רעש, תנו לו לצאת

האם גם הבית שלכם חשוף לרעשי הסביבה? רעשים הנגרמים מרחוב סואן, נתיב טיסה, עבודות בנייה ועוד עלול לגרום לפגיעה גופנית של ממש. מהן הסכנות השקטות שברעש ואיך אפשר למזער אותן?

07/05/2014
שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS

הנה עובדה די 'מרעישה': מחקר שנערך לפני מספר שנים בלונדון מצא שהסיכוי של אנשים המתגוררים סמוך לשדה תעופה ללקות בבעיות נפשיות גדול פי שמונה מאנשים שמתגוררים באזורים שקטים. בהחלט נתון מפתיע ומעורר דאגה. "אנשים חשופים לסכנות של רעש אבל לא ממש מודעים לכך", מסבירה ד"ר ענת שץ ומוסיפה: "חלק מהבעיה היא שכיום אנחנו חיים בסביבה שהיא מטבעה רועשת תמידית, מה שמקשה עלינו לזהות רעשים שהם מעבר לאלה שאנחנו יכולים לסבול ושממש מסכנים את השמיעה שלנו".

רעש סביבתי, זה מסוכן לבריאות (צילום: שאטרסטוק)

 לפי מדד הרעש, מה נחשב לרעש מזיק?

"רעש נמדד בדציבלים. עקרונית כל רעש שהוא מעל ל- 85 דציבלים מסכן אותנו, אבל צריך לקחת בחשבון שהנזק תלוי גם בזמן החשיפה לרעש ולא רק בעוצמתו. כדאי גם לציין שיש אנשים שהם יותר או פחות רגישים לרעשים. כל אחד צריך לבחון את עצמו לראות לאיזו קבוצה הוא שייך ולפעול בהתאם. באופן עקרוני חשוב להבין שנזקי רעש הם בלתי הפיכים ובגלל שהם הדרגתיים קשה להבחין בהם אלא כשהמצב ממש מדרדר וזה חבל מאוד". עד כמה שזה נשמע מפתיע רעש שמלווה אותנו לאורך זמן עלול לא רק לפגוע באיכות השמיעה שלנו אלא לגרום לשורה של תחלואים – פיזיים ונפשיים, שאותם מונה ד"ר שץ וביניהם: בעיות שינה, פגיעה ביכולת הריכוז ובכושר העבודה, הגברת קצב הנשימה ופעימות הלב, עלייה בלחץ הדם, פגיעה במערכת העיכול, אולקוס, התכווצויות שרירים, ואפילו לירידה בפוריות הגבר.

איך משיגים את השקט?

אז עכשיו כשהנזק ברור, אנחנו נשארים עם השאלה הבוערת: איך משיגים שקט? כשאנחנו מחוץ לבית – ברחוב, בקניונים ובמסעדות, קשה לנו לשלוט בעוצמות רעשי הרקע והאסטרטגיה הטובה ביותר שלנו היא מניעה. כלומר, אם אנחנו מרגישים שהרעש בלתי נסבל, פשוט לקום וללכת. כשמדובר מסגרות של העבודה – מפעלים ומשרדים - ישנם תקנים מיוחדים שאמורים להוות בקרה לנזקי הרעש והאחריות לעמוד בהם היא על המעסיקים. בעצם, המקום היחיד בשליטתנו הבלעדית הוא הבית שלנו ורבים מאיתנו, בעיקר בערים הגדולות או אלה הסמוכות לשדות תעופה או מוקדים אחרים של מפגעי רעש, משלמים מחיר בריאותי כבד במודע או שלא במודע. הבעיה מחמירה בעיקר בגלל שבישראל – למרות האור הרב והאקלים הלוהט - סגנון הבניה המועדף הוא כזה שאוהב חללים פתוחים ומוארים, כלומר חלונות, וויטרינות, דלתות זכוכית רחבות וכדומה. במקרה הזה התשובה לרעש מבחוץ היא בידוד מיטבי של החלונות והדלתות בחלל המגורים.

רעש תנו לו לצאת בקליל (צילום:אלי גרוס קרן אור)חללים פתוחים וקירות זכוכית, הישראלים אוהבים חללים מוארים ופתוחים (צילום: אלי גרוס קרן אור)

גל פורת, מנהל תחום קליל גלאס בקליל, מסביר: "קירות שלמים מוחלפים היום בזכוכית, לה בידוד אקוסטי ותרמי נמוך ברוב המקרים מקיר בנוי. לכן חייבת להיות התייחסות לנושאים אלה והלקוחות נדרשים לעשות 'שיעורי בית' כשהם בונים בית או מתכננים שיפוץ מאסיבי, שכולל חידוש של חלונות ופרופילים". הבשורות הטובות, לפי גל, הן שלמרות שהפתחים בבתים ובדירות הולכים וגדלים, גם היצע הפתרונות לבעיות אקוסטיות מתרחב. פורת: "יש כמה רמות פתרון לבידוד אקוסטי – בסיסי, משופר ופרימיום. חלק מהפתרונות מאפשרים לפתור בעיות של רעש ובמקביל לתרום לבידוד התרמי של החדרים בבית ולסינון אנרגטי".

מה הציבור לא יודע בבואו לבחור חלונות או דלתות חדשים לבית כשמדובר בתחום הזה?

פורת: "בשנים האחרונות הישראלים הופכים להיות יותר ויותר מודעים לנושאים האלה אבל לא תמיד שולטים במונחים, בתקנים ובניואנסים של איכויות החומרים. אקוסטיקה היא אמנם נושא מורכב אבל קליל הצליחה להנגיש אותו ללקוח. בין היתר, חשוב לנו להדגיש שגם לפרופילים שמסביב לחלונות יש תפקיד חשוב ביותר ולמשל, אטמים נכונים מסביב לזכוכית, חפיפה נכונה בין הזכוכית למסגרת שלה ובחירה במערכות ציר הם קריטיים לאפקט בידוד הרעש. בנוסף, הלקוח צריך לא רק לבחור את סוג הזכוכית הנכון לו אלא גם לעקוב אחרי ההתקנה של המוצרים ולוודא שנעשה שימוש בחומרים הנכונים והמתאימים כדי לקבל את הפתרון הטוב ביותר בשבילו".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה