צה"ל דוחק את השוויון המגדרי בשם "הקונצנזוס"

בשם ה"קונצנזוס" החליט ראש אכ"א לבטל סדנאות פיתוח מודעות מגדרית ומנהיגות לקצינות. כדי שצה"ל ימשיך להישאר בלב שלנו כדאי לחשוב על "קונצנזוס" אחר שרואה אותן ורוצה באמת בהצלחתן

29/04/2017
מירה זוהר סבן קבלו עדכונים ממירה זוהר
  • בדואר
  • RSS

השעה 3:05 לפנות בוקר ואני לא מצליחה להירדם. לא כי חזרתי מבילוי מטורף בבנימינה המנומנמת.  פשוט כי קראתי הערב כתבה ב"מקור ראשון" שמדירה שינה מעיני.

אתחיל מההתחלה. כסטודנטית ש"נאלצה ללמוד מגדר" כי זה היה החוג היחיד שהסתדר לי במערכת, קבלתי מתנה ששינתה לי את הדרך שבה אני רואה, חווה, מנתחת, מבינה ופועלת בחיים. זה היה החוג שפיתח אצלי תודעה פוליטית, חברתית מנקודת מבט מגדרית וגרם לי לשאול שאלות על דברים שנראו לי לפני "מובנים מאליהם". אחת הסוגיות שהטרידו אותי הייתה איפה הן? איפה הן הקצינות הבכירות בצה"ל? לאן הן נע/אלמות אחרי השחרור? למה הן לא משתלבות כמו הגברים בהובלת המערכת הפוליטית, הכלכלית, הטכנולוגית?

וכמי ששירתה כמש"קית חינוך בגדוד גולני ועד היום חווה רטט של גאווה כשאני רואה חיילים/ות עם כומתה חומה. השאלה המטרידה, כמאמר השיר "איפה הן הבחורות ההן" גרמה לי לכתוב עבודת תזה בנושא "הבדלים מגדריים בתהליך הפרישה בדרגות סא"ל ומעלה" הממצאים היו מרתקים ומדאיגים האמת.
זו היתה אחת העבודות הראשונות שבחנו את החוויות, קבלת ההחלטות והמורכבויות השונות שחווים קצינים וקצינות במהלך השירות, בתהליך הפרישה ובהשתלבות בעולם העבודה.

שנים אחרי כתיבת התיזה, בחרתי לעבוד עם נשים מובילות ובעלות השפעה בחברה הישראלית, שרוצות לחולל שינויים במכלול תחומי החיים בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה וגם באחת המערכות המכוננות ביותר שיש בישראל - הצבא. התחלת הפעילות הסתייעה בזכות שותפות עם שגרירות ארה"ב, בזמן כהונתה של הילרי קלינטון כשרת החוץ ששמה לה למטרה, לקדם נשים למוקדי קבלת החלטות, למרכזי כוח והשפעה כדי ליצור חברה שוויונית וצודקת יותר.

אז אתם מבינים שאחרי שקראתי הערב את הסיבה, כפי שהופעה בכתבה, לביטול סדנאות המנהיגות בעין מגדרית לקצינות בצה"ל - נאלמתי דום!
לפי המצוטט בכתבה, ראש אכ"א האלוף אלמוז, קיבל החלטה לבטל את הסדנאות כדי "לשמור על צה"ל בלב הקונצנזוס".
ואני תהיתי למה הוא התכוון?

חיילות בשטח (צילום: אלכס לרנר / שאטרסטוק)

עולם העבודה בכלל והשירות הצבאי בפרט מציבים חסמים בפני נשים, כתוצאה מתהליכים, מבנים ותרבות ארגונית אשר פעמים רבות מדירים נשים מתפקידי מפתח ועמדות השפעה", נכתב בעקרונות התוכנית.
"כדי לשמר את הקצינות בארגון, יש לתת מענה לדילמות שעמן מתמודדות קצינות אלו, לייצר את התנאים הנדרשים כדי שאלה יוכלו להישאר ולשרת בארגון, לאפשר לקצינות המובילות לסייע בהפיכת הארגון לשוויוני יותר, לבחון דרכי פעולה והתמודדות מתאימים, ומתוך כך לעודדן לשירות קבע ארוך טווח".

האלוף אלמוז, חבל!
חבל שלא הסכמת להגיע ליום האישה הבינלאומי שעסק השנה "בשוויון לכאורה בחקיקה ובפקודת השירות המשותף". הייתי שמחה לשאול אותך כמה שאלות על מהות הפקודה, המורכבות שלה לביצוע בשטח, ההשלכות שלה על חיילות וקצינות בצה"ל.

חבל שלא צפית בסרט "לוחמות לשוויון" שהפקנו ובו ארבע קצינות בדרגת סרן עד סא"ל, מהאיכותיות, הקרביות והלויאליות ביותר שיש לך בצה"ל ושמעת אותן מספרות על המורכבויות של להיות הכי טובה במה שאת עושה (לפעמים יותר טובה מהגברים שלצדך) ועדיין לחוות יחס לא שיווני או לעמוד בדילמות של מי שווה יותר ומי יזכה להיכנס לטנק גבר דתי או אישה?

חבל שלא קראת את סיכום תכנית המנהיגות האחרונה שהובילה יוהל"ן לקצינות מצטיינות במערך הטכנולוגי. הקצינות שמובילות פרויקטים ופיתוחים הכי מתקדמים וסודיים שיש בצה"ל והקשבת לחוויות שלהן, להבנות שלהן, להחלטות שקבלו בעקבות התכנית ולמשמעות שהתכנית נתנה להן לחיים האישיים והמקצועיים.

חבל שעדיין לא הפנמנו שנשים הן 51% מהחברה ואנחנו שוות אך שונות!
על איזה קונצנזוס אתה מדבר? לא ברור לי! אם אנחנו מפחדים לראות את השוני, הייחודיות, המורכבות, הדילמות, החוויות הייחודיות שעוברות נשים מהטובות שיש בכל המערכות בארץ כולל בצה"ל?

חבל שעדיין בשנת 2017 למרות שאנחנו נחשבים הסטראטאפ ניישן וגאים בשירות החובה של שני המינים ובצבא החזק בעולם, ולמרות שתמיד בצה"ל היתה יחידה שהיתה אמונה על תחום הנשים ועם השנים תפיסתה התפתחה מח"ן (חיל הנשים) ליוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) וכיום יוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר). אנשים בצה"ל ובחברה רואים ב"פמיניזם" דרך לערער ולאיים על המצב הקיים ולא כפי שהפירוש של המונח גורס דרך/דרכים שונות ליצירת שוויון הזדמנויות.

חיילות בסיום קורס (צילום: ואדים לרנר / שאטרסטוק)

רק השבוע התמנתה הרופאה האתיופית הראשונה בצה"ל, סגן הדס מלדה מצרי. כן, מדהים שאנחנו עדיין סופרים אותן, את הנשים ביחידות ובתפקידים הקרביים.
הדס שיתפה כי החלום שלה להיות רופאה ביחידת החילוץ 6699 או בפיקוד העורף כדי לסייע לאנשים במצוקה ולהיות בעתיד רופאת ילדים. לשם כך טסה לאתיופיה כדי להתנדב בבית חולים של 'מאמא תרזה' לילדים חולי איידס.

אלה הנשים שלך האלוף אלמוז!
אולי כדאי שכדי שצה"ל ימשיך להישאר בלב שלנו כדאי לחשוב על "קונצנזוס" אחר שרואה אותן ורוצה באמת בהצלחתן.

.

מירה זוהר סבן.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה