קרן פלס כפי שלא ראיתם עד היום

זמרת המיינסטרים המצליחה זנחה את פוזת הילדה הטובה והלחנים המתקתקים וחושפת במופע רוק קברט מבריק למבוגרים, "לילה 1 באפריל", את מה שהיה חבוי בה שנים: סקס אפיל סוער ומטלטל למרחקים

20/11/2017
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין לוי
  • בדואר
  • RSS

הביטו בתאריך היום, אמנם ה-20 בנובמבר אבל לפי שעון קרן פלס כעת אנחנו באפריל וכמה טוב להיתקע באביב. הזמרת המצליחה, בוגרת רימון המצטיינת, חביבת הקהל שהפכה לפני המיינסטרים ומזוהה עם קיטש רומנטי למחייתה, זנחה את שיק התפוחים והתמרים א-לה רמי קליינשטיין והשאירה את קרן פלס הילדה הטובה מאחור. במופע רוק קברט חדש ומפתיע, "לילה 1 באפריל", היא לא מותירה מקום לספק: כשרון עצום נולד מחדש ואתם מוכרחים לראות אותו מקרוב.

המופע, מחזה הביכורים שלה שעלה ב"הבימה", הוא לא פחות מיצירת מופת מבריקה, המשקפת את העידן החדש וכוללת מולטי מדיה מחלחלת, נגינה חיה ובועטת, טקסטים שנונים ולא נוטפי זיעה וסיפור משיכה אותנטי-ארוטי שפוסע אל תוך הנשמה. מי שהתהלכה עד כה בין הטיפות של נוסטלגיה קלה לעיכול מתגלה כבעלת חוש לעתידנות ומשלבת בקברט טכנולוגיה חדשנית, פרי פיתוח ישראלי, באמצעות הטלפונים הניידים של הקהל. הקהל מתבקש להוריד אפליקציה, שפותחה במיוחד עבור המופע ודרכה הם יקבלו בזמן המופע עצמו את ההתכתבויות הסוערות בין קרן ואמיר ואת תמונות הסלפי הנועזות. לא שתרצו להוריד את העיניים ממה שקורה על הבמה.

קרן פלס סרטון

טונות של סקס אפיל נשי, ממגנט ועוצמתי נשפך על הבמה (גם דרך המוזיקאיות השחקניות האחרות) ואולי איש לא יאמין לי כשאני כותבת את זה (אני לא מאמינה שאני כותבת את זה) אבל כן, היצירה הנועזת הזאת היא הפתעת השנה ופלס פילסה דרך לתוך התודעה כדמות אמיצה ונטולת עכבות. יצירת חייה של פלס נולדה מתוך מצב שרבים מכירים: באמצע חייה המושלמים לכאורה, קריירה לצד משפחה, פוגשת פלס צלם עיתונות שסוחב פציעה נפשית חמורה משירותו הצבאי. השניים מתאהבים ומתחילים לנהל רומן המשול לתאונת דרכים. אף צד לא עוצר באדום אבל הקשר תקוע בניוטרל.

קרן פלס יחצ

חמש הנשים האחרות על הבמה מייצגות את התודעה המפוזרת של פלס: הליבידו, המוסר, ההדחקה, ההרס העצמי והדחף של כל אמן לשבור ולפרוץ גבולות. הן מושכות את פלס, דוחקות בה, מחבקות אותה, מלטפות אותה וכל הזמן ישנן שם - כמו תזכורת אובססיבית שלא מרפה. הן לא ינטשו אותה. דדון, מושא המשיכה הפטאלית של פלס, הוא זמר נהדר, כזה שלא ידע להתחייב אבל עדיין גבר גבר לפי הספר. קולו העמוק והיעדר המניירות שלו, סוג של שלמה ארצי מתוקן, הופכים אותו לפרטנר ראוי לפלס הנשית. אי אפשר היה ללהק טוב יותר את מי שמגלם בכשרון את ההחמצה הגדולה של חייה. הכימיה ביניהם אמיתית, כמצופה מחברים שהתחברו באופן אורגני ולא תחת אילוץ, כפי שקורה ביותר מדי פעמים על המסך ומעל הבמה.

קרן פלס והבנות

פלס לא מהגגת על פמיניזם, היא מראה אותו באמצעות בחירותיה - אם זה ליהוק הרכב נשים מוזיקאיות על הבמה שמנגנות בכשרון ושולטות בקהל כרצונן או בכך שהיא לא חוששת ממה יחשבו ויגידו כשהיא עומדת חשופה בבגד גוף ופוצחת בסשן מזמוזים עם דדון בלי לעשות הנחות. פלס קוראת תיגר על האסור והמותר רק בלי הצדקנות והמוסרנות. אין פה "הוא" ו"היא" אלא יש קרן ואמיר. הם חברים שלנו, הצופים ואכפת לנו מהם. במהלך שעתיים פיתחנו סקרנות לגבי גורל הקשר ואי אפשר שלא לתהות כמה מכל זה קרוב לליבה וחלף בראשה. היצירה המורכבת, הפתלתלה והסוחפת פושטת את פלס מכל העורות הקודמים שעטה על עצמה. היא כמעט עירומה, גם כשלבושה והיא חודרת ללב, גם כשנעלמת מהבמה. גדולתה היא בזיהוי גבולות הגזרה של אישיותה וביכולתה לתת מקום גם לאחרים לפרוץ לידה. היא יודעת מתי לנשום ומתי לרוץ בפול ווליום. והכי חשוב: לרגע לא שוכחת להפגין הומור עצמי, הכלי האפקטיבי לבריחה מכל שבלונה פוטנציאלית.

קרן פלס

סיפורי האהבה הגדולים שנחקקו בלב נעו סביב פספוס. של "מה היה יכול להיות אילו?", מז'אנר דלתות מסתובבות שלא נסגרות לעולם. ב"קזבלנקה" תמיד יהיה להמפרי בוגרט ואינגריד ברגמן את פריז. ב"הדרך בה היינו", רוברט רדפורד וברברה סטרייסנד עמדו כעבור שנים זה מול זו ברחוב ולא הפסקנו לתהות, "למה הם לא ביחד?". כן, גם המופע "לילה אחד באפריל" קורץ מהחומרים מהם עשויים שברוני הלב הגדולים, המותירים אותנו בתחושת כאב אינסופית על כך שבסוף, דברים לא תמיד מסתדרים כמו שרצינו ואין באמת תשובה ל"למה?". אבל זה לא הכי חשוב כי פלס לא חושקת רק בדדון על הבמה, היא בעצם מבכה על אבדן הפרפרים בלב, ריח הנעורים שהתנדף, ימי החופש שהתפוגגו. היא מתגעגעת לעצמה קצת.

קרן פלס במופע

חביבת הפלייליסט של גלגל"צ במשך שנים, זאת שלא העזה לערער את ממלכתה המסחרית שבנתה במו ידיה, שופטת הריאליטי הרחומה, נשפטת כאן על מוסריותה, בחירותיה ועל הקלילות בה היא משתוקקת לתשוקה. פלס עושה כאן את הבלתי אפשרי. היא ממציאה את עצמה מחדש באופן הבוטה ביותר. יש שיגידו שהיא סימנה וי על רשימת "איך להיות ילדה רעה", סמים (קוק על שם "קורין אלאל" ואם.די על שמו של "משה דץ", תראו ותבינו), בתי מלון אפלים, הודעות אסורות לתוך הלילה, מעט בגדים וחירמונים, שלא אפיינו את מלכת הלחנים הזהירה מהעבר אבל בניגוד לזמרות שמתאמצות לשכנע אותנו שהן יותר ממה שהכרנו, פלס היא כנראה הריל-דיל. כזאת שלא מפחדת לשחק עם תדמיות, להתמסר לעולמות חדשים ובניגוד למה שתמיד אומרים, זה בסדר קצת לשכוח מהיכן הגעת.

המופע מסתיים בדיוק כפי שהחיים ממשיכים - בהרגלים שלנו, החזקים מהכל. "זה אולי ישמע מוזר אבל רוצה דרינק איתי מחר?" אל תנסו להבין, לכו למופע.

הקליפ הנפלא

 

 

 

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה