קודם שוויון, אחר כך נדבר על שוויון בנטל המזונות

רק לפני חצי שנה הכריע ביהמ״ש העליון על שוויון בנטל המזונות במקרים של משמורת משותפת, והנה לא מאחרות לבוא ההשלכות של פסק דין תקדימי זה שייקח עוד אמהות וילדים אל מתחת לקו העוני

01/01/2018
מורן מישל קבלו עדכונים ממורן
  • RSS

צילום מכתבת גלובס

בחודש יולי האחרון פסק בית המשפט העליון פסיקה תקדימית לפיה הורים גרושים במשמורת משותפת ישאו באופן שווה בנטל המזונות. באותה עת פצחו אבות גרושים רבים במחולות ניצחון, בעוד שארגוני הנשים הזהירו שפסיקה מעין זו תהווה מדרון חלקלק שידרדר נשים רבות לעוני, ודווקא לא את אלה בעלות היכולת, אלא את אלה שמלכתחילה מצבן הכלכלי רעוע. והנה היום נבואת הזעם מגשימה את עצמה - המחוזי קובע כי שוויון בנטל המזונות לא לבעלי משמורת משותפת בלבד.

גילוי נאות: אני גרושה, מקבלת מזונות מאבי בנותיי הגדולות, חיה בנוחות יחסית, וביחסים מעולים איתו גם לא יחסית. את ההסכם בינינו כתבנו בעצמנו בלי עורך דין. אני לא מוחלשת, לא נפגעת מהפסיקה הזו, ואני פמיניסטית.

עכשיו יבואו רבים ויגידו ׳אם אתן כל כך פמיניסטיות אז הנה ההזדמנות שלכן, בואו ותהיו שוות באמת׳, אלא שהטעות היסודית שעשה בית המשפט היא בהתעלמות מהתמונה הגדולה. נשים בארץ עדיין משתכרות בממוצע 30% פחות מגברים, פער שרק הולך וגדל במקום להצטמצם, כלומר שכאשר אנחנו גולשים אל השכבות המוחלשות, שבהן ממילא משתכרים פחות, הפער בין נשים לגברים עוד גדל. בית המשפט חתר לשוויון בחבות ההורית מבלי ששקל את נושא השוויון הכלכלי בהיבט החברתי הנרחב שלו.
רק השבוע פורסם דו״ח העוני, ואחת מהמסקנות הכואבות שעולות ממנו היא שאמהות חד הוריות הופכות לעניות יותר משנה לשנה, וביחד עם אותן אמהות שמדרדרות אל מתחת לקו העוני יותר ויותר ילדים הולכים לישון רעבים מדי לילה. זו התמונה הגדולה.

כבר שנים שארגון האבות זועק את העוול הגדול שנגרם לאבות שאמהות מרחיקות מהם את ילדיהם המשותפים. אני לא אדישה לכך. אני חושבת שזו רעה חולה, אני חושבת שהילדים נקלעים לזירת קרב עקובה מדם, ואני חושבת שזה רע לכולם. ילד צריך את אבא שלו ממש כפי שהוא צריך את אמא שלו. הנה אמרתי את זה. כדי לגדול בריא וחזק בנפשו ילד זקוק לידיעה ששני הוריו רוצים בו, אוהבים אותו, מכלכלים אותו ומגוננים עליו.

נשים מתחת לקו העוני (צילום: Discha-AS/שאטרסטוק)

אבל עוד נקודה חשובה שלא נלקחת בחשבון כאשר מדובר בפסיקת שוויון בנטל דמי המזונות, היא שאנחנו איננו פני החברה. לא אני הגרושה החיה ברווחה ובזוגיות חדשה ומוצלחת שכותבת כאן באתר הנשים, ולא האבות המובילים מחאה חברתית הורית חוצבת להבות. חלק גדול מן האנשים שמתמודדים עם פסיקות בית המשפט הם חלשים מאיתנו כלכלית וחברתית, ופסיקותיהן של הערכאות השונות בנושא משחקות לרוב לידי גברים אשר מסוגלים לשלם על ייצוג משפטי יקר ואיכותי יותר, שמתעסק בעיקר בניהול סכסוכי גירושין, שאין בינם לבין דאגה לצרכי ושלום הילד דבר וחצי דבר.

המציאות מוכיחה שבמקרים רבים מספור גברים, באמצעות באי כוחם, משתמשים בפרצות שיוצרים התקדימים להתעמרות בנשים ולהתנערות מאחריות לפרנסת ילדיהם. אותם אבות אשר מתעקשים על משמורת משותפת לטובת הפחתת נטל המזונות, או שמאיימים שייקחו מהאם את הילדים, ובכך סוחטים ממנה הסכמה לתשלומי מזונות נמוכים, ונעלמים לאחר חתימת ההסכם, כך שנטל הגידול והפרנסה נותרים במלואם על כתפי האם.

במדינה בה הרבנות נושאת תפקיד משמעותי בעל שליטה כמעט אבסולוטית בחיי המשפחה, גם האיום בסירוב גט ובעגינות מרחף מעל ראשה של אישה טרום גירושיה, ותחת האימה שמטילים עורכי הדין המייצגים את הגבר, נשים רבות נכנעות ומוותרות על זכויותיהן, שהן זכויות ילדיהן, וגוזרות על עצמן ועל הילדים המשותפים מעבר חד אל חיי עוני בתוך תקופה קצרה מרגע חתימת ההסכם.

כן, שוויון וצדק לכל הם שאיפה נעלה ומרגשת, אבל מצד שני גם חדי קרן הם נפלאים ומרגשים, אילו רק היו קיימים. המציאות הקשוחה של משפחות בפירוק הופכת לכלי משחק ציני בידיהם של עורכי דין לענייני משפחה, והפעם את השוט המאיים הניח בידיהם בית המשפט במו ידיו. שמעתי לא פעם בהקשר של הדין הפלילי אומרים ״טוב עשרה פושעים שיצאו לחופשי מאשר חף מפשע אחד שיורשע וייכלא לשארית ימיו״. בגרסה הפוכה, גם כאן היה תפקידו של בית המשפט לנהוג בענווה הדרושה, ולהבין שאם עדיין לא עולה בידיו לייצר מנגנון שישמור על רוב האמהות והילדים שהגירושין גוזרים עליהם עוני, מוטב שאותם אבות בודדים שאותם התקדים אכן משרת בצדק, ישאו על גבם את נטל הצדק החברתי הרחב.
שופטים יקרים, בואו נדבר קודם על שוויון, אחר כך נוכל לדבר על שוויון בנטל המזונות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה