פישמן לא אשם בחובות שלו, אז מי כן?

איך הפך אליעזר פישמן מאחד מ-100 האנשים העשירים בישראל לבעל חוב של 4 מיליארד שקלים? מי היה צריך להתריע על צמיחת החוב ולמה בפועל אנחנו משלמים אותו?

08/06/2017
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • בדואר
  • RSS

שיטוט קל באינטרנט מעלה את הנתון הבא: בשנת 2013 נמנה אליעזר פישמן על רשימת מאה העשירים של ישראל. הבנתם? לפני ארבע שנים בלבד זרח כוכבו - לפחות בתודעה הציבורית - והוא היה מושא לקינאה.

הוא מוקם במקום ה-40, והונו נאמד אז בסכום הדמיוני של 2.7 מיליארד שקלים.

אני מעריכה בזהירות שלרוב הקוראות והקוראים - ואני ביניהם - אין מושג מה משמעות הסכום הזה, אבל שמדובר בהמון כסף.

לאט לאט החלה התמונה הוורודה הזאת להתלכלך. התחילו לצוץ ידיעות בעיתונות הכלכלית לפיהן חובו של פישמן בגין הלוואות גדול מההון שיש לו.

הידיעות האלה קיבלו משנה תוקף כאשר רשות המסים הגישה לבית המשפט בקשה להכריז עליו כפושט רגל ולממש את נכסיו, כדי להחזיר חוב בגובה 196 מיליון שקלים למס הכנסה. שלוש שנים בלבד אחרי שהיה חבר של כבוד במועדון העשירים ביותר, התברר שפישמן צבר חוב למס הכנסה שהלך ותפח.

אצל השכירות שבינינו, השאלה אם לשלם מס הכנסה כלל אינה עומדת על הפרק, משום שמורידים לנו מס בתלוש המשכורת והיכולת שלנו להעלים מס היא, איך לומר, אפסית עד לא קיימת, אפילו אם אנחנו עצמאיות.

אבל פישמן, צבר חוב עצום רק לשלטונות המס. מס הכנסה הוא חובה. רק לשם ההדגמה, בסכום החוב שלו למס הכנסה אפשר לקנות למשל 50 דירות של 3 חדרים בתל אביב. סתם, שנבין על מה מדובר.

המהלך המשפטי התגלגל ובדצמבר האחרון נתן בית המשפט צו לכינוס נכסים, וחודש אחר כך הוגש דו״ח על חובותיו של פישמן והם עמדו על 4 מיליארד שקלים.

עכשיו השאלה מה עושים בשלב הזה. אפשר לנסות להגיע להסדר חוב, שבמסגרתו יחזיר פישמן - אם יש לו - את מה שיש לו לכיסוי החוב, ושאר החוב יימחק כי אין לו יותר. זה מה שפורסם בימים האחרונים.

ואפשר לעשות חקירה ולברר איך נוצר החוב הזה, מי הגופים והאנשים שהיו שותפים להיווצרותו, האם היה שלב שפישמן ידע שהוא לא יכול להחזיר אותו, ועדיין המשיך לשלם משכורות עתק למקורביו ולבני משפחתו (למשל, זו אחת האופציות) ועוד.

אליעזר פישמן (צילום מסך)

למה זה חשוב?

קודם כל משום שהגופים העיקריים שלהם חייב פישמן כסף הם מס הכנסה והבנקים. לבנקים, כמו שאנחנו יודעים, אין כסף משלהם. הכסף הוא מה שאנחנו מפקידים שם, במשכורות, בחסכונות, ובקרנות ההשתלמות והפנסיה שלנו. כלומר: הבנקים נתנו הלוואה לפישמן מתוך הכספים שלנו.

זה, כשלעצמו, אינו מהווה עבירה. זה מה שבנקים עושים. גובים עמלות ומגדילים את ההון על ידי השקעות. אבל, כדי שהבנק לא יתמוטט וכדי שההלוואות יוחזרו, הבנקים צריכים לדאוג לבטחונות. כל מי שלקחה הלוואה מהבנק יודעת את זה.

גורמים שונים, בהם מנהל החוב של פישמן, גיבשו בימים האחרונים הסדר, לפיו מכיוון שלפישמן אין הכסף להחזר כל החוב בסך 4 מיליארד שקלים, הוא יחזיר מה שהוא יכול, ועל היתר יוותרו. "תספורת" קוראים לזה.

הנימוק הוא כזה: עדיף לקבל משהו, מכלום.

אבל אז קמה סערה ציבורית, ובעקבותיה החליטו הבנקים להתנגד להסדר. הסערה הציבורית התעוררה, בין השאר, משום שהסתבר שבגלל חוק החברות, אי אפשר - לכאורה - לגעת בנכסים הפרטיים של פישמן ושל בני משפחתו, והם יוכלו להמשיך לחיות באורח חיים שאליו התרגלו.

אבל התברר, כך לפי הפרסומים, שיש סיכוי שלפישמן יישאר יותר כסף מהסכום שאותו יחזיר לחוב.

ולכן מה שצריך היה לקרות הוא לפתוח בחקירה מסודרת, שתחשוף איך נוצר החוב הזה.

חקירה שתבדוק: כמה נכסים יש לפישמן, האם במהלך השנים הוא העביר לילדיו נכסים למרות שידע שהוא צובר חוב שלא יוכל להחזיר, האם יש תיעוד איך נוצר החוב הזה, האם העניק שכר מופרז לבני משפחתו ולילדיו גם כאשר ידע שיש חוב ושהחוב מעמיק ושיש ספק אם יוכל להחזיר אותו.

מי שומרי הסף שהיו אמורים לבדוק את הדברים האלה ושהיו אמורים לדאוג שלא ייווצר כזה חוב? מי שומרי הסף שאמורים היו לדרוש את החזר החוב כשעוד היה קטן וניתן היה להחזיר אותו?

מכיוונה של המפקחת על הבנקים ושאר הרגולטורים נשמעת הטענה שכל הנהלים שונו והיום לא יכולה להתרחש כזו מפולת בלי שיידעו מראש, ולכן אין טעם כרגע להקים ועדת חקירה, או חקירה כלשהי, משום שהמצב היום שונה בתכלית והלקחים כבר הופקו.

אבל לפרשת פישמן, כמו לפרשת דנקנר לפניו, כמו לפרשת בן דוב לפניהם - שבכולם נעשתה תספורת נדיבה במיוחד ונמחקו מיליונים רבים מכספנו - יש גם היבט ציבורי. כי כשהתפוצצה פרשת דנקנר, התברר - כמה מייאש ומכעיס - שהוא קיבל הלוואות גדולות משום שבן הדוד שלו היה בתפקיד בכיר בבנק ומשום שהיו לו שם חברים ומשום שהוא קיבל ״הנחת ידיד הבנק״ או משהו כזה.

זה הכסף שלנו ואנחנו רשאים וזכאים לדעת מה עשו איתו ואיך שמרו עליו ואם מישהו התרשל בדרך, הוא צריך לתת את הדין.

וגם משום שיש חשיבות לנראות הציבורית הזאת. יש חשיבות לכך שהדברים ייעשו לאור יום, ולא בישיבות סגורות שבהן מגיעים להסדר מוזר. לא מדובר על נקמנות דווקנית במשפחת פישמן, אלא בחובה להבין איך דבר כזה קורה. כדי שלא יקרה שוב, וכדי שהגורמים שנתנו לזה לקרות ייתנו את הדין.

חקירה תגלה, למשל, שכל זמן שפישמן החזיר את הריבית לבנקים, זה ייצר רווחים לבנקים, משום שהתשלומים האלה נרשמו בשורות הרווח. מנהלי הבנקים מקבלים, מן הסתם, בונוס על כל עלייה ברווחים, כך שהם, באופן אישי, נהנו מהמצב ולא היה להם שום אינטרס לבדוק מה קורה שם בחברות המתערערות של פישמן.

שומרי הסף: מנהלי הבנקים, המפקחת על הבנקים במשרד האוצר, מס הכנסה, ועדת הכלכלה של הכנסת ועוד: הם נמצאים שם בשבילנו. הם העיניים והאוזניים שלנו. הם צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו.

ואגב, אם כך יקרה, ואם תיפתח חקירה, ואם יופקו לקחים, ואם האחראים והאחראיות יתנו את הדין: אין ספק שגם האמון בבנקים יצמח ויתחזק. וגם נדע שמחאה ציבורית עוזרת ושיש לנו כוח.

.

לקריאה נוספת:

אלונה בר און פרצה את תקרת הזכוכית

לא שווה בפני החוק

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחר דף האקטואליה של סלונה בפייסבוק, סלונה NOW

קאבר סלונה NOW




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה