פנינת הגליל: מלון ניאה החדש

הגיע הזמן לנעוץ דגלון חדש במפת התיירות המקומית. לאחרונה נפתח בשבי ציון מלון ניאה שמסתמן כבר עכשיו כתוספת מבורכת שהגליל המערבי חיכה לה. המושב הייקי הותיק, השוכן ממש על שפת הים נחשב במשך שנים לפנינת יוקרה אירופאית אבל הזמנים, הם משתנים כידוע והאזור ירד מגדולתו.

כשהמלונאי אריק סממה, אחד מצמד היזמים והבעלים של ניאה החדש, גילה לפני כ-4 שנים את המתחם הזנוח של מה שהיה בעבר הרחוק מאד בית הבראה עם היסטוריה מפוארת בשם “בית חווה” ובגלגולו המאוחר יותר מלון “חופית”, הדמיון התחיל לעבוד שעות נוספות כי הפוטנציאל זעק לשמים.

הוא ראה בדמיונו ספא הנטוע בין באדן באדן לבין ההאמפטונס. להפתעתו גילה שהגליל המערבי נמצא בתחתית סולם העדיפויות של התייר הישראלי. והבין שלא די בצימרים. “הגיע הזמן להציע לקהל מקום איכותי שיביא איתו גם קהל איכותי למקום. קהל שיעריך את הקרבה לים ולירוק”, כך הוא אומר. אותי הוא קנה. הקרבה לים היא תמיד בחירה מנצחת. זה הדבר הכי טוב שיש לארץ שלנו להציע והחופים בשבי ציון פראיים ויפהפיים במיוחד.

המלון המשתרע על פני שטח די גדול ובמיוחד הרשימה אותי העובדה שהוא עושה כבוד לעבר, גם לארכיטקטורה וגם לפיקוסים היפים שבשטח. שני המבנים המקוריים ו-6 הוילות המשפחתיות היו שם במקור ושופצו מהיסוד. לוילות נוספו גם בריכות פרטיות. למבנה המרכזי, זה שפועל כרגע, נוספו מרפסות עגולות שנראות לגמרי אותנטיות ומשתלבות באופן טבעי עם האופי הבאוהאוסי שלו.

מבנה זה מתפקד כרגע בשלב ההרצה כמבנה המלון המרכזי, לצד הוילות המשפחתיות ובמרץ עתיד להיפתח גם המבנה השני, ניאה ספא כמלון ללא ילדים הכולל חדרי טיפולים, בריכה מחוממת ואפילו בריכת וואטסו טיפולית. מבנה זה נבנה במקור עוד בשנות ה-40 ושימש כאחד המבנים המרכזיים של המושב. בעוד עיצוב הפנים במבנה המרכזי נשען על תימה של ים, כאן ההשראה תגיע מהירוק של הטבע ומעניין יהיה לראות גם כאן איך החדש והישן ישתלבו.

החיבור לעבר (וגם לעתיד בעצם), בא לידי בטוי בבחירת שם המקום. ניאה, מה שעשוי להיתפס רק כבחירה ניו אייג’ית הוא למעשה שמה המקורי של ההתישבות הביזנטית במקום – ניאה קומה, שמשמעותו המילולית היא התחדשות. מי שיצעד רגלית לים (קרוב מאד) גם יראה את השרידים הארכיאולוגיים שזקוקים במהירות למקצה תחזוקה של רשות העתיקות.

נקודת אור נוספת ששווה להתעכב עליה היא ללא ספק האוכל. סממה שמאס במזנונים ובשפע המבלבל המאפיינים בתי מלון רבים, בנה את חדר האוכל כך שיתאים לתפיסה שלו את המלון כ”מקום חברתי, מקום שאנשים יתחברו בו”. השולחנות גדולים ומזמינים ישיבה משותפת והאוכל מוגש לשולחן על בסיס שיירינג. והכי חשוב, הוא טעים, אבל ממש.

המטבח הפתוח של השף הצעיר שלומי נחום משלב בהצלחה רבה את הגליל הישראלי עם המטבח האיטלקי,  דגה מקומית ובשרים ברמת עשייה מקצועית. למעט הסלט הירוק המוגש בעציץ עם הזמנה להרכבה עצמית, מחלת ילדות שבוודאי יגמלו ממנה בקרוב, כל ביס היה פשוט מהנה. נכון, גם כאן מגישים חציל שרוף שהפך למנה הישראלית האולטימטיבית אבל כאן הוא באמת טעים להפליא.

השפע הקולינרי מחזיר אותנו מנומנמים לחדרים המעוצבים באיפוק מלטף, עם אלמנטים תכלכלים של ים אבל ללא עומס או קישוטיות מיותרת. ובמרכז החדר מונחת מיטה. המיטה. בכוונה אני מתעכבת עליה כי יש בה סוד שלא חקרתי לעומק. היא נוחה באופן יוצא דופן. תיכנסו לא תרצו לצאת. בעצם כמו המקום כולו.

למי שייטען באנרגיות מובטחים במקום שעורי סאפ, גלישה ואפילו שעורי דיג. הקיץ מעולם לא נראה מבטיח יותר.

 להזמנות לחצו כאן

** הכותבת היתה אורחת מלון ניאה

צילום: גדעון לוין, רונית הבר