עודף חקיקה מתקנת עלול לפגוע דווקא בנשים

במקרים מסוימים, החקיקה לטובת הנשים אינה מטיבה איתן אלא להיפך. ככל שנשים תהיינה זכאיות ליותר "הטבות" מסוג זה, כך המעסיק ייאלץ לבכר העסקת גבר על פני אשה בבואו לבחור בין מועמד ומועמדת

08/03/2018
אתי שטרן קבלו עדכונים מאתי
  • RSS

לקראת יום האשה הבינלאומי, שהתקיים לפני מספר ימים, מנסים מדי שנה גופים פוליטיים וארגוני נשים לקדם חקיקה ותקנות לטובת הנשים. גופים אלו שמים לנגד עיניהם את טובתה של האשה ומנסים באמצעות חקיקה לגרום לנשים לתפוס את מקומן בשוק העבודה ובכל תחום במדינת ישראל, בהתאם לחלקן באוכלוסייה. לכאורה מבורך. אולם נדמה כי לפחות על חלק מהחוקים שנחקקו לטובת הנשים ניתן לצטט את דברי ספר הכוזרי: "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים".

במקרים מסוימים, החקיקה לטובת הנשים אינה מטיבה איתן אלא להיפך. כך למשל מחוקקים חברי הכנסת חוקים כמו הארכת חופשת הלידה בשבוע נוסף, שאמורים לכאורה להיטיב עם הנשים, אולם עלולים גם לשמש כבומרנג נגדן ולחזור נגדן אחורנית כחרב פיפיות. כמי שניהלה צוותי פיתוח תכנה גדולים, אני זוכרת את החרדה שתקפה אותי בכל פעם שעובדת הודיעה לי שהיא בהריון. התפללתי שההריון יעבור בשלום ושהיא לא תצטרך לצאת לשמירת הריון.

לאחר הלידה קיוויתי שהעובדת לא תאריך את החופשה, וכמובן עובדת שכבר הסכימה שלא להאריך את החופשה וחזרה בזמן הייתה זכאית גם לשעת הנקה ועבדה יום מקוצר. מדובר בכאב ראש משמעותי עבור המעסיקים, במיוחד בתחומים בהם יש לעובדת ידע מקצועי ייחודי שלא ניתן להמירו בממלא מקום וצריך למצוא פתרונות יצירתיים לתקופת היעדרות העובדת מעבודתה.

אתי שטרן צילום אלבום פרטי

ככל שנשים תהיינה זכאיות ליותר "הטבות" מסוג זה, כך המעסיק ייאלץ לבכר העסקת גבר על פני אשה בבואו לבחור בין מועמד ומועמדת - כאשר לשניהם כישורים זהים - ויבחר בוודאות בגבר. למה לו להעסיק אשה בגיל הפריון, שבכל פעם תיעדר לתקופות ארוכות? כאשר בכל העולם המערבי המפותח לא מצליחים למשוך נשים אל מקצועות ההייטק ופחות מ-20% מהעובדים בתחום הן נשים, דווקא ישראל נמצאת בקדמת הבמה ואחוזי השילוב בעולם, והניסיון לסייע לנשים העובדות במקצועות העתיד עם פוטנציאל השתכרות גבוה הוא מבורך.

אך עודף חקיקה מסוג זה עלול להוביל לתוצאה ההפוכה מזו שאליה מכוונים ארגוני הנשים: אותה חקיקה תגרום לכך שהנשים ימשיכו לעסוק בעיסוקים הנשיים ה"מסורתיים" שבהם גברים אינם מעוניינים לעסוק, והנשים ימשיכו להשתכר רמות שכר נמוכות. כאם לחמישה ילדים שעבדה עשרים שנה בהייטק ומעולם לא ניצלה את שעת ההנקה שהגיעה לה, אני מבקשת להציג אלטרנטיבה שתיטיב עם נשים שכן בוחרות להשקיע בקריירה מקצועית איכותית במקצועות העתיד: לדעתי, יש לאפשר לנשים שמעוניינות לסיים את חופשת הלידה מוקדם יותר ולחזור לעבודה - ויש הרבה נשים כאלו - לקבל על כך תמורה כספית מביטוח לאומי.

סיוע כספי כזה יאפשר להן לקחת עזרה בטיפול בילדים ובבית מחד, ולהתקדם בעבודה שתתן להם סיפוק אישי ותגמול כספי מאידך. ביום האשה החברה הישראלית צריכה להעלות על נס את התכונות הייחודיות של הנשים שמסוגלות לשלב בין בית, משפחה וקריירה. האשה אינה זקוקה לקביים או לחקיקה מפלה כדי לתפוס את מקומה הנכון בשוק העבודה ובתחומים הציבוריים.

האשה תתפוס את מקומה בזכות הכישורים והמוטיבציה שלה להצליח. התקנות והחוקים שיש לחוקק הם כאלה שיעודדו נשים להיכנס לשוק העבודה ויסייעו להן לשלב בין כל המטלות. מנגד, לא נכון  לחוקק חוקים שימנעו ממעסיקים להעסיק מלכתחילה נשים וישאירו אותן באותן משרות "נשיות" מסורתיות.

** הכותבת, אתי שטרן, היא ראש קמפוס 'טל', קמפוס הנשים במרכז האקדמי לב, בו לומדות 1500 סטודנטיות את מקצועות ההנדסה, הניהול, המחשבים והסיעוד. הייתה מנהלת בכירה בתחום המחשבים במשך למעלה מ-20 שנה, אמא ל- 5 ילדים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה