ריח נדיר של שינוי

רחובות ישראל, לא רק ת"א, לוהטים מאנרגיות של שינוי. תמר זנדברג מבשרת לספקנים: זה קורה

19/07/2011
תמר זנדברג קבלו עדכונים מתמר זנדברג
  • RSS
» תמר זנדברג

שש הערות על מחאת האוהלים

  1. הישראלים יוצאים לרחובות. שנים מצקצקים לנו על כך שהישראלים, בפרט הצעירים, לא יוצאים לרחובות. ממהפכת הסטודנטים בצרפת ועד כיכר תחריר, הישראלים פשוט לא לומדים את הלקח. טוב לכם מדי, אתם מפונקים, הטיחו בנו. אז הנה, הישראלים ברחובות. ליטרלי. באוהלים ברחובות, ולא רק ברוטשילד, אלא בירושלים, בראשון לציון, בבאר שבע, בחולון ובכפר סבא. אז מה יש לכם לומר עכשיו?
  2. למי מגיע לגור ברוטשילד. אני לא חושבת שיש מישהו באחד האוהלים שחושב שמגיע לו, או שיש לו בכלל סיכוי לגור ברוטשילד. רוטשילד מזמן מעבר להישג ידם של רובם ככולם של התל אביבים. האם אתם יודעים איך רוטשילד הגיעה למצב הזה? לא, זה לא כוחות השוק. מדיניות של בניה לגובה של משרדים בצד מדיניות שימור של מבנים היסטוריים היא שיצרה את רוטשילד בדמותה הקיימת. שדרות רוטשילד היא שדרה חשובה לכלכלה של העיר, למראה שלה ולהיסטוריה שלה, אבל האם לא מגיע גם לנו להנות מפירות המדיניות הזאת? לא ברוטשילד, אלא בשאר העיר? בשאר המטרופולין?
  3. בכל העולם הערים יקרות, לכו לפריפריה. קודם כל, חשוב לציין כי המחירים בתל אביב ולמעשה בכל גוש דן כבר הגיעו ואף עברו את הערכים בערים גדולות ומרכזיות בעולם, לעומת המשכורת של הישראלים שמפגרת הרחק מאחור. שנית, הימים של פיזור אוכלוסיה כפוי עברו מן העולם, לא רק בגלל חוסר הטעם שבכך. בעולם של משאבים מוגבלים, שום מדינה, בטח לא קטנה כל כך, אינה מחסלת עוד ועוד שטחים פתוחים לבניה חסרת תוחלת בפריפריה חסרת תעסוקה ומרוחקת. בסדר גודל של אוכלוסית מדינת ישראל, אין שום הצדקה שלא לצופף את המרכז שמהווה את מרכז התעסוקה, הכלכלה והתרבות, ולייצר מרכז אורבני חי ומתפקד.
  4. האם הפיתרון הוא ה"סופרטנקר" של נתניהו? נתניהו וממשלתו מנסים לעשות עלינו ספין, ולהסיט את המאבק לכיוון תמיכה בתכנית לרפורמה בתכנון, כלומר הוד"לים (ועדות דיור לאומיות). מדובר במנגנון עוקף איזונים ובלמים בתהליך התכנון, שרק יסייע להפריט קרקעות ולספסר בדירות יוקרה לעשירים, כאילו היו סחורה עוברת למרבה במחיר ולא שירות ציבורי שאמור להיות תחת אחריות לאומית. ביתר שאת אחרי משבר המשכנתאות העולמי, בכל העולם כבר הבינו שממשלה לא יכולה להתנער מאחריות לקורת הגג של אזרחיה. למאבק הזה אסור להסתיים בכיוון ההפוך בדיוק.
  5. הפוליטיקה של המאבק. "זה מאבק חברתי, לא פוליטי" זועקות הכותרות. למחרת אנו מתבשרים כי חלק מהתכנית להגדיל את היצע הדירות מכוון לשטחים הכבושים. לחברים הנפלאים במאהל ברוטשילד יש לומר בצורה ברורה: הכל פוליטי. פוליטיקה היא מאבק על הקצאת משאבים לפי סדר עדיפויות. אנחנו דורשים שינוי סדר העדיפויות. אין זה מקרה שהכסאות מתחת לישבניהם של הפוליטיקאים רועדים. האנרגיה הנושבת באוהלים היא רוח של שינוי, השינוי חייב להתבטא בשינוי פוליטי.
  6. רוח המאבק. לכל המצקצקים, לכל הסקפטיים, לכל הציניים, לכל המיואשים. רחובות ישראל הם הדבר הכי לוהט כרגע, ולא רק בגלל החום. מכל מקום צצות עוד ועוד מחאות, עוד ועוד אירועים. בזמן שהממשלה עסוקה בחקיקת חוק החרם, ברחובות זורקים קוטג', מפגינים, שרים באוהלים. רוח אמיתית של שינוי, אנרגיות שמתפזרות לכל עבר, שאי אפשר בדיוק לדעת מאיפה באו ולאן ילכו, אבל זה גם באמת לא משנה כרגע. זה חי, זה כאן ועכשיו. כל מי שלא מרוצה מהמצב הקיים ולא יוצא לרחוב ולוקח בזה חלק, לא רק שהוא טועה, הוא גם מפסיד.

הכותבת היא חברת מועצת עיריית תל אביב יפו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה