לי את הלבד שהייתי זקוקה לו כל כך הרבה זמן.

ים, מרחבים וענבים

שמש… ים… מרחבים… את אלו יש לנו כל יום מתחת לאף ולעתים אנחנו לא שם כדי לשים לב אליהם.

יין… גבינות… לחמים מעולים… וענבים. גם את אלו יש לנו כל יום בסופר או במכולת או בצרכניה או אצל השכנה במקרר.

ויאכטה. טוב, נו – את זה אין לנו בזמינות גבוהה כל כך. אבל ניחא.

אז מי חשב שהשילוב בין הדברים הפשוטים הללו, היומיומיים, הזמינים כל כך (אמרתי, חוץ מהיאכטה!) יכול להפוך סתם יום של חול לבעצם סתם יום של חו”ל… ועל אחת כמה וכמה אם מעורבת בסיפור השקשוקה של לימור (ד”ר, תעשה אצלה התמחות).

נכון – אני מודה. יש לי קשר משפחתי לאחד שהוא סקיפר. אבל לומר שעד עכשיו יצא לי משהו מזה? לא ממש (אחי, רמז..)

והנה לפתע אני בלב ים. חפשיה מהכל. חפשיה מילדים (חוץ משמה של היאכטה האגדית של גדי, שמזכיר לי כל רגע למה אני חוזרת בעוד כמה שעות… כן, מיקה1. אז בסדר, אצלי מיקה היא מס’ 2 – אבל למה להיות קטנוניים?), חפשייה מבן זוג, מעבודה – חפשיה ממחוייבויות (טוב, נו – רק בכאילו. הבטיחו לי שנחזור עד 2 ואספיק לקחת אותן מהגן..) אז למה לעזאזל כאב ראש??? זה הרי אמור היה להיות יום שכולו תענוג צרוף!

מוזר שלאחרונה אני משתמשת במונח הזה די הרבה. ולאחר המפגש האחרון אני גם מבינה למה: יש משהו בהנאה הזו שגורם לי להתגעגע לימי הרווקות שלי. ויש משהו בחיי הנוכחיים שגורם לי תחושת בטחון ואפשרות להנות מהרגע מבלי לחפש לו משמעויות נוספות. מעין שלמות כזו. חופש.

אני לא יודעת מה עוד גרם לתחושת החופש הבלתי נשלטת שחשתי – הרוח שפרעה את שערותיי כאילו הייתי ג’וליה אורמונד ברוחות של תשוקה, כיסא הכבוד עליו ישבתי בקצה הסיפון הכי קרוב אל האופק או כוס השרדונה (כרמל פרייבט קולקשן) שאחזתי בידי, אבל מזמן לא חשתי כה חפשיה, כה רגועה וכל כך כל כך שמחה על כל מה שיש בחלקי, החל מבנותיי המתוקות, בן זוגי האהוב, חברותיי המקסימות, מהות קיומי עלי אדמות וכל מה שקשור בחיי.

ואולי זה מה שגורם לכף ידי לקבל לאחרונה צורה של אחיזת-כוס-יין בכל פעם שאני חושבת על אירוע, בילוי או סתם ערב של כיף בבית מול הטלויזיה או עם איזה ספר טוב..

אולי זה גם מה שגורם לי לאחרונה, כשאני נמצאת בסופר, לחרוג לרגע ממנהגי ולמרות רשימת הקניות הארוכה שיש לי ביד, להתמגנט לרגע למדפי היינות ולחפש את המדף בו מרוכזים יינות כרמל. למה כרמל? הנה למה:

שמעתי סיפור על טועמי יין, כאלו שמוזמנים לכל פתיחה של מסעדה, כאלו שכשאומרים להם להביא יין לאירוע – הם מביאים בקבוק של 300 שקל לפחות, והסיפור הזה מדבר בעד עצמו. באחד המפגשים – היו אמורים להביא כל אחד בקבוק או שניים לטעימה עיוורת ולדרג. מרבית היינות היו שם כאלו של מעל הסכום המדובר מלבד אחד: שרדונה פרייבט קולקשן של יקבי כרמל. כן, ההוא מקצה הסיפון. יין שעולה בסופר כחמישים שקל, ובחגים עוד פחות מזה.

וכן, ניחשתם נכון – הוא הגיע לדירוג גבוה ביותר. מיותר לומר שטועמי היין המדופלמים הסמיקו במבוכה כשהבינו מה הם דירגו. עם זאת, מיד כשהתעשתו – נשפכו המחמאות..

חופש בלתי נשלט

צילום: הדס

את צורת כוס היין ביד שלי נראה לי שלא יהיה ניתן להסיר עוד לעולם. נהיינו חברים. מה זה חברים? מנאז’-א-טרואה. עם זאת וכדי לא לנקר עיניים אני מדי פעם עוד שותה איזו כוס מים ככה, כדי להתפכח.. שהבנות שלי לא יאמצו הרגלים מוקדם מדי.

בכל זאת, אמא.

טוב נו – וגם בגלל כאב הראש.

ולמי שממש ממש רוצה לדעת מה טעמנו הפעם:

פתחנו ביין מבעבע, סלקטד ספרקלינג רוזה – אחד משלושת יינות המיני סדרה החדשה המבעבעת  של כרמל סלקטד. אני אישים הכי אוהבת את הלייט מהסדרה. הרוזה הוא הבא בתור – וכמו מבעבע משובח, הוא עשה את הנדרש לפתיחת המפגש.

המשכנו בלבנים היבשים מסדרת פרייבט קולקשן 2010: סוביניון בלאן ושרדונה. שניהם מרעננים והולכים מצויין עם הגבינות, הלחמים והענבים שהוגשו לשולחננו.

בהמשך טעמנו את הגוורצטרמינר גליל עליון 2010 והיוהנסברג ריזלינג גליל עליון 2009 מהסדרה האזורית, שניהם חצי יבשים להמתקת העובדה שהנה עומד להסתיים לו עוד מפגש נשגב של מועדון הטועמות… מתיקות עדינה ביותר.

ולבסוף הוצא לו כלאחר כבוד יין אדום ייחודי, בלנד של 5 זנים שונים של ענבים המתאים באופן מושלם להיותנו על יאכטה בים התיכון – כרמל מדיטרניאן 2007. ממש כאילו הורכב כולו רק עבורנו. אדום אלגנטי, לא אלים ומאוד מאוד נעים בפה.

מיותר לציין שאת מחצית השעה האחרונה ביליתי במיטה הרכה שבמעמקי מיקה1, היאכטה המפנקת של גדי. והוא אפילו לא ידע שגם את זה בדקתי. ממליצה בחום!




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

עוגת שוקולד ובירה

היא לחה ואוורירית ובעלת טעם שוקולדי עמוק ונפלא. קבלו את העוגה המושלמת בעלת המרכיב המפתיע שהופך אותה לכזאת

מה קורה לנשים בגיל המעבר?

תסמינים שמגיעים מוקדם מדי, מצבי רוח משתנים והתלבטות לגבי הטיפול המתאים ביותר. גיל המעבר לא פוסח על אף אישה – כדאי להבין מה קורה ולטפל בהתאם

איזה אורך מכנסיים הכי מתאים לך?

אורך המכנסיים הוא גורם מפתח בעיצוב המראה כולו ויכול להעניק מראה אופנתי ומוקפד, אם תדעי לבחור את האורך שמחמיא לך. קבלו את המדריך המלא להתאמת המכנסיים למבנה הגוף

מדור שיווקי

כתבות נוספות שיעניינו אותך

  • תמונה אישית לימור שיפוני 15/05/2011

    אור חדש נשפך על כאב הראש כאן, לדעתי זו בשורה לשוחרות החופש והנירוונה :)

  • הדס לוז 15/05/2011

    את יודעת, זה כמו שתמיד כשאני חולה – יש חכם שיגיד לי “הגוף מאותת לך לנוח…” !
    רבאק, רוצה לאותת, עצום לי את העיניים כל יום בתשע בערב ופתח לי אותן בעשר בבוקר – מבטיחה להבין.


בחזרה למעלה