סקס בעברית

“מה דרוש כדי לכתוב ארוטיקה? ראשית כל מנה גדושה של אהבה לאמת”. עד שנקבל ספרות אירוטית עברית ששווה משהו, נסתפק בתרגום הנפלא ל”שעה חופשית” מאת ארקולה ליסרדי, שם עט של סופר מסתורי מאורוגוואי

30/09/2013
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • בדואר
  • RSS

לאן נעלם הסקס בספרות העברית של הדור הזה? כמה ספרים שסקס הוא נושא מרכזי בהם, או לפחות מקבל במה נרחבת שנכתבים בידי סופרים ישראלים אתם מכירים מהתקופה של שני העשורים האחרונים? נראה שהעמדה כי סקס בעברית נכתב מסורבל, מביך, בלתי נסבל התקבלה על ידי הסופרים הישראלים כהוראת עריכה גורפת, או לפחות מסרסת, והנושא כמעט ולא מקבל טיפול. זאת בעוד המדיה ממשיכה להשטיח אותו לדימויים פורנוגרפיים ועתירי פוטושופ ושליחי פוריטניות תרבותית מהסים אותו, מסלקים מהדיון, שמא ידיח אותנו חלילה לעבירות שמפילות ממשלות.

בעולם, בכל אופן, קורים דברים, וטוב שיש מי שמביא אותם לכאן, לקוראים העבריים. הוצאת זיקית, הוצאה עצמאית חדשה ומתריסה לקחה לעצמה יומרה לרענן את היצע הספרות המתורגמת בשוק המקומי. הם תרגמו כבר כמה ספרים שזכו לביקורות נלהבות ואפילו מכירות יוצאות דופן (‘פרנסוס על גלגלים’ של כריסטופר מורלי), ומציגים אלטרנטיבה מעודדת לשוק המונופוליסטי של הוצאות הכפופות לרודנות צומת ספרים וסטימצקי. “שעה חופשית”, תרגום חדש (סוניה ברשילון שעוד נגיע למופלאות עבודתה) לספרו של ארקולה ליסרדי, שם עט של סופר מסתורי מאורגוואי, שרק שמו הפרטי ידוע (הוגו), וזוכה בשנים האחרונות להכרה ופרסים בספרות הלטינית, הוא חלק מהמגמה.

אירנה היא מורה בתיכון, נשואה נישואים דוהים ומנוכרים למנואל, שבוגד בה, כך הבליחה בה הכרה אינטואיטיבית מוצדקת אחר הצהריים אחד, בעת שאוננה באמבטיה. העצב שלה על היותה אישה בלתי נראית בעיני בעלה עובר בקולה האמין על ידי המספר, ללא שמץ זיוף, כשהיא פוגשת את אנדרס, מורה באותו תיכון הנשוי באושר וביחסים של תשוקה לחולייטה, בבוקר אחד שבו לשניהם יש שעה חופשית, והם מעבירים אותה בכיכר קטנה לא רחוקה מבית הספר.

הדרך בה ניצתים יחסיהם והופכים ארוטיים היא בחשיפה רגשית, אנדרס מתוודע לרגע חשוף של עצב של אירנה במפגש הזה, ומאותו רגע,  האינטימיות חבקה אותם: “היא בוכה בלי שום מבוכה”, חשב אנדרס, “להראות לי ככה את מצב נשמתה זה חושפני יותר מלפתוח את החולצה ולהראות לי את השדיים”.

מהתובנה הזו, והדרך בה הגיב אליה בעת המפגש (נשק לדמעותיה והעמיד פנים שהוא טועם את הדמעות), לשניהם ברור שהם הופכים לנאהבים. הם מתחילים להיפגש במלון קטן, לא רחוק מבית הספר, פעמיים בשבוע בשעה החופשית המשותפת לשניהם. הרעב המיני של אירנה, שיחסי המין שלה עם בעלה נדירים ודלים, מטעין את המפגשים בפראות, כזו שלא קיימת לאנדרס עם אשתו, התשוקה שלה ונכונותה להתנסות בפנטזיות הכמוסות שלו, כל אלו יכלו בקלות לגלוש לרומן פורנוגרפי, אבל מה שמיוחד ויפה כל כך ברומן הזה, שהוא אנטיתזה לפורנוגרפיה כזו. הדרך בה מובעים הקולות הפנימיים, המחשבות של כל אחד מהם במפגשים, החולשות, המבוכה והחרדות, ובמיוחד תיאורי הגוף האנושיים, שקל להזדהות איתם, מגשימים את הצהרת המחבר המובעת בסוף הספר: “מה דרוש כדי לכתוב ארוטיקה? ראשית כל מנה גדושה של אהבה לאמת”. האמת הזו, האמת הרגשית של כל אחד מהאנשים האלו, בלי אפליה מגדרית לרעת אף אחד מהם, היא כוחו הגדול של הספר הזה. גם אם חלק מהמעשים המיניים מתוארים בשפה שקרובה לפנטסטית, גם אם היכולת המינית של אירנה נראית כמו לקוחה מפנטזיה גברית, הסופר בונה מארג רגשי אמין ואפילו חתרני לעתים המשמש עמוד השדרה של ההתרחשות הזו. חתרני כי אין בו שמץ קיטש, וגם הרומנטיקה בו עקיפה במיוחד, ולא דווקא נפרצת בין הזוג הזה. הדיאלוג ביניהם מוקדש לבשר, לגוף, ושלא כמו ברומן העכשווי, אין לו קתרזיס רומנטיקני שמרני המכשיר את הבלעדיות הזו של הגוף, ואין גם עונש על הבגידה בבני זוגם. חתרני, אמרתי.

והתרגום, הבטחתי להגיע לזה, הוא מלאכה וירטואוזית של דיוק, לא חשתי בצרימה בודדת אחת בכל התיאורים המיניים, אפילו לא סימן קלוש של מבוכה או סרבול, ומשיחה עם המתרגמת (אנחנו חברות פייסבוק) למדתי כי היא בנתה בעקבות עבודתה בספר הזה מילון מונחים חדש לטכניקות מיניות, מה שמעורר חשק מיוחד להציץ בו.

“היא הייתה נחושה ליהנות, והיא הבינה שהדרך להשגת מטרתה אינה מושגת במילים”, אחד המשפטים המאירים במיוחד את הטקסט היפה הזה, תובנה גדולה לחיים בכלל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה