פותחות ציר: מאחורי הקלעים של מאגמה

איך מתכננים מסע במקום שבו רגל מערבית לא דרכה לפני? מה עושים כשאין מפה וה-GPS מקרטע? כמה ספוילרים לקראת המסע של מאגמה, אבל לא הרבה כדי לא לקלקל לכן את ההפתעה

10/04/2016
מדור שיווקי קבלו עדכונים ממדור
  • בדואר
  • RSS

כותבות את ה"תנ"ך" שישמש את כל הקבוצות שיגיעו אחריהן (צילמה: פאני לוי)

מה צריך לקרות כדי ש-30 נשים ינחתו בצד השני של העולם ושיירה של ג’יפים תמתין להם? לא מעט, מסתבר. מאחורי הקלעים עובדות במרץ מיה זריהן – מנהלת תחום ההדרכה במאגמה וליאורה חנינוביץ’ – מנהלת תחום המנהלה במאגמה שמשתפות אותנו בכמה סיפורים מפתיעים ומשעשעים.

כותבות את התנ”ך

איך מתכננים טיול בסדר גודל כזה?

מיה: “זה מתחיל בבחירת היעד: תמיד נחפש מקום שכמעט לא כתבו עליו, וככה ברור שהוא לא מוכר ולא מתוייר. השלב הבא הוא להתחיל ללמוד, לתחקר את Google Earth, להכין תכנית, לתאם מסע הכנה וללכת לישון לכמה ימים, כי כשנגיע לשם עם מסע ההכנה כבר לא נישן”.

המטרה במסע ההכנה היא ליצור “ספר מסע” – תנ”ך שישמש את כל הקבוצות שיגיעו אחריהן. במונגוליה התיכונה, למשל, אין מפות: מנווטים עם GPS ומקווים לטוב, ואם הוא לא עובד, תמיד אפשר לעצור ולתרגל את כישורי הפנטומימה שלך מול המקומיים, שלא דוברים מילה אנגלית.

"אין שום דרך לתאר מסע הכנה כי הדבר היחיד שוודאי בו זו השעה שאת קמה בבוקר" (צילמה: אסנת קרסנסקי)

מה קורה במסע ההכנה?

מיה וליאורה מתלוות ליפעת יגר ומנחם עבדי שמנהלים את כל הפרויקט האדיר הזה למסע מקדים שנועד לבחון את השטח ואת אפשרויות הטיול בו. ליאורה: “אין שום דרך לתאר מסע הכנה כי הדבר היחיד שוודאי בו זו השעה שאת קמה בבוקר. מפה והלאה כל מה שקורה זה בחזקת אלוהים שיעזור, אין שום דרך להעריך איך יתגלגל היום: את חושבת שאת יוצאת לטרק של חצי שעה וחוזרת אחרי חמש”. זה היופי של להגיע למקומות לא מוכרים, ובדיוק לשם כך נועד מסע ההכנה: ליצור תכנית, וכמה אלטרנטיבות לכל אחד מהשלבים שבה. הכל טנטטיבי וזמני, כולל צבע הבתים שנבחרו כנקודת ציון (אין מפה, זוכרות?).

מה המשימות שלכן?

פה לכל אחת מהן יש את תפקידה בקודש:

מיה: “קודם כל לבדוק שהמסלול עביר, אבל גם מעניין, ולא ימין ושמאל רק חול וחול. לא שיש איזשהו סיכוי שיהיה משעמם, אבל צריך לראות שאפשר להוביל קבוצה בתוך הדבר הזה. ובנוסף לחוויות  היומיומיות שלנו – אנחנו צריכות לחשוב על דברים שיפתיעו את הבנות, יגניבו אותן”.

ליאורה: “בגדול: להבין מה אוכלים, מה קונים, איפה ישנים, איפה עושים פיפי ומתי – וכמובן תכניות חלופיות למקרה שהכל ישתבש. זה יכול להיות להכנס לסופר מקומי שאף אחד לא מדבר בו מילה אנגלית ולהסביר להם שאת לא רוצה את האוניק אוינק אלא את הקוקוריקו”.

מוכרת בשוק במונגוליה התיכונה (צילום - יפעת יגר)

 

פלן B, פלן C ופלן D

המסע עצמו דורש לא מעט אלתורים. כשמדובר בסוג המדינות האלה, אתה לא יכול לדעת איך הדברים יתפתחו – נתקלנו כבר בדרכים חסומות, במלון שהפך לבית חולים או בסופר שבנינו עליו אבל דווקא ביום המסע הוא לא קיבל אספקה והיום הוא מוכר רק דיונון על מקל.

אלתור יכול להיות גם לשלוח את מנהל המלון להביא מגבות מהבית. או מנורות, שפשוט שכחו לקנות לכל המלון.

מעבר לאלתור נדרש תכנון מקדים של תכנית חלופית לכל אחד מהשלבים שבדרך, או כמו שליאורה הסבירה את זה: “את צריכה לפצל את המוח ל-2: בחלק אחד לחשוב על מה את רוצה שיהיה ובחלק השני לחשוב על מה קורה אם זה לא יקרה”.

הג׳יפים מועמסים על מובילי ענק  ועושים דרך של 1500 (צילמה: ברכה לוי)

מאיפה מביאים את הג’יפים?

במונגוליה התיכונה, שבה אופניים הם כלי הרכב הנפוץ ביותר לא תמצאו ג’יפים מהסוג המתאים למסע ולכן הג׳יפים מועמסים על מובילי ענק  ועושים דרך של 1500 קילומטר מחבל ארץ אחר בסין. ליאורה מספרת כי האתגר האמיתי הוא להספיק לשנע אותם בחזרה לנקודת ההתחלה של המסע הבא,  שמתחיל ביעד אחד ומסתיים הרחק ממנו.

מה כדאי לקחת איתך לרכב?

בחלק הזה שתיהן מתואמות היטב: הרבה סבלנות, מצב רוח ואנרגיה טובה. ויש להן גם המלצה על מה לא להביא: אגו. את שלהן הן מקפידות לשים בתיק קטן בתחילת כל מסע, להתגעגע אליו קצת. מעבר לכך, ליאורה ממליצה על דאודורנט בחום (תרתי משמע, למי שפספסה את העניין…), ומיה מוסיפה: ״אודם, מסרק ובושם קטן, כי אם יבוא פתאום מונגולי – את צריכה להיראות במיטבך״. בכל זאת אנחנו במסע שטח נשי…

.

להרשמה למסע




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה