רעות או מבולבלות? נשים בתהליכי גירושים

אני מאמינה שכאשר האישה מבולבלת, היא עלולה להשתמש בכוח הקשר שלה עם הילדים לרעה כנגד האב. הסיבה היא שהיא זקוקה לקשר ההורי גם במחיר ויתור על החופש שלה

04/01/2015
מיכל איסט-אלון קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

בהליך גירושים מתעורר הפחד מפירוק הקשרים הזוגיים וההוריים שלנו. בחברתנו, המקדשת את העצמאות, קשרים ובוודאי התלות בקשרים אינה מוערכת. אבל האמת היא שאנחנו יצורים הניזונים מקשרים וזקוקים לקשרים. זה נכון לגברים ונשים כאחד.

אמנם הקשר הזוגי בגירושים חייב להתפרק, אבל הקשר ההורי שלנו יכול להשמר, אם נדע לצאת מהמשבר הזה נכון. כיועצת לגרושים, אני מבחינה כי לעיתים, בהליך גירושים, נשים פועלות ממניעים סמויים של בלבול רגשי ונפשי גם אם הן עצמן יזמו את הגירושים.

נשים בהליכי גירושים. צילום: שאטרסטוק

אני מוצאת שתופעה זו אינה קשורה למעמד סוציואקונומי או להשכלה. ישנן נשים המבולבלות בכל הקשור לזהות הנשית-אימהית שלהן. עבורן, בעת גירושים ובשל ערעור הקשר הזוגי, הפחד מאיבוד הקשר עם הילדים הופך להיות מאבק עיקרי על זהותן. אני מאמינה שכאשר האישה מבולבלת, היא עלולה להשתמש בכוח הקשר שלה עם הילדים לרעה כנגד האב. הסיבה היא שהיא זקוקה לקשר ההורי גם במחיר ויתור על החופש שלה, שאותו היתה מקבלת אילו הסכימה לבקשתו של האב להיות עם הילדים.

התוצאות של הבלבול הזה יכולות להיות תלונות שווא כנגד האב או סירוב מוחלט של האם לאפשר לו קרבה אמיתית לילדיו, שמשמעותה ויתור מנטלי שלה על אחיזה רגשית בילדים, ואפילו חוסר יכולת לנהל חיים תקינים בימים שבהם הילדים לא אצלן. אלו מקרים שפגשתי מקרוב והוכיחו לי שעבור אותן נשים, הפחד לוותר על האחיזה הטוטאלית בקשר עם הילדים, אינו מאפשר להן לראות את עצמן מחוץ לקשר ההורי.

אבל מדוע מלכתחילה מגיעה האישה הגרושה למצב של בלבול פנימי? יש שתי רמות עיקריות המסבירות זאת:

הרמה הפנימית-רגשית

1. למרות כל השינויים שחלו במעמד האישה, באפשרויות שלה לממש את עצמה בחיים הפרטיים והציבוריים ובעצמאותה - נשים יכולות לעבוד, להיות עצמאיות מבחינה כלכלית, להביא ילדים לעולם ללא בן זוג ולהתגרש - ישנן נשים שעדיין מתקשות למצוא את הכוח שלהן מחוץ לקשרים. עבורן, האפשרות לדאוג לאחר ולהיות בתוך קשרים היא המהות של חיים תקינים וראויים. העצמי שלהן מוגדר בעיקר מתוך זהויות של קשרים.

כדאי לזכור שתלות בקשרים יכולה להיות דבר נפלא ומעצים והדאגה לאחר נותנת סיפוק, אבל עליה להיות מאוזנת עם היכולת לדאגה עצמית, מפני שדאגה עצמית היא סמל לבגרות. אדם יתקשה לדאוג לאחר, אם לא יצליח לדאוג לעצמו ולבסוף גם האחר ישלם על כך מחיר.

2. קשרים זוגיים יוצרים אלמנט של תלות הדדית. המהפכה הפמיניסטית עשתה את שלה ונשים מאמינות היום שתלות כלכלית או מנטלית בבן הזוג היא דבר רע, לכן עם הזמן הן הלכו וחיזקו את התלות שלהן בקשרים שלהן עם ילדיהן. הקשר עם הילדים מאפשר להן להרגיש בטוחות ויציבות וקובע את התפיסה שלהן לגבי עצמן כנשים טובות. הן שואבות את עיקר כוחן מקשרים האלו, ובמצבים קיצוניים הן מפחדות לאפשר לאב להיות באותם קשרים על מנת שכוחו, הגבוה גם כך בשל השליטה בכסף, לא יעלה על שלהן.

ברגע שהסיפוק הגדול שאמהות שואבות מהיחסים עם ילדיהן הופך להיות כלי במאבק של יחסי כוחות מול האב, נשבר מעגל "נתינת החינם" של הקשר הורה-ילד, וקשר זה הופך להיות "דאגה לעצמי" (ניסיון למהלך של התבגרות שסופו להיכשל) במקום "דאגה לאחר".

הרמה החיצונית

1. בישראל משדרים לאישה מסרים כפולים היוצרים בלבול. מצד אחד המסר הוא "תהיי עצמאית", ומצד שני - "תמיד תראי את עצמך קודם כל כאמא". קיים גם לחץ מצד המשפחה. אמהות לבנות משדרות להן לא פעם שאמהוּת היא מקור האושר של האישה ואם היא לא מוצאת בה את האושר שלה, משהו בה לא בסדר ועליה לטפל בכך.

2. במקום לעודד נשים לראות את עצמן בהקשרים רחבים יותר של נתינה והשפעה על העולם, השיח הפמיניסטי הנלחם על מזונות ומשמורת דוחף אותן להתחזק רק בתוך הקשרים שלהן עם הילדים. התוצאה היא שנשים אלה אינן רואות את עצמן תלויות בגבר, אבל הן תלויות בילדיהן.

מחשבות על אפשרויות לשינוי

1. על נשים להפסיק לעודד נשים אחרות להשתמש בכוח שיש להן מעצם הקשרים עם ילדיהן. כאשר כוח זה אינו מאוזן, הוא עלול לפגוע באישה מבחינה רגשית גם אם לכאורה המטרה היא הגנה כלכלית. בעת הידוק ואחיזה של הקשר הרגשי עם הילדים עלולה להיווצר תלות רגשית לא מאוזנת הפוגעת גם בילדים.

2. כאשר נשים לא מאזנות את ה"דאגה לאחר" שלהן באמצעות פעולות חיים של "דאגה לעצמי" כגון עבודה, לימודים, חלומות ושאיפות שלהן לעצמן, הן למעשה מתכחשות לתהליכי התבגרות החיוניים להתפתחותן. לכן הן עלולות למצוא את עצמן בבוא היום בתחושת תסכול והחמצה.

3. לנשים כדאי לראות באימהוּת סוג אחד של קשרים מתוך מכלול רחב יותר של הקשרים שאותם הן בונות בחייהן. אם הן ירחיבו את מעגלי הנתינה שלהן, הן לא יצטרכו להיאחז בקשרים עם הילדים.

4. על גברים לדאוג, כבר מתחילת הנישואים, לשמור על הקשר עם ילדיהם גם במחיר של ויתורים בקריירה. הכוח שיכול להינתן להם מעצם השמירה על קשרים עם משפחתם גבוה לעין שיעור ממעמדם הכלכלי.

5. שוק העבודה בשכר חייב להתחיל להכיר בחשיבותם של קשרים רגשיים, דאגה לאחר ונתינה במסגרת המשפחה ולאפשר לנשים ולגברים להשתלב בשוק העבודה מבלי שקשרים אלה ייפגעו. כך נשים יוכלו להשתלב טוב יותר בעבודה, וגברים יוכלו לאזן את קשריהם עם הילדים כבר בנישואים.

בבואי לכתוב מאמר זה, ראיתי לנגד עיני נשים מדהימות שהיתה לי הזכות לעזור להן להשתחרר מכבליהן. אני מאמינה שבתהליכי גירושים ובשל המשבר הלא פשוט שנוצר, יש לנו אפשרות אמיתית לצמיחה מנטלית, כל אחת במקום בו היא צריכה. אנחנו תמיד צריכות לחשוב על שני תהליכים במקביל, נפשי וחברתי.

 אני קוראת קריאה חברתית לכל היושבים והיושבות במקומות ובדרגים היכולים להשפיע, לעזור לנשים לשחרר קצת את כבלי האימהות שלהן. במקביל, אני קוראת לנשים שמרגישות מבולבלות, שמרגישות לא שלמות עם הצעדים שבהם הן נוקטות בהליכי גירושים, לפנות לקבלת עזרה מאנשים העוסקים בתחומי הטיפול ויכולים לכוון אותן לדרך האמת שלהן.

.

* מיכל איסט-אלון היא יועצת לזוגות בפרק ב' ומשפחות משולבות.
לעמוד הפייסבוק של מיכל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה