Saloona

»

משפחת כהן

מי במשפחה? אבא אורן (54), גרוש פעמיים, והבת אלונה (12) מנישואיו השניים. ישנם גם הבנים מהנישואין הקודמים, תום (29) שמתגורר בדירה שכורה ברמת גן, ואיתי (24) שחזר לאחרונה מברזיל ומתגורר עם אמו בבאר שבע. לאלונה אח נוסף, ישי (21), מצד אמה, גם היא גרושה בפעם השנייה.

אורן: "אני לא מכיר במושג חצי אח או חצי אחות. לאלונה ולאחיה מהנישואין הקודמים שלי יש יחסים שאינם תלויים בי בכלל. שיחות טלפון, בילויים משותפים. הכול. לאלונה יש יחסים נפלאים גם עם גרושתי הראשונה. זו ההצלחה הכי גדולה שלי, שהצלחתי לחבר את כולם. זו הייתה עבודה קשה. השיא היה בשנה שעברה: אלונה, אני, גרושתי הראשונה, איתי ותום בילינו שבוע בקפריסין".

מקום מגורים: שכונת התקווה.

"אחרי שהשארתי שתי דירות מאחורי היה ברור לי שאני רוצה לקנות בית שאותו לא אנטוש. בגלל נושא המשמורת, שהתעקשתי עליו, חששתי ממצב שבו אלונה ואני נצטרך לנדוד לפי גחמות של בעלי בית. הבטחתי לאלונה בית עם חצר וכלב, והמקום היחיד שבו יכולתי לקיים את ההבטחה היה שכונת התקווה. היום יש לנו גן חיות קטן בבית: שלושה כלבים ותוכי שבקלות הייתי יכול למנות ברובריקה הקודמת כחלק מהמשפחה".

עיסוקים

אורן איש תקשורת מאז 1980. עורך בעיתון "כלכליסט". אלונה לומדת בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" שבדרום תל אביב.

איך נבנתה המשפחה:

"אימא של אלונה ואני נפגשנו בעיתון ‘חדשות’ ב-1991, זמן לא רב אחרי הגירושין הראשונים שלי ובסמוך לזמן הגירושין שלה. אלונה נולדה אחרי זמן רב. כאשר התגרשנו היה ברור לי שאני לא מוותר על אבהות במלוא מובן המילה. יש לנו משמורת משותפת על אלונה, שמחלקת את זמנה שווה בשווה בין שני הבתים שלה. למזלי הצלחתי לנצל את העובדה שאני עובד במשמרות בעיתון כדי לפנות זמן שבו אני מבלה עם אלונה כאבא במשרה מלאה. אני עובד ארבעה ימים בשבוע ואלונה נמצאת אצלי בשאר שלושת הימים. והכי חשוב לי, כשאלונה אצלי אני לא עובד ויכול להיות "עקרת בית" שמבשלת, מכבסת וגם תולה.

ערכים חשובים בחינוך

כבוד הדדי. כמי שלא מצא את מקומו במערכת החינוך הממלכתית, הדגש אצלי הוא פחות על הישגים בלימודים. העיסוק של אלונה במוזיקה למשל, חשוב בעיני יותר מלימודי חשבון. אני אוהב גם את העובדה שאלונה גדלה להיות אדם נעים, שומרת על כבוד הזולת, ובעלת מודעות מפותחת לצדק".

איך מסתדרים כלכלית?

"קשה כמו לכולם, אבל היה יכול להיות יותר גרוע. העובדה שקניתי בית בעזרתו האדיבה של בנק למשכנתאות, מסייעת מאוד. ההחזרים על המשכנתא כיום קטנים לאין ערוך מתשלומים על שכר דירה. לא חסר לנו כלום בבית".

שמירה על החיים האישיים?

"הנישואין הראשונים שלי נמשכו 10 שנים והשניים 15. במבט לאחור אני יכול לראות איך שאנחנו כבני זוג משנים תפקידים. פעם כואבים ופעם מכאיבים. בסמוך לגירושין השניים, ממש תוך כדי תהליך הפרידה, התחלתי קשר עם אישה נפלאה. זה לא שרד מכל מיני סיבות. מאז היו לי עוד כמה מערכות יחסים. אבל המרווח בין מערכת יחסים אחת לשנייה הולך ומתארך, ותקופות ה’בשביל מה לי כאב הראש הזה’, בין אישה לאישה הולכות ומתארכות.

גיליתי גם שפעמים רבות, דברים שחשבתי שאני עושה עבור אלונה, עשיתי בעצם למעני. גיליתי שהזמן הרב שהקדשתי בשנים הראשונות לגירושין במה שחשבתי שהוא טיפול באלונה, היה למעשה זמן שבו ברחתי מעצמי, והבנתי שאני בונה למעשה זוגיות עם בתי וסוגר לעצמי את האופציה לנהל מערכת זוגית עם אישה. גם בעלי החיים שאספתי בדרך משאירים מקום רק למי שמוכנה לסבול בעלי חיים ואת המגבלות שבגידולם.

"אבל כל זה עד לאחרונה. עכשיו אני נמצא ביחסים מתהווים עם בת זוג. עבורי זה תהליך איטי. עבור אלונה זה שינוי היסטרי ומהיר, ועכשיו היא מנסה להגן עלי מפני שברון לב אפשרי. ככה זה כשמגדלים אבא, כנראה".

מה הכיף המשפחתי הכי גדול?

"ארוחות הורסות, לפי הזמנת אלונה. אני אוהב לבשל ומשתדל למלא את מבוקשה מדי יום. הכיף שלי הוא שאלונה מעדיפה לאכול בבית ולא במסעדה. אבל הכיף הגדול ביותר שלנו היה כשנסענו בספטמבר האחרון, רק שנינו, לחגוג את בת המצווה של אלונה בפאריז – משאלת ילדות שלה. עוד כיף שלנו הוא לפגוש את המשפחה הגרעינית, שמתגוררת בבאר שבע ובמיתר, בעיקר בחגים ואז אלונה נפגשת גם עם בני הדודים שלה שעמם יש לה קשר חזק מאוד".

תוכניות ותקוות לעתיד?

"השמחה הגדולה ביותר שלי תהיה ביום שבו אבין שאלונה לא זקוקה לי יותר כדי להגדיר את עצמה. היום שבו היא תוכל לפרוש כנף ולעוף. אבל אני מקווה גם שכאשר היא תתעופף למחוזות אחרים, כמו יונת דואר, היא תמיד תמצא את הדרך הביתה. לשובך הזה. לקן החמים".