''על המוות צריך להתאמן בעודנו בריאים וחזקים''

''להיות מלווה רוחנית ולעסוק בהשלכות ההתמודדות עם מחלה, זקנה ומוות באופן יומיומי, נראה לי טבעי ומובן מאליו''. בסרט חדש, "השיעור האחרון", שישודר ב-HOT8, הלה אשחר, מלווה רוחנית, מעניקה לנו הצצה נדיה לעולמה

23/11/2017
הלה אשחר קבלו עדכונים מהלה
  • בדואר
  • RSS

מוקדש באהבה לזכרה של א' ד'.

במפגשים הראשונים ביננו שהחלו בקיץ 2016 אמרה לי א': "מחלת הסרטן מבקשת ממני לפתוח דף חדש ביחס לעצמי; אני רוצה לדעת מי אני, איפה אני, לטהר את החיים שלי. יש בי המון כעס, אולי הסרטן הוא מן מזל שאלוהים נתן לי כדי שאוכל לדאוג לעצמי, לנשמה שלי".
היא התמודדה עם סרטן מפושט שהתגלה בשלב מתקדם והייתה נחושה להחלים בגוף אך בעיקר לרפא את נפשה שהרגישה שהוזנחה במשך שנים רבות.

בניתי עבורה מעין מפת דרכים שעסקה בכל התחומים אליהם היה לה חשוב להתייחס. הצבתי את המחלה במרכז וממנה משכתי חיצים: חמלה, מחילה, החלמה, חלום וחלל. על ערוץ המלחמה ביקשה לוותר תוך כדי שהיא מקבלת את הטיפולים הקשים בשלווה והשלמה.

הילה מטפלת ערוץ 8

ליוויתי אותה במסע מחלתה, אל נבכי חייה ובסופו של דבר אל מותה, שהיה מוות טוב. מוות שהייתה בו הרפיה, קבלה, סליחה והרבה אהבה.

***

להיות מלווה רוחנית, כלומר לעסוק בהשלכות ההתמודדות עם מחלה, זקנה ומוות באופן יומיומי, נראה לי טבעי ומובן מאליו, ואני מופתעת שלעיתים אנשים נרתעים ממני כאשר אני מדברת על הנושא. נדמה לי שהבלתי נמנע בחיינו, זוכה להתייחסות מינימאלית ומודחקת מתוך מנגנוני הגנה והשתקה אישיים וחברתיים-תרבותיים שנטמעו בנו כחלק מהעידן הטכנולוגי שהתנתק מזרימת החיים הטבעית של לידה – חיים - מוות. תנועות כמו "אנטי-אייג'ינג" אף מרחיקות לכת בהעלמתם של הזקנה והמוות מתנועת החיים הנורמאלית.

שאלות קיומיות העסיקו אותי מאז ומעולם, וחידת המוות עלתה על כולן, כמו: מה קורה ברגע המוות? האם יש חיים אחרי המוות? ואיך אפשר לדעת את הבלתי ניתן לידיעה?

הילה בערוץ 8

הליווי הרוחני כמקצוע, מאפשר לאדם לשאול שאלות כאלה ונוספות, ולברר את משמעות חייו, תוך שהוא זוכה למפגש אנושי קשוב, אמפטי וסקרני. אני בשום צורה לא מגיעה עם אג'נדה רוחנית או דתית שהיא "הנכונה", אלא מנסה להתחבר למקורותיו וצרכיו הרוחניים של האדם שלידי ולתמוך בו כאשר הוא מתמודד עם הסבל הנובע ממחלתו, או עם אתגרי זקנתו.

כל אדם זקוק שיראו אותו, שידעו אותה באופן העמוק ביותר; החיבור האנושי והאכפתיות הכנה הן בלב המפגש, איכויות המאפשרות לקשר אנושי מעודן לפרוח מתוך ידיעה ש"כולנו רקמה אנושית אחת חיה". אני מאמינה גם שתקופות משבריות על רקע בריאותי, אומנם עשויות להיות קשות מנשוא, אך גם עשויות לעורר את האדם לתהות על חייו ועל קיומו בעולם.

הילה ערוץ 8

תוך שהקשר עם א' מעמיק והיא מבררת איתי את מעגלי-חייה, היא מרגישה "אישה בריאה שיש לה סרטן". היא אומרת שהיא חיה במלאות, חשה שיותר ויותר אנשים מביאים אור לחייה, ושבמקביל לטיפולי הכימותרפיה היא עוברת תהליך רוחני. "אני כמו על ענן", היא אומרת, מרגישה שהחיים נהיו יותר קלים, שרק עכשיו היא מתחילה לחיות וגם פוחדת מהרגע שבו כל הטוב הזה יגמר.

אני מאמינה, כמו גישות רוחניות רבות, שעל המוות צריך להתאמן בעודנו בריאים וחזקים. כפי שאיננו מתחילים חיסכון לפנסיה בגיל 80, מוטב גם שהאימון התמידי בידיעת סופנו, יהפוך לחלק משגרת חיינו. היתרון הוא בכך שלא נופתע בעתיד, ובמקביל גם נחייה חיים שלמים, מודעים ואותנטיים יותר כבר ברגע הזה.

** הכותבת, הלה אשחר, מלווה רוחנית מוסמכת, נובמבר 2017, חיפה

הסרט "השיעור האחרון", בבימויו של דני ווסרמן, ישודר ביום ראשון, 03.12.17, בשעה 21:00 ב-HOT8




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה