ריקי כהן עונה ליאיר לפיד

“התבוננתי על הדמות הסטריאוטיפית ששרטטת בטור שלך, על המטאפורה הזו שבחרת, והבנתי: אתה באמת לא מכיר את מעמד אחיך העבדים הדמיוני שלך”. העיתונאית ריקי כהן עונה למשל של שר האוצר יאיר לפיד

02/04/2013
 תגובות 
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • בדואר
  • RSS

אני מרשה לעצמי לענות לטור הפייסבוק שלך שהשתמש בשמי והפך אותו אמש למימ מבדר ועצוב כאחד ברשתות החברתיות. פתאום התעוררתי בבוקר וגיליתי שאני מסעודה החדשה. נכון, לא התכוונת אלי, אני לא מורה מחדרה, לא בת 37 כבר 7 שנים, ובעלי בכלל לא בהייטק. למעשה, אני גרה 10 דקות נסיעה ממך, הילד שלי אפילו הלך לאותו גן פרטי שהלך אליו אחד מילדיך, ולמרות כל אלו – המרחק בינינו עצום, אינסופי, תהום פעורה.

התבוננתי על הדמות הסטריאוטיפית ששרטטת בטור שלך, על המטאפורה הזו שבחרת, והבנתי: אתה באמת לא מכיר את מעמד אחיך העבדים הדמיוני שלך. לא פוגש אותנו, אין לנו מעגלים משותפים. בניגוד לעמיתיי הציניים ממני, אני כן מאמינה שכוונותיך טובות, שאתה באמת רוצה להיות האביר הלבן של הריקי כהן הזו, לגרום לה להקליד בפייסבוק, ‘אמרתי לכם שיאיר יעשה פה צדק חברתי’, אלא שאני לא בטוחה שבדקו עבורך עד הסוף את מצבה האמיתי של דמות הייצוג החדשה, ריקי כהן.

וכך מתחיל אפיון הדמות שלך והכשל הגדול: “”ריקי כהן מחדרה,” הסברתי, “היא בת 37, מורה בבית ספר תיכון. הבעל שלה עובד בחברת היי-טק במשרה לא בכירה, והם מרוויחים ביחד קצת יותר מעשרים אלף שקל בחודש. יש להם דירה והם נוסעים פעם בשנתיים לחו”ל, אבל אין להם שום סיכוי לקנות בעתיד דירה לאחד משלושת הילדים שלהם.”

יאיר, בפרפרזה על שאלה מפורסמת שלך, איפה הדירה? אני וחבריי מכירים את התמונה המבהילה באמת במציאות הפיננסית של “ריקי כהן”. אתה מבין, דירה לילד זו שאיפה נוסטלגית שאין לה אחיזה בהווה שלנו, היא בדיונית. אנחנו שמשלמים עוד ועוד למפלצת הזללנית שמורכבת מדיור, חינוך, בריאות, מזון, חשמל, מים, ארנונה ואגרות, מתפללים כל הזמן לא ליפול מטה לעשירונים נמוכים יותר בגלל האמרת המחירים המופרכת הזו, כשהשכר שלנו כל הזמן נשחק, והפער בין לבין ההוצאות מרקיע. וכך רבים מאיתנו חיים בבועה של אשראי והלוואות, שאולי לעולם לא יוכלו להחזיר. אתה בטח חשוף לזה שיש עכשיו פרוספריטי ענק בגופים שמעניקים לנו הלוואות בעשרות תשלומים, למחזור משכנתה, למכונית, לחתונה, ללימודים של הילד, לכל אותם דברים שאפשר היה לפנות להם קצת מההכנסה שלנו, אם היה נשאר מה.

קח דוגמה קטנונית עכשווית: רק בשבוע שעבר למשל, הייתי קצת חולה, הסתבכות שפעת, לא סיפור טראגי מידי. ערב חג, אין רופא בקופה, אני צריכה להגיע למיון, והקופה שלי, מכבי, מצפצפת עלי ומסרבת לתת לי הפנייה. הפינוק הזה וכל התרופות מסביב הגיעו לעלות של 900 ש”ח. ריקי כהן מחדרה יכולה לספוג את זה? ואז יישאר לה למועדונית של הילד? עוד דוגמה מהחיים: החופשים הנהדרים והארוכים של הילדים ממערכת החינוך, אחד כזה נגמר עכשיו. 76 ימי חופש בשנה ממערכת החינוך יש לילדים, ולי כאמא שהייתה שכירה עד לא מזמן? 12. בפער הזה – הקייטנות, הבייביסיטרים, והעלות של אובדן ימי עבודה ובילוי משותף, הם חלק ממה שגורמים להרבה אמהות כמוני, לוותר על המשרה ולעבוד מהבית, לרוב תוך הקטנה בהכנסה ותסכול. אם תבדוק בקבוצות דיון של אמהות, הן מתעסקות בדילמות האלו הרבה יותר מאשר בתוכנית האוטופית לקנות דירה לילדים שלהן.

אחר כך תציץ, יאיר, למה שקורה בקרנות הפנסיה שלנו שנגזמות כל הזמן על ידי האנשים שאסור לגעת בהם. בקרנות ההשתלמות ששוב מפריחים רעיון מעוול למסות אותן, וענה לי: איך נחיה בזקנתנו, איזה מין חיים יהיו לנו, אחרי שמיודעיך הטייקונים מוסיפים וגודמים בהן, מה יישאר לנו כשלא נוכל לכתוב טורים זועמים, לצאת להפגנות ברחוב ומול ביתך?

ואז תרד עוד קצת במורד החיים והזקנה של ריקי כהן, קח עוד עשר, עשרים שנה ותבדוק מה יהיה לה אז, האם הבעל ישמור על משרתו בהייטק גם אחרי גיל 50? כמה מתוך ה20 אלף הנחשקים האלו היא מביאה לתקציב המשפחתי 5-6?  וכשהוריה והורי בעלה יזדקנו, מי יתמוך במי? מי ישלם את האחות הסיעודית והפיליפיני, מי יממן את בית האבות, כשעלות המחיה ותוחלת החיים לא תשאיר להם מקור כזה?

אבל מה לפרוזה יפה ולנתונים, שרק מפריעים לה. אני ממליצה לך ולנעריך באוצר לקרוא גם את הפוסט המבריק של עמיתך לשעבר, יגאל סרנה, “ספרטקוס בשלטון – אגרת לנבחר“, כדי לקרב למציאות עוד קצת את התמונה על מעמד הביניים הזה, האב טיפוס החמקמק, זה שלעולם לא תפגשו אותו באמת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

סינית היא מדברת אליי

גלית דיאמנט הייתה מעורבת בחיים של הבת שלה, עד שהגיע גיל ההתבגרות. עכשיו היא צופה בבת שלה צועדת במסלול עצמאי, ולאט לאט לומדת לשחרר

ללמוד לא להיפגע

שיחת טלפון סוערת במיוחד גרמה למיכל מלמד כהן להיזכר בתקופת הטיפולים. במקום לשקוע לזכרונות מדכאים היא החליטה לסלוח על הכול

5 מתנות לראש השנה לאחות או לחברה הטובה

יש אחיות שהן החברות הכי טובות, יש חברות שהן כמו אחיות. לאלה ולאלה מתאימות המתנות שאנחנו בעצם רוצות לעצמנו

מדור שיווקי

כתבות נוספות שיעניינו אותך


בחזרה למעלה