פרויקט דירוג מפלגות - התחקיר המלא

בדקנו לעומק מה עשו מפלגות הקואליציה והאופוזיציה למען נשים בתחום החקיקה בכנסת ה-19 - מי יזם הצעות חוק, מי קידם הצעות קיימות, אילו מפלגות התנגדו או שיתפו פעולה למען מטרה משותפת - קידום נשים ורווחתן. התחקיר המלא לפניכם

05/03/2015
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS

כנסת ישראל. צילום: שאטרסטוק

* המפלגות מסודרות לפי סדר ה- א' ב'
** הייצוג המספרי נקבע על פי מספר המקומות הריאליים שנמדדו בממוצע הסקרים של חודש פברואר 2015

.

הבית היהודי

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

ברשימה הנוכחית שלוש הנשים שכבר כיהנו כחברות בכנסת היוצאת:

ח"כ איילת שקד - מקום 3

ח"כ שולי מועלם-רפאלי - מקום 10

ח"כ אורית סטרוק - מקום 14

בנוסף, אפשר לכלול מועמדת שיש סיכויים סבירים שתכהן כחברת כנסת והיא ד"ר ענת רוט (מספר 15 ברשימה). רוט עצמה עברה סוג של מהפך פוליטי – בעברה הייתה דווקא פעילת שלום עכשיו, ויועצת לשעבר של ראשי מפלגת העבודה אהוד ברק ועמרם מצנע. היא מנהלת את מכון מגלי"ם ללימודי ירושלים ולחיזוק הקשר בין העם היהודי לבירת ישראל וחוקרת של הציונות הדתית.

מספר הנשים בכנסת הקודמת:

מתוך 12 חברי כנסת שמנתה הסיעה, פעלו בכנסת היוצאת אותן שלוש נשים: שולי מועלם-רפאלי, אורית סטרוק, איילת שקד

המצע הנוכחי:

תחת הכותרת שוויון הזדמנויות וסגירת פערים חברתיים באמצעות חינוך, שבה לכאורה ניתן היה לכלול התחייבות בנוגע לפערים המגדריים, החליטו בבית היהודי להתמקד דווקא בפערים מעמדיים. בסעיף זה נכתב, בין היתר: "אנו מאמינים שיש חובה לתת הזדמנות שווה לכל ילד בתחילת דרכו בחיים, וזה לא קיים היום. ניתן לתקן זאת רק באמצעות מערכת החינוך שמעניקה ארגז כלים טוב לכל ילד, ללא קשר לרקעו. על הממשלה לתת עדיפות משמעותית לאזורי פריפריה כדי לייצר שוויון זה. אנו נשאף לתת התחלה שווה והזדמנות שווה לכל ילד ברחבי מדינת ישראל".

בתוך המצע עצמו לא מצוין כלל וכלל נושא סגירת הפערים וקידום שוויון ההזדמנויות בין נשים לבין גברים. גם בסקציות אחרות של תוכניות לעתיד או הישגים באתר המפלגה הנושא לא מוזכר, כמו גם בפרסומים אחרים של המפלגה שבהם לא מודגשים ההישגים של המפלגה בכל הקשור לזכויות נשים ולקידומן.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

בעוד שהמפלגה לא מדגישה במסגרת הפרסומים שלה לקראת הבחירות את הישגים שלה בתחום, סקירה של פעילותה בכנסת מוכיחה שיש לה על מה להתגאות. כך למשל, ח"כ סטרוק  יזמה את חוק הפוריות המבקש להגן על נשים בטיפולי פוריות. על פי החוק שהתקבל  ייאסר על מעסיק לפטר עובדת בתקופת טיפולי פוריות, גם אם השתמשה בזכות זו אצל מעסיק קודם ואף לא 150 יום לאחר מכן. על פי התיקון, זכות ההגנה מפני פיטורים תעמוד לעובדת בעת טיפולים לקראת הבאת שני ילדים בכל מקום בו תועסק. עד התיקון הזכות היתה מוגבלת לצורך הבאת שני ילדים לאורך כל שנות עבודתה, גם אם החליפה מקומות עבודה. בנוסף קובעת הצעת החוק כי לצורך ההכרה בהגנה מפני פיטורים לא יילקח בחשבון מספר הילדים הנמצאים בחזקתה של העובדת. זאת בשונה מהחוק המקורי, הקובע כי אם העובדת היא אמא לשני ילדים, היא אינה זכאית עוד להגנה מפני פיטורים בעת טיפולי פוריות.

חברתה לסיעה של סטרוק, ח"כ שולי מועלם-רפאלי זכתה להערכה רבה בכל הקשור לפעילותה החברתית. למעשה, סקר המדד החברתי שערך אתר 'המשמר החברתי' העניק לה את הניקוד הגבוה ביותר בקרב חברי הסיעה. בין הישגיה - יחד עם ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) היא קידמה את הצעת החוק הקובעת כי בוועדה למינוי דיינים יכהנו לפחות ארבע נשים. על פי החוק הקיים, הוועדה לבחירת דיינים מורכבת מעשרה חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל, שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול, שר המשפטים ושר נוסף. פרט להם, גם שני חברי כנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין מכהנים בוועדה. לעומת זאת, הצעת החוק החדשה קובעת כי אחד מנציגי הממשלה, אחד מנציגי הכנסת ואחד מנציגי לשכת עורכי הדין, יהיו נשים. בנוסף לכך, ההצעה מבקשת להרחיב את הוועדה מעשרה ל-11 חברים, כאשר החברה הנוספת בוועדה תהיה טוענת רבנית, שתיבחר על ידי שר/ת המשפטים.

זה המקום לציין שבמקרים אחרים, המפלגה  מילאה תפקיד מורכב ונקרעה בין הרצונות שלה לקדם זכויות לייצוג לנשים לבין הרצון להביא להפרדת הדת מהמדינה. כך למשל, לאחר שח"כ עליזה לביא הצליחה להביא לכך שמליאת הכנסת תאשר בקריאה טרומית הצעת החוק, שמטרתה להבטיח ייצוג הולם של 50% לנשים במועצות הדתיות, דווקא סגן שר הדתות, אלי בן דהן מהבית היהודי התנגד לכך. במסגרת משרדו נקבע כלל שבכל הרכב של מועצה דתית תהיה אישה אחת בלבד ולכן הייצוג יהיה של 20% - ייצוג שלדבריו הנו הולם ונכון.

במשרד הכלכלה, בניהולו של נפתלי בנט גם יכולים להתנאות בכמה צעדים חשובים לטובת נשים מוחלשות וביניהם יישום החוק לעידוד וקידום נשים בעבודה בעיקר נשים חרדיות, בנות מיעוטים, בעלות מוגבלויות או צרכים מיוחדים, אימהות חד הוריות, עולות חדשות או נשים מעל גיל 45.
החוק מציע תמריצים למעסיקים במתן מענקים ואות הכרה ציבוריים לעסקים שיצטיינו בהשגת מטרות החוק.

הליכוד

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

מירי רגב – מקום 5

גילה גמליאל – מקום 14

ציפי חוטובלי – מקום 20

ד"ר ענת ברקו – מקום 23

נאוה בוקר – מקום 25

כמה מילים על המועמדות החדשות:

ד"ר ענת ברקו - קרימינולוגית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, ילידת הארץ להורים יוצאי עיראק וסא"ל במיל', ששירתה בצה"ל במגוון תפקידים. כיום היא עמיתה חוקרת במכון הבינלאומי נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי בהרצליה, ובעבר פעלה בצוותי חשיבה ומחקר בצה"ל ובמועצה לביטחון לאומי, המטפלים בנושא הטרור.

נאוה בוקר, אלמנתו של תת־ניצב ליאור בוקר ז"ל, שנספה באסון השריפה בכרמל לפני ארבע שנים, עסקה מאז מותו בפעילות הציבורית, שבמסגרתה הקימה את הקרן למען שירותי הכבאות וההצלה. ככתבת רווחה לשעבר בכמה כלי תקשורת, גם נושא הדיור ויוקר המחיה הבהירה כי נושאים אלה יעסיקו אותה בקדנציה הקרובה בכנסת, אם תיבחר.

מספר הנשים בכנסת הקודמת: מתוך 18 חברי כנסת כיהנו 4 חברות כנסת  וביניהן גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, לימור לבנת ומירי רגב.

המצע הנוכחי: כמו במערכת הבחירות הקודמת, גם בזו הנוכחית הליכוד לא יפרסם מצע באופן רשמי. אמנם על פי גורמים שונים, לנתניהו הוגש מצע כתוב, אך הוא טען לכאורה שהמצע יהפוך לכלי ניגוח של התקשורת נגדו, ולכן אין בכוונתו לפרסמו.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

השאלה עד כמה מפלגת השלטון פעלה לטובת נשים בקדנציה האחרונה ובכלל, נאלצת להישאר פתוחה מהסיבה הפשוטה: כל אחד יכול לבחור אם לראות את חצי הכוס המלאה או להתמקד בחצי הריק שלה. מה שבטוח הוא שהכנסת התשעה עשר נמצאה במצב מאוד נוח על מנת לפעול לטובת הנשים בישראל. אחרי שנים ארוכות שבהן המפלגות החרדיות היו חברות בקואליציה ומנעו שינויים מהותיים בחקיקה לטובת נשים, נוצרה סיטואציה שבה ביחד עם המפלגות יש עתיד, התנועה, ישראל ביתנו והבית היהודי אפשר היה לקדם ולאשר הצעות חוק רבות שהיו תקועות בקנה. יותר מזה, חלק ניכר מהחוקים המדוברים נבטו בעבר בקרב מפלגות מהאופוזיציה כגון מרצ והסיעות הערביות, שלא יכלו אלא לתמוך בהם בוועדות ובמליאת הכנסת הנוכחית.

הבשורות המשמחות הן שאכן התקיימה חקיקה רבה לטובת נשים. כך, למשל, ח"כ יריב לוין מהליכוד הרים את הכפפה והיה בין מקדמי הצעת חוק להעלאת גיל הנישואין, שהתקבלה והביאה לכך שגיל הנישואין בישראלה הועלה מ-17 ל-18 שנים. שוב, צריך לזכור שאמנם איש הליכוד מקבל כאן את הקרדיט הסופי אך לפניו פעלו לטובת החוק שורה של חברי כנסת (גלאון, זועבי וחנין) אלא שרק בסיטואציה הפוליטית שהתקבלה בכנסת ה-19 אפשר היה לאשרו ברוב קולות ומתוך הקואליציה.

חלק מחברי הכנסת של הליכוד עשו אפילו יד אחת עם חברי אופוזיציה מובהקים כדי לקדם חוקים מבורכים. לדוגמא, ח"כ חיים כץ, מי ששימש כיו"ר הועדה לעבודה ולרווחה בכנסת הנוכחית היה שותף יחד עם ראשת מר"צ זהבה גלאון להעברת חוק הקובע חלוקה שווה של זכויות פנסיה בין בני זוג שהתגרשו, המחייב את קרנות הפנסיה לאפשר לבני זוג לחלק באופן שווה וצודק את הזכאות לקצבת פנסיה על פי הכלל שנקבע בהסכם הגירושים.

שרי הליכוד פעלו לא פעם לטובת נשים שלא באמצעות חקיקה אלא באמצעות מינויים ורפורמות מתוך פעילות משרדי הממשלה. במקרה אחד, שר התקשורת גלעד ארדן מינה 15 חברי מועצה חדשים לרשות השנייה - עשרה מתוכם נשים. במקרה אחר, הממשלה אישרה פה אחד לפני מספר חודשים, את הרפורמה בשירות הציבורי שיזמו שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, ורה"מ בנימין נתניהו, הכוללת תוכנית חומש לקידום נשים בכירות בשירות הציבורי ולצמצום פערי השכר בין גברים לבין נשים בשירות זה. בהתאם להחלטה, ניתן אור ירוק להכרה בעבודת מהבית של הורים לילדים עד גיל 12 כשעות נוספות. הצעת לבנת ונתניהו מבוססת על המלצות הוועדה הציבורית לקידום ושילוב נשים בשירות המדינה שבראשה עמדה דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר. הוועדה, שמונתה על ידי נציב שירות המדינה משה דיין, הוקמה לפני כשמונה חודשים לבקשת השרה לבנת.

צעד חשוב נוסף קשור להחלטת ממשלת ישראל בסוף 2014 על יצירת תכנית פעולה כוללת לשילוב מגוון נשים במוקדי קבלת החלטות. הרקע להחלטה זו היא החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000. במקרה הזה, הממשלה, לפחות בשלב הזה, נתנה גיבוי משמעותי לעשרות ארגוני נשים, שפעלו בשלוש השנים האחרונות כדי להביא לכך שהממשלה תאמץ תכנית פעולה כוללת לנוכח הצלחת אסטרטגיה זו במדינות שונות בעולם. במסגרת ההחלטה, נקבע כי יוקם צוות ממשלתי בין משרדי בראשותה של מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, ורד סוויד-פאר. על הצוות לגבש תכנית פעולה שתוגש לממשלה בתוך חצי שנה, במסגרתה יקבעו יעדים מדידים, פעולות, לוחות זמנים, ומשאבים ליישומה של תכנית פעולה להחלטה 1325.

לצד ההישגים המרשימים האלה, אי אפשר להתעלם מכך שאפשר היה לעשות יותר ודי בקלות בתחום החקיקה. לדוגמא, בכל הקשור למיגור הדרת נשים במרחב הציבורי. עד היום כ-15 ח"כים מכל סיעות הבית הגישו מספר הצעות חוק לטובת הנושא, מה שמצביע על כך שהכנסת 'בשלה' להעביר אותו. למרות זאת בפעמים שהוא הגיע לדיון בישיבת בממשלה, הוא נתקל בהתנגדות. אז נכון שכשהצעת חוק כזאת מועלית על ידי ח"כ יצחק הרצוג, אין לראש הממשלה שום אינטרס לתמוך בה אבל עדיין, סיעת הליכוד יכלה - כמו במקרה של הצעת חוק להעלאת גיל הנישואין - 'לבשל' הצעת חוק משלה ולזקוף לזכותה הישג אדיר בתחום.

אלא שגם במקרים שהצעות חוק חשובות הוגשו על ידי חברי קואליציה מוערכים מהליכוד, הם לא תמיד נענו על ידי חברי מפלגתם או ראש הממשלה. כך, למשל, לפני מספר חודשים, ביקשה ח"כ גילה גמליאל לקדם את חוק הסכמי קדם נישואים, שמטרתו למנוע סרבנות גירושין באמצעות חתימת בני הזוג על הסכם קדם נישואין. שנה לפני כן, דב ליפמן (יש עתיד) ניסה אף הוא את מזלו בקידום החוק. גם שרת המשפטים, ציפי לבני התאמצה בשנתיים האחרונות לקדם את הנושא אבל כשראש הממשלה לא רוצה לאשר את החוק, בסופו של יום - הוא זה שקובע. לכן כשהנושא הגיע לדיון במזכירות הממשלה ועל אף שהוא קודם על ידי חברת הליכוד, גילה גמליאל, החלטת הממשלה הכריעה נגדו וחבל!

חקיקה למיגור הדרת נשים - כ-15 חברי כנסת מכל סיעות הבית הגישו הצעות חוק בנושא, אולם עד היום לא נחקק חוק שמאשר החלטה שכזו. כלומר, התשתית הרעיונית והחוקית מוכנה אבל בינתיים לא עבר אף חוק מנוסח - וחבל.

נכון לשנת 2011, בישראל מופעלים 13 מקלטים לנשים מוכות, בהם מקום ל 152 נשים ו-304 ילדים. בכל שנה נפתחים במשטרה יותר מ-15,000 תיקים בעניין אלימות במשפחה, וכמובן ישנם גם מקרים שאינם מדווחים. חיפוש באינטרנט מראה שההגנה על הנשים המוכות וילדיהן אינו נמצא על סדר היום הציבורי.

מה אומרת הצעת החוק?

בכל רשות מקומית בישראל יוקם מקלט לנשים מוכות. ברשויות מקומיות גדולות יוקם מקלט לכל 70,000 תושבים.

השינויים הצפויים מאישור החוק

הממשלה תהיה חייבת לטפל בהזנחתן של הנשים המוכות וילדיהן ומשרד הרווחה יחוייב להגדיל משמעותית את התקציב המוקדש לנושא. נשים וילדים הסובלים מאלימות במשפחה יזכו להגנה וחייהם, המצויים בסכנה, עשויים להינצל בשל כך.
עניין התקציב במקרה זה הוא קריטי. 13 המקלטים שקלטו 152 נשים בשנת 2011 תוקצבו במעט יותר מ-23 מיליון ש"ח. בישראל מעל ל-250 רשויות מקומיות, כלומר, בחישוב שטחי, תקציב המקלטים יידרש לעלות כמעט פי 20 ויעמוד על כחצי מיליארד ש"ח.
מצד שני, ייתכן שכך יתגלה שבישראל לא נמצאות 150 נשים מוכות, אלא אלפים רבים, שנמצאות - הן וילדיהן - בסכנת חיים ממשית בין כתלי בתיהן.
הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית ב - 25.6.2014

המחנה הציוני

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

ציפי לבני - מספר 2

שלי יחימוביץ - מספר 3

סתיו שפיר - מספר 4

מרב מיכאלי - מספר 9

 רויטל סויד דהאן - מספר 14

בירן מיכל – מספר 19

קסניה סבטלוב  - מספר 21

אילת נחמיאס ורבין  - מספר 22

יעל כהן-פארן  - מספר 25

מספר הנשים בכנסת הקודמת:
במפלגת העבודה מתוך 15 חברי כנסת כיהנו 4 חברות כנסת: מיכל בירן, שלי יחימוביץ, מירב מיכאלי, וסתיו שפיר. מקרב סיעת התנועה בראשות ציפי לבני, שבה נכללו שישה חברי כנסת, ציפי לבני היה הח"כית היחידה.

המצע הנוכחי:
במקום מצע, המחנה הציוני פרסם באתר האינטרנט שלו תוכנית רחבה גם אם לא מפורטת ופשטנית למדי, שבו הוא מציג שלל הבטחות טרום בחירות. נושאים רבים וחשובים מצוינים שם – דיור בר השגה, חינוך, בריאות, רווחה, אופק מדיני ציונות אבל אף מילה על התוכניות העתידיות של הסיעה המשותפת באשר לצורך לקדם את שוויון ההזדמנויות לנשים, לחתור לייצוג שווה במגזר הציבורי והפוליטי, חיזוק אוכלוסיות נשים מוחלשות. חבל וגם מפתיע בהתחשב בעובדה שבמהלך הקדנציה הנוכחית חברות הכנסת - בעיקר של מפלגת העבודה - הרבו להתבטא בנושא.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

כל ניסיון לתאר באיזו מידה פעלו שתי הסיעות – מפלגת העבודה והתנועה – למען נשים בכנסת היוצאת הוא מאתגר במיוחד. אחת הסיבות היא ש"התנועה" הייתה חברה בקואליציה ולכן מרחב האפשרויות שלה לפעול בנושא היה הרבה יותר נרחב אך דה פקטו היא פעלה בתחום באופן מצומצם יחסית. מפלגת העבודה, לעומת זאת, מציגה רשימה של נשים רהוטות, בעלות חזון חברתי ופמיניסטי, אמביציוזיות, שמבחינה חקיקתית ידיהן היו כבולות אך הן הרבו להשמיע את קולן ולקדם תקשורתית ותודעתית נושאים מגדריים.

ח"כ מיכאלי, למשל, נאבקה בכל הזדמנות על זכויות נשים - לייצוג שוויוני במרחב הציבורי, בנושאי משפחה, נגד פגיעות מיניות, בנושאי דת ומדינה ובשוק העבודה. היא ניסתה ליזום, בין היתר, הצעת חוק לייצוג מינימאלי של 40% לשני המינים ברשימות לכנסת, עליה חתמו 33 חברות וחברי כנסת. מדובר ביוזמה ברוכה אך ראוי לציין שבשנים עברו ניסו זהבה גלאון וגדעון סער במשותף לקדם הצעה חוק דומה – ללא הועיל. היא יזמה גם הצעת חוק שדורשת לחייב את הרשויות המקומיות בישראל לקרוא לפחות ל-40% מהמקומות הציבוריים בתחומן על שם נשים.  היא יזמה או הצטרפה להגשת הצעות חוק רבות לטובת נשים וביניהן: הצעת חוק למאבק בעבירות מין באינטרנט, הצעה שנועדה לאפשר רישום במקום אימוץ בתרומת זרע, הרלוונטי בעיקר לנשים לסביות, הצעת חוק למתן דמי לידה למשרתות קבע ועוד ועוד.

כמובן שגם חברות כנסת אחרות בסיעתה ביקשו לפעול לטובת נשים, בעיקר באמצעות הגשת שאילתות, העלאת הצעות חוק ובעיקר בתמיכה בחוקים המקדמים ומגנים על נשים. ניתן להתרשם מפעילות זאת באתר הכנסת או לקרוא על הפעילות הרבה באתרים האישיים של הפוליטיקאיות אבל כאמור, רוב הפעילות והיוזמות לא מבשילות לכדי חוקים.

בשונה מחברות הכנסת של מפלגת העבודה, ביושבה כשרת המשפטים בממשלתו של נתניהו, לציפי לבני היו קלפים הרבה יותר טובים לפעול למען הנשים בישראל בשנתיים האחרונות. לזכותה, ניתן לציין כי במאי 2013 היא קידמה חקיקה למיגור הדרת נשים לפי המלצות היועמ"ש לממשלה, שמבקשת להגדיר כעבירה פלילית כל מעשה של הדרת נשים והשפלתן במרחב הציבורי. בנוסף, השרה לבני תמכה בהצעה המקדמת את הסכם קדם הנישואים, שמשמעותו התחייבות אזרחית של בני הזוג לא להתנגד לדרישת הצד השני להתגרש. יש לציין שאלו צעדים הצהרתיים במהותם. עם זאת, לבני גם ציינה הישג היסטורי כאשר קבעה כי כל עוד לא נקבע מנכ"ל או מנכ"לית לבתי הדין הרבניים תכהן בתפקיד לראשונה אישה -  מנכ"לית משרד המשפטים, אימי פלמור. אך למרות זאת, צריך לזכור שכפוליטיקאית היא אינה נחשבת לפרסונה שמקדמת באופן עקבי ונלהב אג'נדה לטובת קידום הנשים בישראל. בטור מפוכח ותחת הכותרת הפמיניזם המזויף של ציפי לבני מלפני מספר שנים, מציינת ח"כ שלי יחימוביץ מדוע לבני צריכה עוד להוכיח מחויבות ורצינות בתחום גם בעתיד.

המפלגות הדתיות: ש"ס ויהדות התורה

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

אין

מספר הנשים בכנסת הקודמת:

אין

המצע הנוכחי:

ש"ס

במצע שפורסם ב- 2009 בתקשורת ניתנה התייחסות לנושא העצמת נשים. במצע נכתב: "נשים הן עמוד השדרה לתפקוד התא המשפחתי ולחוסן החברה. תנועת ש"ס רואה חשיבות מרובה בקידום השוויון כלפי הנשים בחברה ובעידוד ההשכלה והשתלבותן בתעסוקה. בעזרת ההשכלה והשתלבות בעבודה תוכלנה הנשים לפרוץ את מסגרות העוני והמצוקה, להשתלב בחברה בעמדת חוזק כלכלי והערכה עצמית גבוהה. תנועת ש"ס הקימה ארגון נשים, "מרגלית אם בישראל" שתפקידו לקדם את עניני הנשים בחברה הישראלית בתחומי ההשכלה, העבודה, הרווחה, החינוך והמשפחה".

יהדות התורה

המפלגה פרסמה מסמך שהוא מעין מצע רק בשנת 2002 ושם היא מבהירה כי המפלגה תתנגד לגיוס בנות לצה"ל, להפלות מלאכותיות ובאופן כללי תאבק נגד תופעת המתירנות הקלוקלת אשר פשתה ברחוב הישראלי, הפוגעת במוטיבציה החברתית והמוסרית.

מה עשו המפלגות עבור הנשים?

סקירה של הפעילות הפרלמנטרית של שתי חברי הסיעות מצביעה על כך שחבריה התנגדו באופן עקבי כמעט לכל הצעת חוק שביקשה לקדם נשים, הן בתחום הייצוג, הן בתחום קידום זכויות וכדומה. מיהדות התורה, משה גפני, ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה התנגד, לדוגמא הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית לפיה יוסר איום המאסר מבני זוג שנישאו בטקס פרטי ללא רישום ברבנות. בסיעת ש"ס המצב דומה, כפי שניתן להתרשם מרשימה של אתר 'על משמר הכנסת', שמפרטת את כל הצבעות הנגד של חברי הסיעה.

 האם ייתכן שבתחום הרווחה פעלו הסיעות לטובת נשים או לפחות למען הקלה על מצבן? כנראה שהתשובה היא שלילית. מדו"ח תמיכות של משרד הרווחה עולה כי 53% מתקציב התמיכות בחצי השנה הראשונה של 2014 הועבר למוסדות חרדיים - למעלה מ-20 מיליון שקל. הסעיף המרכזי בתקציב הוא "תמיכה באחזקה שוטפת של תלמידים נזקקים בפנימיות", שדרכו מועברים מרבית הכספים ל-156 ארגונים תורניים, בהם ישיבות, אולפנות ומוסדות ציבור חרדיים.

במהותו, התקציב מיועד לתמיכה בעמותות חברתיות וגופים הפועלים לטובת מטרות חברתיות שונות שמנסח המשרד, בהן סיוע לנזקקים, לנכים, וגם - לנשים נפגעות אלימות. הדו"ח מוכיח שהאפליה והעדפתם של מוסדות חרדיים על פני ארגונים חברתיים שאינם מגזריים בשנים האחרונות ממשיכה ביתר שאת.

 

המפלגות הערביות

הרשימה המשותפת (איחוד המפלגות חד"ש, בל"ד, רע"ם ותע"ל)

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

ברשימה המשותפת ישנן שתי נשים במקומות ריאליים:

עאידה תומא סלימאן (חד"ש) - מקום 5

חנין זועבי (בל"ד) - מקום 7

מספר הנשים בכנסת הקודמת:

חד"ש - ארבעת חברי הסיעה בכנסת הינם גברים, רע"מ ותע"ל - כל ארבעת חברי הכנסת הינם גברים, בל"ד - מתוך שלושה חברי כנסת, אחת הינה אישה - חנין זועבי.

המצע הנוכחי:

כרגע הרשימה המשותפת לא פרסמה מצע משותף אבל אפשר להתרשם מהתוכן של כל מצע בנפרד של כל מפלגה, כמו גם להתרשם מהפעילות שלה בנושא בעבר. כך, למשל, חד"ש קידמה והעבירה חוקים רבים שנגזרים מסדר-היום הפמיניסטי-סוציאליסטי שבבסיס מצעה, והיא מבטיחה להמשיך בדרך זו בעתיד. בין היתר, היא מציינת במצעה כי תמשיך ליטול חלק פעיל במאבקים להגדלת סיכוייהן של נשים למצוא ולהתקבל לעבודה ללא חשש לאפליה, ולהבטיח להן תנאי תעסוקה נאותים. כדי להתאים את מקומות העבודה לאימהות ולאבות, תפעל המפלגה להתאמה בין ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשה המגיעים לכל עובד/ת, לתקצוב מסגרות לטיפול בילדים, למתן אפשרות לעבודה גמישה תוך שמירה על זכויות העובד/ת המטופל/ת בילדים, ולהחלת חוק חינוך חינם בכל מסגרות החינוך. המפלגה תקדם את חקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים, אשר יתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, לרבות סחר בנשים, ותפעל למען יישום העיקרון של העדפה מתקנת בכל תחום שבו סובלות נשים מאפליה או מתת-ייצוג. המצע מפרט עוד שורה ארוכה של צעדים ורפורמות הקשורים לכל תחומי הנשים שבכוונתה לפעול על מנם לקדמם.

(לשאר המפלגות אתרים בערבית בלבד)

מה עשו המפלגות עבור הנשים?

חברי הכנסת דב חנין וחנין זועבי קידמו בשיתוף פעולה עם חברי כנסת אחרים את חוק שריון מקום לנשים ברשימות לרשויות המקומיות, הקובע שרשימה בבחירות מקומיות ששליש ממועמדיה הן נשים תקבל מימון בחירות מוגדל – צעד חשוב נוסף לפירוק חסמי הכניסה המונעים מנשים להשתלב בעמדות מובילות בשלטון המקומי ובפוליטיקה בכלל.

בנוסף, דב חנין היה היוזם הראשון של החוק להעלאת גיל הנישואין מ 17 ל 18 שנים. בכנסת הנוכחית, חנין וזועבי היו שותפים לקידום הצעת חוק זו, שבנוסף מחייבת את המשטרה לאכוף את החוק ולדווח מדי שנה לכנסת על הנעשה בנושא.

דב חנין גם קידם את חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד),  המקנה להורים לילדים בעלי מוגבלות זכות לימי חופשה נוספים כדי לסייע לילדיהם. חנין אף תמך וסייע לח"כ מיכל רוזין (מר"צ) בקידום שני חוקים חשובים בתחום העבירות על הטרדה מינית: חוק ראשון המגדיר עבירה של הטרדה מינית בידי בעל תפקיד ציבורי, גם כשאין התנגדות פעילה של המוטרד/ת בגלל ההיררכיה, התלות והמרות בסיטואציה וחוק שני - העלאת גובה הפיצוי בגין הטרדה מינית.

גם בכנסת הקודמת יזם או תמך ח"כ דב חנין בשלל חוקים שקיימו את זכויות הנשים בישראל. בין היתר, ניתן לציין שחנין היה היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות, וביחד עם ח"כ זהבה גלאון קידם חוק המבטיח גמלת הבטחת הכנסה לאישה במקלט לנשים מוכות.

חברי כנסת אחרים ברשימה המשותפת תמכו אף הם בהצעות חוק שקדמו זכויות נשים אך יש לזכור כי ממקומם באופוזיציה היכולת שלהם לפעול בתחום החקיקה מוגבל ביותר. עם זאת, דוחות קודמים שעסקו בפעילות פרלמנטרית בכנסת סביב נושאים ספציפיים, מצאו כי חברי הכנסת הערבים נמנים על חברי הכנסת הפעילים ביותר בתחומים החברתיים. למשל, דו"ח שדולת הנשים מיולי 2012 ודירג את חברי הכנסת ה 18 על פי המידה בה פעילותם הפרלמנטרית קידמה שוויון מגדרי, מציין את חברי הכנסת חנין זועבי  )בל"ד(  ועפו אגבריה  )חד"ש(  בעשירייה הראשונה של הח"כים הפעילים ביותר )מקום שני ותשיעי, בהתאמה) לפני ח"כ יחימוביץ' ודב חנין, הנחשבים לח"כים "החברתיים".

בהזדמנות הזאת, כדאי להכיר את עאידה תומא-סלימאן, המדורגת שנייה ברשימת חד"ש בבחירות הקרובות ומספר חמש ברשימה המשותפת. מדובר באחת מהפעילות הפמיניסטיות הבולטות באוכלוסייה הערבית, וממובילות המאבק נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, נגד התופעה המכונה "רצח על רקע כבוד המשפחה", ונגד עצימת העין של המשטרה בנושא. ב 1992 הקימה תומא-סלימאן את העמותה הפמיניסטית  נשים נגד אלימות, ובנוסף, כיהנה כאישה הראשונה והיחידה בישראל שעמדה בראש מערכת של עיתון יומי כעורכת לשעבר של העיתון "אל-אתיחאד".  הישג נוסף שנזקף לזכותה -  היא האישה הראשונה שנבחרה לוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל.

 

יש עתיד

מספר הנשים במקומות הריאליים לכנסת העשרים:

ח"כ יעל גרמן - מקום 3

ח"כ קארין אלהרר - מקום 8

ח"כ עליזה לביא - מקום 10

ח"כ פנינה תמנו-שטה - מקום 13

מספר הנשים בכנסת הקודמת:

מתוך סיעה של 19 חברים, שמונה היו נשים וביניהן חברות כנסת שלא נוכל לראות בכנסת הבאה כמו רינה פרנקל, עדי קול וייתכן שגם נשים נוספות שאמנם נמצאות כרגע ברשימת המפלגה לכנסת העשרים אך על פי הסקרים האחרונים אינן ממוקמות במקומות ריאליים.

המצע הנוכחי:

אמנם המצע המעודכן עדיין לא עלה אך באתר ישנה קטגוריה מיוחדת המרכזת את פעילות המפלגה והסיעה בדגש על קידום נשים תחת ההצהרה: קידום נשים למוקדי כח היא אבן יסוד בפעילות שלנו. בעמוד הזה מצוינים באופן מסודר וברור רוב הפעילויות המבורכות של המפלגה בתחום הן ברמת החקיקה בכנסת והן ברמת מינויים בגזרה הציבורית, רפורמות בהווה, רפורמות מתוכננות ועוד.

מה עשתה המפלגה עבור נשים בכנסת היוצאת:

 עם ד"ר ח"כ עליזה לביא המשמשת כחוד החנית כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ה- 19, חברי הסיעה היוו כוח מרכזי ומוביל בקידום נושאים לטובת נשים. כך, למשל, בכל הקשור לייצוג נשים בספירה הציבורית. ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת החוק של עליזה לביא בשיתוף ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), הקובעת כי בוועדה למינוי דיינים יכהנו לפחות ארבע נשים מתוך תשעה חברים מכהנים. בנוסף לכך, ההצעה מבקשת להרחיב את הוועדה מעשרה ל-11 חברים, כאשר החברה הנוספת בוועדה תהיה טוענת רבנית, שתיבחר על ידי משרד המשפטים. על פי אותו עקרון, התקבלה הצעת החוק לייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת שופטים.  על פי החוק, שיזמו לביא וח"כ זהבה גלאון ממרצ, ארבעה מקומות מבין תשעת חברי הוועדה ישוריינו לנשים, וכך ישמר ייצוג נשי הולם בוועדה.

בנוסף, הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות לעידוד נשים בעסקים,  שקודמה אף היא בידי ח"כ לביא בשיתוף ח"כ דב חנין (חד"ש). עד כה, חוק המכרזים קובע כי עסקים בבעלות נשים יקבלו תעדוף במכרזים הלאומיים של מדינת ישראל בלבד, ואולם התיקון המוצע ירחיב את העדפה הניתנת בחוק המכרזים לעסקים של נשים גם ברשויות מקומיות. זאת ועוד, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשויות המקומיות, לפיו סיעה או רשימה שלפחות שליש מחבריה יהיו נשים תזכה לתוספת מימון של 15 אחוזים. את החוק יזמו שתי חברות הכנסת של 'יש עתיד' - יפעת קריב, ועליזה לביא ביחד עם דב חנין (חד"ש) וחנין זועבי (בל"ד).

גם בפן הכלכלי קידמו חברי הסיעה מספר רפורמות וחוקים שמיועדים להביא לשוויון בין נשים  לבין גברים בתחום זה. מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק שיזמה לביא בשיתוף עם פרויקט "שוות ערך", לבדיקת פערי השכר בארגונים במגזר הציבורי ובמגזר השלישי. במסגרת החוק החדש, חברות שמוטלת עליהן חובה לפרסם או לדווח על שכרם של עובדים - בעיקר במגזר הציבורי וחברות במגזר השלישי - יכללו בדיווח השכר התייחסות למין העובד. חובה זו תחול גם על החברות הממשלתיות, כשמטרת דיווח היא לייצר שינוי תודעתי בתוך החברות כדי לעודד אותן לנתח ולעקוב אחר פערי השכר בארגון, ובסופו של דבר לפעול לצמצומם.

במקביל, בכהונתו כשר האוצר הכניס יו"ר המפלגה, יאיר לפיד לראשונה את חובת הניתוח המגדרי של תהליך הכנת תקציב המדינה על מנת שישמש כלי אסטרטגי לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה. כך, למשל, בנושא כמו סיוע ממשלתי ליזמים אמור התקציב לפרט לראשונה כמה מבין הבקשות המוגשות והמאושרות לקרנות הממשלתיות הן של נשים.

גם בתחום של פגיעות והטרדות מיניות פעלה הסיעה ביתר שאת. ח"כ יפעת קריב קידמה את חוק הסרטונים, שאוסר על הפצת תכנים מיניים ברשתות החברתיות ובמרחב האינטרנטי בכלל. תיקון זה מרחיב למעשה את החוק למניעת הטרדות מיניות וכעת הוא יכלול מקרים שבהם הפצת תמונותיו של אדם ללא ידיעתו או בכפייה מבלי שידע והסכים, ייחשבו הטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר. המפיץ יוגדר עבריין מין והנפגעת תוכר כנפגעת של הטרדה מינית.

באותו המישור, טרם נעלה הכנסת ה-19 את דיוניה, אושרה בקריאה שלישית הצעת החוק של קריב וחברי כנסת נוספים לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה, הקובעת כי נפגעות ונפגעי עבירת מין יהיו זכאים לבחור אם חקירתם תתבצע בידי גבר או אישה. מטרת החוק - להנגיש את השירות המשטרתי והמשפטי לציבור רחב של נפגעי עבירות מין, הבוחרים במקרים רבים שלא לפנות כלל לרשויות מחמת הקושי הרב הכרוך בחשיפה של פן מיני בחייהם.

בכל מה שקשור לאפליה, אחת מהצעות החוק החשובות ואולי המהפכניות, שעברו בכנסת היוצאת קובע כי עובדת שמרוויחה פחות מעמיתיה הגברים תוכל לתבוע פיצוי כפול הן על הפגיעה בכבודה ובמעמדה המקצועי, והן בגין הפרשי השכר. על אף שכיחות התופעה, החוק במתכונתו הקודמת היווה את אחת הסיבות למיעוט התביעות בגין אפליה בשכר, אולם, כפי שציינה יוזמת החוק, לביא: "החוק החדש מבקש להרתיע מעסיקים מפני אפליה בגלל גובה הפיצויים הגבוה יותר שבתי המשפט מעתה יוכלו לפסוק, כמו גם לעודד נשים להעז להגיש תביעות". חוק נוסף שהעבירה לביא באותה הזדמנות קובע כי במקרה של פיטורים לאחר הטרדה מינית במקום העבודה נטל הוכחת סיבת הפיטורים בשלוש השנים שלאחר הגשת תלונה, יהיה על המעסיק.

כדאי גם לציין חוק נוסף שקידמה לביא עבור אוכלוסיית הנשים המוחלשות - בכנסת הקודמת העבירו חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ) ודב חנין (חד"ש), חוק הקובע מענק הסתגלות לנשים ביציאתן מן המקלט, במסגרתו הן זכאיות למענק של 8,000 שקלים וכן ל-1,000 שקלים נוספים עבור כל ילד. החוק קבע כי את המענק יקבלו הנשים לא יאוחר מ–60 יום מיום השחרור אולם על פי הצעת חוק שקידמה לביא, הכנסת אישרה כי מענק ההסתגלות לנשים נפגעות אלימות יינתן להן ביום עזיבתן את המקלט בו שהו, ולא כחודשיים מאוחר יותר.

לבסוף, לצד העשייה הפרלמנטארית, תמכו או קידמו חברי הסיעה השונים צעדים חשובים עבור נשים בישראל. כך, למשל, שר החינוך, שי פירון תרם את חלקו ובעקבות הצעת חוק של ח"כ מיכל רוזין, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים ובתמיכתו, הוכרע בוועדה לפיתוח ומדיניות אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה כי סטודנטית תהיה זכאית להיעדר לתקופה של עד שישה שבועות בשל היריון, לידה, טיפולי פוריות וכדומה. עד היום הורשו סטודנטיות להחסיר עד 30% מסך השיעורים בהם חלה חובת נוכחות (ארבעה שבועות בפועל). כמו-כן, משרד הבריאות, בראשות יעל גרמן הודיע כי יתחיל בפיילוט במהלכו גם נשים בגיל 40-50 יעברו בדיקות ממוגרפיה לאיתור סרטן השד, לאחר שעד כה היו זכאיות לבדיקת ממוגרפיה רק נשים מעל גיל 50.

ישראל ביתנו

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

אורלי לוי-אבקסיס - מקום 2

סופה לנדבר - מקום 3

מספר הנשים בכנסת הקודמת:

מתוך 13 חברי כנסת כיהנו 3 נשים: אורלי לוי אבקסיס, סופה לנדבר ופאינה קירשנבאום.

המצע הנוכחי:

ישראל ביתנו החליטה שלא לפרסם מצע רשמי אלא סוג של חזון מפלגתי. למרות זאת, בטקסט הזה כמעט ואין שום אזכור להישגי המפלגה בתחום הנשי למעט התייחסות הקשורה לתחום החינוך ובה מבטיחה המפלגה כי תקדם את הרעיון לפיו המדינה תספק מערכת צהרונים, עד לשעה חמש אחה"צ, לילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 6. מערכת שכזאת תוכל לעזור לנשים רבות לצאת לעבוד במשרה מלאה ולהתקדם במישור הקרייריסטי.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

בפרויקט “בית הנבחרות” של סלונה, שנערך לפני כשנתיים, נבחרה אורלי לוי-אבקסיס במקום 4 מתוך 24 בעשייה למען נשים בכנסת. היא התבלטה בכנסת ה-18 לאור העובדה שהשתתפה בוועדות ובשדולות רבות בנושאים חברתיים ופעלה רבות למען נשים קשות יום. במסגרת פעילותה הפרלמנטארית יזמה והעבירה את החוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית לקו חירום חסוי כדי שלא ניתן יהיה להתחקות אחר שיחות בדפי פירוט שיחות כמו גם חינמי, דוגמה 101 ו-100. כמו כן, היא יזמה הצעת חוק תקדימית להארכת חופשת הלידה לאם שתינוקה מאושפז (מחלה, פגות). מטרת הצעת החוק, שאושרה סופית היא לקבוע, כי ליולדת תהיה זכאות מלאה להארכת חופשת הלידה בתשלום, לפי משך תקופת האשפוז. לפיכך, אם שתינוקה אושפז ל-6 שבועות תהיה זכאית להארכה של 6 שבועות שבעדם תהיה כמובן זכאית לתשלום. עוד נקבע, כי ההארכה המקסימאלית תעמוד על עשרה שבועות במקום שמונה שבועות כיום.
אבל בכנסת ה-19 העשייה של אורלי לוי-אבקסיס לטובת נשים לא בלטה במיוחד, ייתכן שהעובדה שהיא נכנסה לכנסת הנוכחית אחרי חופשת לידה וההעדרויות הכרוכות בכך, השפיעו גם במובן הזה. גם העשייה של חברות הכנסת של הסיעה לטובת נשים הצטמצמה.

 

* כולנו (מחוץ לדירוג)

מספר נשים במקומות הריאליים לכנסת העשרים:

רחל עזריה - מקום 5

טלי פולסקוב - מקום 6

ד"ר יפעת שאשא-ביטון - מקום 7

מספר הנשים בכנסת הקודמת: לא רלוונטי כיוון שהמפלגה נוסדה רק לאחרונה. אם כי אפשר לציין שלמרות שכחלון הבטיח עם הקמת מפלגתו ייצוג שוויוני לשני המינים, בסופו של דבר בצמרת הרשימה ישנם ארבעה גברים והעשירייה הראשונה כוללת ארבע נשים בלבד.

מצע המפלגה:

ההתייחסות לנושא במצע תופסת מקום מכובד והשאיפות של חברי המפלגה להוביל לקידום ושוויון הזדמנויות לנשים ברורות וגבוהות. במפלגה מבטיחים כי יפעלו נחרצות לקיום שוויון זכויות מלא לנשים בכל תחומי החיים, לרבות בפוליטיקה ובממשל, במערכת המשפט, במוקדי כוח והשפעה, בייצוג הולם בחברות פרטיות וציבוריות ובשילוב ראוי בשוק העבודה. מפלגת כולנו, מוסיפים שם, תפעל למניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, במטרה לחתור לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים, תעודד תעסוקת נשים כמו גם השוואת תנאי השכר שלהם. ב'כולנו' מבטיחים להעמיק את הסבסוד והרחיב את הקריטריונים לזכאים למעונות יום ציבוריים כדי להוזיל את העלות המשפחתית הגבוהה. כמו כן, המפלגה תומכת בסבסוד משפחתונים לגילאי 0-3, העומדים בקריטריונים ותחת פיקוח, על מנת לגוון ולעודד תחרות בתחום.

במצע גם ישנה התייחסות לתעסוקת נשים חרדיות ונשים במגזר השלישי ומכאן שהמפלגה מבטיחה לפעול להתאמת מקומות עבודה לנשים אלה ולפיתוח מסגרות לימוד להכשרתן. במקביל, 'כולנו' מבקשת להרחיב את מסגרת החממות לתמיכה בעסקים קטנים, בדגש על מיזמי נשים ממגזרי המיעוטים ולטפל בפערי תשתיות תחבורה ציבורית המקשים על ההגעה מריכוזי אוכלוסיות מיעוטים אל מרכזים תעסוקתיים.

עוד מבטיחים במצע סיוע תעסוקתי לנשים הפונות ל’קריירה שנייה’, תמיכה במשפחות חד הוריות ותמיכה בנשים מוכות. בין היתר, המצע מבקש להקדים את מענק ההסתגלות שנשים מוכות מקבלות ביציאה מהמקלט משישים יום לשלושים יום, רק חבל שמישהו במטה לא עשה עבודת תחקיר בנושא וכך היה מגלה שחברת הכנסת עליזה לביא  (יש עתיד) כבר קידמה הצעת חוק שמאפשרת לנשים אלו לקבל את המענק מיד עם יציאתן מהמקלט.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

מפלגתו של משה כחלון הוקמה רק לפני מספר שבועות, כך שהיא עדיין לא יכולה להציג שום קבלות על עשייה בתחום הפרלמנטארי ועדיין, הנשים שצורפו לרשימה יכולות להתגאות ברזומה עשיר ומוערך הקשור לעשייה חברתית בכלל וגם למען נשים. רחל עזריה, נבחרה למועצת העיר בירושלים בשנת 2008 והחזיקה את תיק הגיל הרך והמנהלים הקהילתיים. בשנת 2013 נבחרה שוב למועצה  ומונתה לסגנית ראש העיר, המשנה לתיק החינוך, ומחזיקת תיק מעמד האישה למרות התנגדות המפלגות החרדיות. בין השאר, ניהלה את ארגון “מבוי סתום” המסייע למסורבות גט בהתמודדות עם בתי הדין הרבניים. עזריה זכתה לחשיפה תקשורתית ברמה הארצית כאשר הובילה את המאבק בהדרת נשים בירושלים ונאבקה על זכותה להציג את תמונתה במודעות על גבי אוטובוסים בעיר - למרות השחתות חוזרות ונשנות מצד קיצונים חרדים. כמו כן הייתה עזריה פעילה במחאת העגלות על יוקר המחייה בשנת 2011.

לשתי מועמדות אחרות ברשימה ניסיון רב בתחום המוניציפאלי: ראש העיר של ערד, טלי פולסקוב ועו"ד מירב בן-ארי, משפטנית. חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם רשימת "רוב בעיר", מחזיקת תיק קידום נוער בעירייה, ומייסדת ומנהלת מרכזי "דרך האתגר" לחינוך והעצמת בני-נוער.

 מרצ

מספר הנשים במקומות ריאליים לכנסת העשרים:

זהבה גלאון - מקום 1

מיכל רוזין - מקום 4

תמר זנדברג - מקום 5

מספר הנשים בכנסת הקודמת: הרשימה לא השתנתה בהרכב ובזהות הנשים שלה מהרשימה הקודמת. חברות הכנסת היוו כחצי מהסיעה - שלושה מתוך שישה חברי כנסת.

המצע הנוכחי: במסגרת המצע נכתב: "מרצ תילחם בתופעת הדרת הנשים שהפכה למכת מדינה, להבטחת ייצוגן בכל הגופים הציבוריים ובמוקדי קבלת החלטות, לרבות בצוותי משא ומתן מדיניים, להפסקת אפלייתן המתמשכת בתעסוקה, בחינוך ובבריאות ולמען ביטחונן האישי בתוך המשפחה ובמרחב הציבורי". למרות התייחסות היחסית קצרה הזאת במצע, רשימת ההישגים של הסיעה בתחום ארוכה ומרשימה.

מה עשתה המפלגה עבור הנשים?

כאמור, למפלגת מרצ יש עבר מרשים בכל הנוגע לקידום זכויות נשים מאז שהוקמה וגם בכנסת היוצאת היא הובילה או לקחה חלק בהצעות חוק שללא ספק הוסיפו לאיכות החיים של הנשים בישראל, ללא הבדל דת. אחד החוקים החשובים שנחקקו קשור להעלאת גיל הנישואין, שקידמה ראשת מרצ, זהבה גלאון עם ח"כים נוספים ולפיו גיל הנישואין החוקי יעלה מ-17 ל-18. במסגרת החקיקה, תחויב המשטרה לאכוף את החוק ולדווח מדי שנה לכנסת על המתרחש בתחום. הקורבנות העיקריים של תופעת נישואי הבוסר הן נערות צעירות, שמשפחותיהן משיאות אותן בלחץ ובכפיה, מתוך תפיסה לפיה מקומה הטבעי של האישה הוא בבית ותפקידה מתמצה בגידול ילדים.

חוק נוסף שעבר בכנסת, הקשור לזכויות נישואים עוסק בחלוקת זכויות פנסיה בגירושין. במקרה הזה, גלאון, במשותף עם ח"כ חיים כץ (ליכוד), העבירו בכנסת לאחר מאבק של למעלה מעשור חוק המאפשר לנשים שלא חסכו במשך שנים לפנסיה כי היו עקרות בית או עבדו בעבודות אחרות בהן אין צבירה פנסיונית, לקבל חזקה בחלקן בחסכון הפנסיוני של בעליהן לשעבר דרך קרן הפנסיה.

אחד ההישגים החשובים של הסיעה הינו התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, אותו הובילה ח"כ מיכל רוזין במטרה להגדיל את ההרתעה לגבי עבירות הטרדה מינית. התיקון בחוק מגדיל את תקרת הפיצויים על הטרדות מיניות ללא הוכחת נזק מ-50,000 ל-120,000 וזאת בנוסף לענישה הפלילית. רוזין הובילה תיקון חשוב נוסף בחוק הקובע כי במקרים של יחסי מרות, או יחסי תלות, יראה אדם כמטריד, אפילו אם המוטרד, וברוב המקרים - המוטרדת לא דחו את הצעותיו בצורה ברורה. התיקון מחיל את סעיף זה גם על מערכת היחסים שבין עובד ציבור לכפופים אליו. באותו העניין, תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שמקדמת גלאון מבקש להכיר בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה, שראויה לקבלת קצבה. הצעת החוק זו עברה בקריאה טרומית בכנסת היוצאת וגלאון מקווה להמשיך לקדם אותה בעתיד.

בכל הקשור לנושא ייצוג נשים, גלאון במשותף עם ח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד) קידמה הצעת חוק חשובה נוספת שאושרה כחוק, ועוסקת בייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת שופטים. עד לאישור החוק מנתה וועדה זו תשעה חברים, מהם שני נציגי ממשלה, שני נציגי כנסת, שני נציגים מלשכת עורכי הדין, שני שופטי בית המשפט העליון ונשיא בית המשפט העליון. על פי החוק החדש, לפחות אחד מן הנציגים ששולח כל גוף לוועדה, תהיה אישה. באופן זה יעוגן בחקיקה שריון ארבעה מקומות לנשים מתוך תשעה חברים, ויישמר בה ייצוג נשי הולם.

בפן אחר, בעקבות הצעת חוק של ח"כ מיכל רוזין בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים ושר החינוך שי פירון, הוכרע בוועדה לפיתוח ומדיניות אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה כי סטודנטית תהיה זכאית להיעדר לתקופה של עד שישה שבועות בשל היריון, לידה, טיפולי פוריות וכדומה. עד היום הורשו סטודנטיות להחסיר עד 30% מסך השיעורים בהם חלה חובת נוכחות (ארבעה שבועות בפועל).

למרות היותה באופוזיציה, סיעת מרצ בכנסת קידמה גם לא מעט הצעות נוספות שזכו לתמיכת ממשלה ועברו בקריאה מוקדמת. אחת מהן היא הצעת חוק בתי דין רבניים, המבקשת להאריך את תקופת מאסר הכפייה המקסימאלית לסרבן גט מעשר שנים כיום לעשרים שנה. ההצעה עברה בקריאה טרומית.

הצעת חוק נוספת עוסקת בחופשת אבהות ולפיה יזכו אבות לחופשת אבהות מיד לאחר הלידה, שתכלול 3 ימי חופשה בתשלום ו-5 ימי מחלה על חשבון המעסיק. גם הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית וזכתה לתמיכת הממשלה.

עוד בתחום ייצוג הנשים מקדמת הסיעה הצעת חוק שיווי זכויות האישה בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות. על פי ההצעה שהגיש ח"כ ניצן הורוביץ, השלטון המקומי יחויב לתת ביטוי הולם לייצוגן של נשים בוועדות העירוניות. עד היום בחלק מן הוועדות לא היה כל ייצוג לנשים וכמו כן נעדר מקומן של נשים מדירקטוריונים של חברות עירוניות ומוועדות ציבוריות שממנה הרשות המקומית. גם הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית.

לא בכל החזיתות נחלו במרצ הצלחה. הסיעה, למשל, ניסתה לקדם הצעת חוק שתאפשר פטור מתשלום ארנונה לנשים שיצאו ממקלט לנשים מוכות בכדי להקל על חזרתן לחיים עצמאיים מחוץ למקלט אולם הצעת החוק נבלמה ע"י הקואליציה.

לבסוף, פעילות מבורכת, גם אם לא בתחום החקיקה קשורה למאבק בתנאי העסקתן של הסייעות בבית הספר. לאחר שגלאון פעלה בוועדת החינוך ומול משרדי החינוך והפנים להגנה על זכויותיהן ולשיפור תנאי העסקתן, הועברו הסייעות מהעסקה של 10 חודשים בשנה, במסגרתה היו מפוטרות מדי חודש, להעסקה מלאה של 12 חודשים.

 .


* תחקיר: שגית פסטמן

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה