פרשת עמנואל רוזן: איפה היו הנשים שידעו ושתקו?

עמנואל רוזן הוסר מהמסך, עד שיתבררו ענייניו. רונית הבר, העורכת הראשית של סלונה, חושבת שתא העיתונאיות שחשף את הפרשה יכול להתגאות בהישג, ותוהה: היכן היו בכירות התקשורת, שידעו אך שתקו?

27/04/2013
 תגובות 
רונית הבר קבלו עדכונים מרונית
  • בדואר
  • RSS
» עמנואל רוזן, הוסר מהמסכים

עמנואל רוזן הוסר מהמסך, עד שיתבררו ענייניו, בהודעה שנמסרה על ידי מעסיקיו הנוכחיים. כך נוסחה ההודעה: חדשות 10 מגנה בחריפות ורואה בחומרה רבה כל מקרה של הטרדה מינית. מנכ”ל חדשות 10, והממונה על פי חוק על טיפול בהטרדות מיניות בחברה, מטפלים לאלתר, בלא שיהוי ובמלוא התקיפות בכל עדות או תלונה שמונחת על שולחנם”. נשות תא העיתונאיות שהחלו לגלגל השבוע את סיפור ההטרדות בפייסבוק, הזירה התקשורתית הכי אפקטיבית בימים אלה,  יכולות לרשום לעצמן הישג שיש להתגאות בו.

אתמול שמעתי אשה המבכה את מר גורלו של רוזן. חבל עליו, אמרה, הוא עוד צעיר בשביל שהקריירה שלו תלך. אני חשבתי שזו אמירה מקוממת. למה חבל? למה הקריירה של רוזן כל כך חשובה? למה הקיום של רוזן כל כך חשוב אם ניצל את מעמדו המקצועי כדי להוסיף מימד לחייו המיניים? מה למדנו מפרשיות השר חיים רמון והנשיא קצב? יכול להיות ששתי הפרשות האלה לא נגעו בתודעה שלנו? חלפו כאילו כלום. בלי להשאיר חותם? אם חיים רמון אולץ לסיים את הקריירה הפוליטית שלו והנשיא קצב הושלך לבית הסוהר למה חבל לאותה גברת על עמנואל רוזן? הרי פרשת רמון ופרשת קצב הנהיגו נורמה חדשה שלא היתה מוכרת עד אז בציבוריות הישראלית: גברים צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם. בין אם מדובר באובססיה,  בעיוורון שהכוח שבידם מאפשר להם, או בהתפרצויות הורמונליות בלתי נשלטות.

איפה היו הבכירות?

השאלה שלא נותנת מנוח בהקשר הזה היא איפה היו הבכירות? איפה היו כל אותן הנשים ששמעו, שידעו, אך בחרו לסובב את גבן. הרי כל אותן מתלוננות שנחשפו בראשי התיבות של שמן באתר “הארץ” היו ילדות, צעירות, שהגבול בין מחמאות וחיזורים לבין הטרדות לא תמיד היה להן ברור בשעתו. חלקן אולי אף סברו אז שדרכן לצמרת חייבת לעבור דרך מיטתו של רוזן. דבר שהוא מופרך מעיקרו שהרי ניתן לבסס מעמד מקצועי גם מחוץ לסדינים של רוזן אבל את זה יודעות הבכירות. אז איפה הן היו? הרי השמועות בתעשייה הסתובבו במשך שנים, כפי שהעיד גדי סוקניק, אבל לא צריך את סוקניק בשביל זה. כל אחד וכל אחת ידעה. נשים בוגרות יותר וחזקות יותר היו צריכות לפתוח את הפה, להתערב, להשתמש בכובד משקלן המקצועי והאישי ולהבהיר לצעירות של הענף: אפשר גם אחרת, זה מחיר מופקע מה שאתן נדרשות לשלם. האם אי השוויון המגדרי והפחד של נשים מאבדן מקום העבודה הכריע גם במקרים האלה?

אז התקשורת והפוליטיקה פתחו את הארון והשלדים נחשפו אבל מה בדבר הבנקים, חברות ביטוח, מה בדבר תאגידי הענק שנשים תאבות קידום עובדות מתחת לגברים תאבי סקס? מה קורה במקומות האלה? למה אנחנו לא דורשות גילוי חד משמעי של הסיבות שגרמו לאלוף במיל אורי שגיא להסיר את מועמדותו לפריימריס של מפלגת העבודה? הרי סביב שגיא רחשו שמועות כפי שרחשו סביב איציק מרדכי, משה קצב, חיים רמון ועמנואל רוזן? כי מדובר במערכת הבטחון החסינה מפני כל ביקורת? כי בארונות שלה אף אחד לא מפשפש? או רוזן עצמו – מה בדיוק הסיבות לכך שעזב את ערוץ 2, זה הזמן לשאול ולקבל תשובות.

החוק למניעת הטרדות מיניות שאושר ב-98′ קובע אחריות פלילית ועונשים הקבועים בחוק.

מרכז המחקר של הכנסת חיבר  ב-2010 מסמך על נושא הטרדה מינית במקומות עבודה. מתוכו עולה שכמחצית מהנשים בארץ נפלו קורבן להטרדה מינית במקום העבודה שלהן ושאחוזים דומים אינן חשות בטחון במקום העבודה שלהן.

בשנה שעברה למעלה מ-15000 נשים איבדו את מקום העבודה שלהן בעקבות תלונה על הטרדה מינית. אך למעשה רק כ-7% מהנשים המוטרדות התלוננו  בהנחה שהן באמת מבינות לגמרי שמדובר בהטרדה.  ובמספרים זה ברור יותר : נניח ש-100 נשים הוטרדו. רק 7 מתוכן יפתחו את הפה. ונניח שכולנו יודעים על כל ה-100 הללו או אפילו רק על 50. מה זה אומר עלינו? הנתון הזה צריך להדאיג את כולנו.

מתוך המסמך: עקרונות החוק למניעת הטרדה מינית וכן הפעולות ליישום החוק ולאכיפתו מבוססים על ההבנה כי יצירת תרבות ארגונית שיש בה “אפס סובלנות” כלפי הטרדות מיניות במקום העבודה היא אבן היסוד במניעת הטרדות מיניות, וכפי שהגדירה זאת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של ארה”ב (US Equal Employment Opportunity Commission) : “מניעה היא האמצעי המיטבי למיגור הטרדות מיניות במקום העבודה”.

נכון, זו בעיה חברתית שצריכה להטריד את כולנו אבל דווקא אנחנו הנשים, אלו שכבר עשו משהו וראו משהו צריכות לגבות את אחיותינו הצעירות יותר, או המוחלשות יותר, לגלות אחריות יתר ולהכתיב את ה”אפס סובלנות”.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

כדורי תפוחים ותמרים שתמיד מצליחים

השנה הקרובה רצופה התחלות חדשות ומירב מחפשת את הטעם המתוק של הילדות, מתחבא בכדורי תמרים ותפוחים שתמיד מצליחים ותמיד מבטיחים התחלות חדשות נפלאות

וידאו: להתמודד עם הפחד

סרטון מעורר השראה שמראה נשים שעומדות מול הדבר שהכי מפחיד אותן וחוששות להעז להתמודד איתו. זאת פרסומת, אבל לא תמצאו פה תמונה אחת של המוצר (בגדים), אלא רק קריאה לנשים להעז להשתנות

כך מעלימים כתמי עור בפנים

האם ניתן להעלים כתמי פיגמנטיה ושמש על הפנים ועל הצוואר? רוזט ויצמן, קוסמטיקאית ובעלת חברת ג’רנטיק, מאמינה שכן ויש לה את המוצרים שחודרים לעומק העור ומתקנים אותו, ללא התערבות אגרסיבית

מדור שיווקי

כתבות נוספות שיעניינו אותך

  • לא קוראים לזה חיזור | בחדשות | סלונה 29/04/2013

    [...] אם יש מילה שצריכה להיעלם מהלקסיקון המודרני בהקדם האפשרי, זוהי "חיזור". אותו מושג אפוף ענן ורדרד של רומנטיקה, המרמז על כך שתפקידו של הגבר הוא להילחם, למחוק אי הסכמה ולכבוש, עד אשר האישה תאבד כל יכולת להתנגד לו. המרמז כי קיימת שורת פעולות מסוכמות מראש שביכולתו של הגבר לבצע על מנת להשיג מן האישה את מבוקשו, כמו הייתה צעצוע הניתן להפעלה בלחיצה על סדרת כפתורים. אותו מושג בו משתמשים מטרידנים ופושעי מין למיניהם על מנת להצדיק את הכפייה שהם מפעילים, והמשמש אותם ואת מגיניהם בכל פעם בה אישה מלינה על דריסה גסה של גבולותיה האישיים. אותו מושג שנשלף בימים האחרונים כצידוק והגנה למעשים המתוארים בלא פחות מ-40 עדויות נגד עמנואל רוזן. [...]


בחזרה למעלה