פרשת אייל גולן: שתיקת האמהות

"שתיקת האמהות לא נבעה מצו איסור פרסום. שתיקת האמהות היא שתיקה של חרדה, של אין אונים, של תחושה שאין לנו שום דרך להגן על בנותינו בנות ה-15". אימי עירון, מנכ"ל סלונה, קוראת לכולנו להפסיק לשתוק

20/11/2013
אימי עירון קבלו עדכונים מאימי
  • RSS
» אנחנו לבד. עירון (צילום: יורם אשהיים)

הילארי קלינטון הייתה זו שהטמיעה את המשפט, "דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד" ("It takes a village to raise a child"), משמעות המשפט, שמקורו כנראה באמרה אפריקאית, היא שאדם יכול לפעול רק במסגרת של קהילה וחברה, במיוחד כשמדובר בחינוך ילדים. אין ביכולתו של אדם אחד לשאת על כתפיו את האחריות הכבדה הזו ולכן עליו להיעזר במספר רב של שותפים.

פרשת אייל גולן שהותרה היום לפרסום, מעלה מלבד הגועל והכעס בעיקר תחושת אין אונים הורית. תחושה שאין שום כפר ושום קהילה ורק עלינו ההורים מוטלת האחריות לדאוג לבנותינו. לאורך כל ימי "הפרשה" רציתי לשאול כל אם לילדה מתבגרת איך היא מרגישה עם הסיפור הזה. לא עם הסיפור עצמו אלא עם הסיפור הפרטי שלה. עם הבת הפרטית שלה, בת ה 15.

כי כולנו שתקנו. ושתיקת האמהות לא נבעה מצו איסור פרסום. שתיקת האמהות היא שתיקה של חרדה, של אין אונים, של תחושה שאין לנו שום דרך להגן על בנותינו בנות ה 15. כי בתוך תוכנו אנחנו יודעות את האמת האיומה – העולם התקדם, יש חוק, יש מערכת משפטית אבל כלום בעצם לא השתנה. אשה-ילדה היא עדיין חפץ חן, שאפשר לסחור בו. היא עדיין יצור חלש ופגיע שיעשה הכל תמורת אהבה.
ושום צדק ושום חוק ושום משפט פלילי לא יעזרו פה. רק אנחנו, האמהות, שנלמד את בנותינו מגיל צעיר מאוד מאוד למתוח קו ברור בין רוצה – למרצה.

וזה לא פשוט בכלל. כי אנחנו חיים בחברה שמקדשת מתירנות מינית כביטוי לחופש ועצמאות, חברה שנערותיה ונעריה מופגזים במדיה בדימויים סקסיסטיים מכל עבר, ושצריכת הפורנו שלה נמצאת כל הזמן במגמת עליה. אז מה מותר? ומה אסור? ומה מגניב? ומה לא מקובל? מי יודע? בטח שלא ההורים, ובטח שלא הנערות שלעיתים קרובות מדי סקס הוא כרטיס הכניסה שלהן לעולם המבוגרים והאהבה, כמו שהן רואות אותו מדי ערב בפריים טיים.

בגלל אייל גולן ושכמותו, ובגלל כל מי שמנצל את הבלבול והחולשה, הדרך היחידה, שלנו ההורים, היא ללמד את בנותינו להפנות את השאלות אל עצמן, פנימה. ללמד אותן לשאול: האם אני באמת רוצה? האם הגוף שלי רוצה? האם אני פוחדת? האם אני עושה את זה מפחד שלא יאהבו אותי?

נערות ונשים מתוכנתות לחיות לפי תכתיבים חיצוניים תמיד. ׳אני יפה?׳ ׳אני מספיק טובה?׳ ׳אני מתנהגת יפה?׳. הפוקוס כמעט תמיד הוא בחוץ, אצל האחר. אצל הגבר. זה שבמקרה הגרוע רואה בהן אובייקט שאפשר לסחור בו.

שום בית משפט לא יפתור אלפי שני של חינוך לריצוי. ושום מפכ"ל משטרה לא ימנע את הסרסור הבא מלסחור בנערות תמות.

רק אנחנו האמהות והאבות. בדיבור, בחינוך, בשינון, בדוגמא אישית ובאהבה. לאט לאט, במסירות הכי גדולה שיש לבנות שלנו.

כי גם פה, הסיפור בידיים שלנו. הישועה לא תבוא מבחוץ. היא אף פעם לא הגיעה משם.

>> עוד על פרשת אייל גולן בסלונה:

נעמה תורן עם כל השיעורים המפוקפקים שלמדנו

ניר גונטז' קורא לנשים להתעורר

מיטל אהרוני על חשיבות גיל ההסכמה

לילי בן עמי על פס הייצור של נערות

שרון מייבסקי שואלת של מי הסיפור הזה

מיכל יפה תוהה כמה מטומטם אפשר להיות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה