שהם יתביישו

בנאום שבו נחשפה, החזירה לעצמה ד"ר אורלי אינס את כוחה, ונתנה דוגמא ומופת למוטרדות אחרות

26/11/2010
ד"ר נעמה כרמי קבלו עדכונים מד"ר נעמה
  • RSS
» ד"ר אורלי אינס. צילום מסך- חדשות 2

זה היה רגע מכונן. הרגע שבו עמדה ד"ר אורלי אינס על הבמה והצהירה מול המיקרופונים והמצלמות: "אני כבר לא א'. אני לא מסתתרת, אני לא מתביישת, אני לא עשיתי שום דבר רע". זהו רגע מכונן ללא קשר לשאלה מה יהיו תוצאות החקירה. רגע שבו הקורבן מחזירה לעצמה את פניה, את שמה ובעיקר את זהותה. ויחד איתם מחזירה את הדברים כולם לסידורם הנכון. מחזירה לנו כחברה את הדיון החשוב בשאלה מדוע נשים שנפלו קורבן לעבירות מין מתביישות ומוסתרות, במקום שיתביישו ויסוו את פניהם הפוגעים בהן. אלה שבאמת עשו רע.

החיסיון הופר, ההכפשות חוגגות

חשיבות עצומה יש לכך שד"ר אינס העבירה את המסר הזה בעצרת לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. עבירות מין נגד נשים הן מן העבירות היחידות שבהן הקורבנות מתביישים במה שעוללו להן. מעולם לא פגשתי מי שבוש בכך שביתו נפרץ ורכושו נגנב; המופיע באות הראשונה של שמו ודמותו מטושטשת ומפוקסלת. יש כמובן סיבות טובות מאוד לכך שהחוק אוסר על פרסום פרטים מזהים - לא רק שם ותמונה - של קורבנות לעבירות מין. חוק שהופר בריש גלי בפרשה האחרונה. אך הגיע הזמן לשאול האם הוא לא תורם לתוצאה ההפוכה, של הקורבנות המתביישים. החיסיון בחוק איננו מונע את ההכפשות, את התרת הדם, את החגיגות סביב העבר המיני (הלא-רלוונטי), את השחרת האישיות ("מניפולטיווית") ואת התיוג כ"מתלוננת סדרתית" (אם לא ידעתם, לכל אשה שמורה הזכות להתלונן רק פעם אחת כנגד הטרדה מינית, וגם זה במקרה הטוב). החיסיון החוקי לא מצליח לתת למתלוננות את ההגנה מפניהם, ולכן גם לא מבטיח שלא יהססו להתלונן בשל החשש שזה מה שצפוי להן. ד"ר אינס קרעה את המסך מעל כל אלה ובפנים גלויות הצהירה בפשטות: "אני לא מפחדת".

סכנת ה'מקורבים'

מאלפת לא פחות היתה תגובתם של "מקורבי" ניצב אורי בר-לב. אלה תקפו את אינס כמי שבוחרת לנהל קמפיין "אגרסיבי" נגד בר-לב ומשפחתו "ולא בוחלת לשם כך בשום אמצעי". משונה. אני התרשמתי שמי שלא בחלו בשום אמצעי כדי להכפיש את שמה של ד"ר אינס היו דווקא ה"מקורבים" למיניהם ושליחיהם לדבר עבירה. אני חושדת שלא רק החיפזון – לשלוח את התגובה לכלי התקשורת בו-זמנית עם הדברים שאליהם הגיבה, אם לא לפניהם – גרם ל"מקורבים" לשכוח שד"ר אינס כלל לא התלוננה כנגד ניצב בר-לב וממילא לא ניהלה נגדו שום קמפיין. מי שחשף את הסיפור היה מנכ"לו המתפטר של המשרד לביטחון פנים, שעל התנהגותו כלפיה הגישה אינס תלונה משמעתית, המתבררת בימים אלה בנציבות שירות המדינה.

הפרצוף שנחשף הוא של ניצב בר לב

בדרך כלל זוהי אי-הבנה בדינמיקה שמחוללות עבירות מין, המביאה אנשים לשאול מדוע הקורבנות אינן מתלוננות מיד. אך אם היה עדיין מי ששאל את עצמו במקרה זה מדוע לא התלוננה אינס בזמן אמת - בא מחול השדים שבו מצאה את עצמה לאחר שנחשף הסיפור - כששמה הטוב והישגיה המקצועיים היו למרמס בפי כול - והטיח את התשובה בפרצופו. אינס "חשפה את פניה אך לא את פרצופה האמיתי", כך "מקורבי" בר-לב העלומים, הממשיכים להכפיש תוך שהם מסתתרים מאחורי שמות קוד. אינני יודעת אם את פרצופה האמיתי חשפה ד"ר אינס. אך אם לשפוט על-פי התגובה הרי שאת פרצופו האמיתי של ניצב בר-לב היא חשפה די בהצלחה.

שהתוקפים יתביישו, לא הקורבנות

אם אחרי שראינו מה שעברה א' מבית הנשיא שאלנו את עצמנו מי תתלונן עכשיו, באה א"א – בהופעה אל"ף-אל"ף - והראתה שאפשר גם אחרת. שלמרות ששום מעמד מקצועי איתן אינו מגן עליך מפני הטרדה ואלימות המכוונות כלפיך פשוט כי את אשה, וגם אם החשיפה נכפית עליך – ניתן להחזיר לעצמך את מי שהנך באמת ולשמש לרבות אחרות דוגמא ומופת.

חברה שבה הקורבנות מתביישים היא חברה מעוותת. חברה חולה. הופעתה המרשימה והאמיצה של ד"ר אורלי אינס אמש מאפשרת לנו לנסות ליישר את מה שהתעקם כל-כך. לחזור לשפיות. ליצור מחדש חברה שבה מתביישים התוקפנים ומעוללי הרע, לא הקורבנות שלהם.

>> לבלוג של נעמה כרמי באתר רשימות- קרוא וכתוב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • לא א’, אל"ף-אל"ף « קרוא וכתוב 26/11/2010

    [...] כפוסט אורח [...]

  • Hagar Ness 26/11/2010

    טוב, יש לי כמה דברים להגיד על כל מה שנאמר פה.
    דבר ראשון, זה מאוד נחמד להתייחס אליה כקורבן, אבל זה לא מדויק, מטעה ומביע עמדה מאוד ברורה לגבי כל העניין. היא עדיין לא הקורבן כי עדיין לא הוכיחו שבאמת הייתה פה איזושהי התנהגות בלתי הולמת.
    דבר שני, אני מסכימה לחלוטין שמתלוננות לא צריכות לפחד להיחשף ואין להן סיבה להתבייש (בעולם טוב יותר..). בנוסף לזה, אני חושבת שאם כבר מישהו צריך להישאר מאחורי המסך הם ה”מטרידים” כביכול. הנזק שיעשה להם, במידה ולא היה ולא נברא הסיפור הזה, הרבה יותר חמור מהנזק שיעשה למתלוננת.
    באופן כללי בנושא של הטרדות מיניות, אני חושבת שכל העניין הזה יצא לחלוטין משליטה. משום מה קשה לי להאמין שיש כל כך הרבה הטרדות מיניות במדינה שלנו. אני מאמינה שזה עניין של פרשנות אישית. מה שאני רואה כמטריד, לא יטריד מישהי אחרת ולהיפך. אלה קודי התנהגות ולא חוקים של ממש. כמובן שאני מסייגת את דבריי להטרדה מינית ולא לתקיפה מינית או אונס.

בחזרה למעלה