קשוחה וחזקה או נשית ומתפנקת?

דניאל דותן רוצה להנות מפירות הקריירה המצליחה שלה, וגם לחזור להיות האישה הקטנה אחרי שעות העבודה, כשהיא יושבת מול הגבר שלה. מתברר שזה לא כל כך פשוט

26/11/2012
דניאל דותן קבלו עדכונים מדניאל
  • RSS
» אבל המאמר צריך להיות מוכן עד הבוקר!

בעברי הייתי קרייריסטית, אני זוכרת את זה במעורפל. שעות על גבי שעות של עבודה בהייטק, בתכנות ופיתוח. איכשהו בין ההריונות, הלידות, החלפות החיתולים האינסופיות, הבקבוקים וההקשבה הבלתי פוסקת למלמולי ילדים כשברקע מתנגנת לה הכבשה שושנה ושאר חבריה, המחשבות הקריאטיביות שלי צנחו, יחד עם השדיים. היום הילדים גדלו קצת, לכן לפני כמה חודשים בהחלטה של רגע, לקחתי על עצמי קריירה.

התחלתי לעבוד על הרומן הראשון שלי, המקלדת מתקתקת מבוקר עד ערב עם הפסקות של אחר הצהריים לבילוי עם הילדים. אבל עד שיצא הרומן צריך גם להתפרס אז הפכתי לעורכת תוכן. זה התחיל מעבודה אחת קטנה, שהכניסה עבודות נוספות אחריה, שעוררה את הצורך בבניית אתר עצמאי, בקידום עסק והפך להיות באופן מדליק, קריירה!

השאלה היא איך זה מסתדר עם היותי סינגלית.

יצאתי עם גברים שאהבו את זה, שהרגישו שווה בין שווים. השיחות על מיזמים חדשים ורעיונות עסקיים עשו לקשר רק טוב. אבל איכשהו זה התמוסס בין הרגעים בהם או הם או אני ביטלנו פגישות בשל עבודה והקשר הלך ודעך. ועכשיו איתו, זה שורד קצת יותר אז אני מוציאה את המאוזניים המטאפוריות שלי ומשווה בין עבודה ליחסים.

אני נלחמת על מקומי עם גברים כל היום, שולפת את ציפורניי הפמיניזם ללא הרף, מדגישה כי אני שווה לא פחות. אני פושרית להחריד. כשמדובר בעבודות נכנסות הפכתי לאמסטף. אבל בערב כשהגבר מגיע הביתה, אני צריכה להיות לברדור ואין לי מושג: איך עושים את הסוויצ'? כשהוא בא לא תמיד אני זוכרת ללבוש את השמלה היפה שהוא אוהב ואת המגפיים הגבוהים. כשאני חושבת על המאמר הבא שביקשו ממני לפרסם וכמה תועלתי הוא מוכרח להיות, המחשבה שלי לא ממוקדת באייך להתפתל מול הגבריות שלו, הרציונאל משאיר אותי שוות ערך וזה לא המקום אליו הוא שואף בלילות, ואם כבר מזכירים את הלילות, לפעמים אפילו באמצע האקט ברגע של הפוגה צץ לי רעיון אקסקלוסיבי, פיתוח שיווקי מטורף ובגלל שלא נעים לי לקום ולרשום את זה, אני מוכרחה לשנן לעצמי בכדי שלא אשכח, וכשהוא מתרוקן מתכנו, אני מתמלאת בתוכן.... פרסומי.

זה לא קל.

השבוע החלטתי שכשהוא יבוא אני סוגרת את האמסטף במחסן. באותו היום הפסקתי לעבוד כבר בצהריים, הלכתי למספרה לעבוד על הפן הנדרש. התאפרתי במיטב האיפור המושקע, משהו שנשים מתמרחות בו כחצי שעה בכדי להראות טבעיות. ירדתי לחנות בגדי המעצבים הסמוכה ורכשתי את השמלה הכי חשופה שמצאתי, משהו בין הסלאט הגמור לסקסי במיטבו וכשעליתי הביתה נשבעתי שלא לגעת במחשב על לאחר הפגישה. הכל עבד כמו שעון, הכל תקתק עכשיו כשיבוא אהיה בדיוק האשה הנשית לה הוא מצפה ואוהב אותו ברכות. אז אז דקה לפני שהוא בא הטלפון צלצל. עורך מגזין של חברת סטארט-אפ ביקש שאכתוב מאמר, עד הבוקר באופן בהול, ובדיוק הוא נכנס והפרצוף שלי היה מבועת. איך מתארגנים על זה?

"יפה שלי" הוא אומר ומחזיק את ידיי בידו "את מדהימה, חושנית ונשית, אני מתכנן לנו ערך ארוך"

God Dam it, "כמה ארוך?" אני סומרת, המאמר מוכרח להיות גמור עד הבוקר.

אז ניסיתי, זרמתי יפה עם בקבוק היין היוקרתי שפתח עבורי ועם חלקלקות הסושי שהזמין. ניסיתי להירגע למולו, להיות קשובה ורכה. ולהפתיע אותו בנוכחותי הקלילה והמרגשת וכל הזמן ריצדו לי בראש אלגוריתמים. באיזשהו שלב, ייתכן והיה זה בזמן שהוא לחש לי מילות אהבה ואני עניתי לו ב JAVA  העניין התמוסס. הוא קם מאוכזב והלך ואני נותרתי עם השמלה המפוארת והאיפור המגוחך מרוחה על הספה, אבל לא לאורך זמן הייתי חייבת לקום לכתוב את המאמר.

אני חושבת שאוותר על גברים בשלב זה. מקווה שלא תכעסו.

>>  לטורים הקודמים של דניאל דותן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה