לשחק את המשחק הנורמטיבי

פרשת מוטי אלון חושפת חושפת את הצביעות של החברה הדתית, שמוכנה להעלים עין מחטאים כאלה ואחרים למי שמקבל עליו את חוקי המשחק, גם אם הם נוגדים את טבעו

06/11/2011
בת-עמי נוימאיר פוטשניק קבלו עדכונים מבת-עמי
  • RSS
» מוטי אלון. משפחה למופת ואלפי תלמידים

במשך כשנתיים התגלגלה "פרשת מוטי אלון" בצנעה יחסית במרתפיו הוירטואליים של פורום תקנה, רק כשהתברר לחברי הפורום שהסיפור הגיע לעיתונאים הם בחרו לפרסם אותו.

בסופו של דבר הוגש נגד אלון כתב אישום על הטרדה מינית של שני קטינים מאחר שאלון סרב לקבל את עסקת הטיעון שהוצעה לו. ועד שיתבררו העניינים בבית המשפט מוטב לחברה הדתית שתתעסק בשאלות העקרוניות שעולות מהפרשה.

אם הבעל מרשה – זה כנראה בסדר

לפני יותר מעשור למדתי בבית מדרש משותף לדתיים וחילוניים, פגשתי שם המון דתיות. אחת מהן, הודיה, היתה בחורה מאוד צעירה, נשואה לאחד מנסיכי הציונות החרד"לית ואמא לילדה בת שנה. היא לבשה מכנסי בלון משונים שהיא תפרה בעצמה (או שמא היו אלו חצאיות מכנסיים? בכל מקרה מדובר בימים של טרום האופנה ההיברידית, ימים בהם אף אחת אחרת לא ההינה ללבוש משהו שעשוי להחשב כמכנסיים). היא למדה מה שהתחשק לה ועשתה מה שהתחשק לה - שזה כל דבר חוץ ממה שנחשב ללגיטימי בחברה המאוד סגורה שממנה היא באה. כל אחת אחרת במקומה היתה מובלת אחר כבוד אל עמוד הקלון אך למרבה הפלא אף נשמה טובה לא נזפה בה. נראה שאף אחד לא העז אפילו לחשוב שמה שהיא עושה זה לא בסדר, כי אם בעלה מרשה לה זה כנראה בסדר.

אבל עם כל הכבוד לליברליות של בעלה הדברים יכולים היו לקרות רק בסדר הזה. לו היתה נותנת דרור לנשמתה לפני שהתחתנה היא היתה מוצאת את עצמה מהר מאוד מחוץ למשחק. היא לא היתה יכולה לצאת לדייט עם נסיך הציונות החרד"לית כשהיא לובשת מכנסיים ולא כל כך מקפידה על תפילת שחרית וברכת המזון. רק אחרי ששיחקה את המשחק הנורמטיבי וקיבלה על עצמה את המסגרת העקרונית של רעיה, אשת רב ואם היא יכולה לנוע בחופשיות בתוך המסגרת הזאת ולעשות ככל העולה על רוחה. אך מי שבוחרת שלא להינשא או שלא נישאת לפטרון חזק דיו לעולם לא תזכה בפסלון החסינות ע"ש הודיה.

ותר על עצמך, וזכה בחסינות

עכשיו, דמיינו בחור בן גילה של הודיה שרק רוצה ללמוד תורה וגמרא שמרגיש שיש לו פוטנציאל להיות רב גדול ומנהיג. דמיינו לעצמכם באותה נשימה שהוא גם יודע שהוא הומו, ובדיוק כמוני, כמוכם וכמו הודיה הוא מבין שאם הוא רוצה להיות רב גדול הוא חייב לשחק את המשחק, לעטות מסכה ולבנות לעצמו את סיפור הכיסוי של אב, רב ובעל אוהב. האופציה להישאר ברווקותו לא קיימת עבור מי שמכוון למעלות קדושים וטהורים ובוודאי שלא האופציה להגיד את האמת על נטייתו ומיניותו. אלא שבשונה מהודיה המסגרת הזו לא מאפשרת לו חופש תנועה בתוכה, נהפוכו, היא סוגרת עליו ומכבידה את המשקולות על רגליו. בכדי להיות מי שהוא רוצה להיות הוא חייב לוותר על עצמו.

מצד שני, אם הוא אכן מוותר על עצמו, גם הוא צפוי לזכות בחסינות. אותו כוח-על ששומר על הודיה מפני הנשמות הטובות – ייחוסו של בעלה והנחת היסוד שאם הוא מרשה לה לעשות את מה שהיא עושה זה בוודאי בסדר - מגן גם על הבחור התיאורטי שלנו. כי כשמדובר בתלמיד חכם בסדר הגודל שלו שיש לו משפחה למופת ואלפי תלמידים – כל מה שהוא עושה זה ודאי בסדר ואף למעלה מזה ורק אנחנו באפסותנו טועים לראות בהם מעשים בלתי נאותים. הבחירה להיות נושא הדגל של הנורמטיביות מעניקה לבעל הנס שנים ארוכות של חסינות מפני גבות מורמות.

עד כדי כך החברה שלי צבועה ומטומטמת, שהיא מוכנה לקבל את גדוליה אך ורק בפורמט של אנשי משפחה למופת. היא מוכנה לוותר על מי שלא מוכן לוותר על עצמו. היא מוכנה לוותר על מי שלא מוכן לשקר לעצמו ולה. אבל אם אדם מוכן להקריב את עצמו על מזבח הנורמטיביות, אם הוא מוכן לשקר לכולם כל הזמן הוא זוכה בכוח-העל שמעוור את עיני כולם. אם הוא מוכן להקריב את עצמו הוא בהחלט ראוי שיוקרבו לו אחרים.

לבלוג של בת-עמי נוימאיר פוטשניק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה