סקס און דה ביץ׳

היא פגשה אותו בהליכת בוקר תמימה על החוף, שהפכה למפגש חצוף ונועז

22/03/2017
מיקה אפלבאום קבלו עדכונים ממיקה
  • בדואר
  • RSS

שאטרסטוק

שני בבוקר, אני צועדת כמדי יום בחוף הים, בעוד דקות ספורות השמש תעלה, הגלים יתעוררו מחדש והחול יתחיל להתחמם.

אני מגבירה את הקצב, רוצה להתחיל את היום באנרגיות גבוהות. המחשבות חדות מתמיד, יודעת בדיוק מה צריכה לעשות עד הערב. הרבה משימות, פגישות עם מטופלים, הכנת מאמר חדש. יחד עם זאת, משתוקקת למשהו שיקרה, שישבור קצת את השיגרה הזאת.
כנראה זה השקט שמסקרן אותי, מעורר בי רצון למשהו שונה, שינוי קטן, לא משהו דרמטי, הבוקר זה מפמפם בי יותר מתמיד.

אין כמעט אנשים מסביב, קו החוף נפגש עם המים, אדוות הגלים, מוזיקה נעימה של ים רגוע.

נעצרת רגע לקשור את השרוכים שנפרמו, מסדרת את הטייץ הצמוד ואת גופיית הספורט הקצרה, שאגלי הזיעה הצמידו אותה לחזי. מסדירה את הנשימות שנהיו כבדות ומהירות בדקות האחרונות. עוד מעט מסיימת ונכנסת במלוא הכוח אל היום הזה.

לרגע מתרוממת, רואה מולי גבר ואישה, נראים בערך בגילי, אולי קצת יותר, לבושים בבגדי ספורט, מאטים את קצב ההליכה שלהם, כנראה לקראת סוף הצעידה. העיניים שלי פוגשות את שלו לרגע. נתקעת בהן. משהו במבט מזמין אותי להישאר, לא ברור אם אני מדמיינת, או שבאמת יש שם משהו.

הזוג ממשיך ללכת לכיוון השני של החוף ואני מתיישבת על החול ומסתכלת עליהם ואחר כך על הים. תוהה מה הקשר שלהם אחד לשני, נראים זוג, אבל לא בטוחה. בוהה באופק, בגלים שמתנפצים אל המזח. הגוף שלי מתרחב נוכח כל זה. הבוקר הזה יהיה שונה, אני יודעת.

גורפת את החול עם כפות הרגליים, יוצרת בורות קטנים עם הבהונות, ורואה תחתיהן את משיכות הלק האדומות על ציפורניי. נותנת לרגעי הזריחה האחרונים להותיר בי את חותמם.

אני מפנה את מבטי לעבר סוכת המציל, רואה שוב את הזוג נפרד בנשיקה קלה. היא פונה לצד השני של החוף והוא לכיוון המדרגות החוצה. לרגע מסתובב, מעיף מבט לכיוון שלי, אני מחייכת אליו ומסיתה את שערי הארוך לאחור, יודעת שיש בכך מעין הזמנה.

הוא מסתובב ומתחיל לצעוד לכיוון שלי. דפיקות לב, פרפרים בבטן, התרגשות. נושמת. ועוד פעם נושמת. הוא מגיע.

"היי, אני איתי. רואה שגם את פותחת את הבוקר בים" הוא אומר.

"כן", אני עונה ומתבוננת לו בפה, בשפתיים הבשרניות. "יעל, נעים מאד. אתה כל בוקר כאן?" אני שואלת. "פשוט בדרך כלל האנשים פה די קבועים, לא זכור לי שראיתי אותך".

אני מסתכלת סביב, החוף ריק, רק אנחנו שם. נחמד, חושבת לעצמי.

"האמת שבדרך כלל אני הולך לחוף אחר" הוא עונה, "אבל הפעם בת הזוג שלי רצתה לגוון ולהחליף קצת את הנוף. אנחנו נוהגים גם להתחיל את הבוקר בים, לפני שכל אחד הולך לענייניו. מסתבר שזה שווה לגוון לפעמים". אני מבינה שההערה הזאת מופנית אליי ונהנית ממנה.

אז זאת באמת בת הזוג שלו, צדקתי. אולם זה לא מונע ממני להמשיך לפלרטט איתו, אני רק חייכתי, הוא בחר לבוא לכיווני.

"אז איך הולך להיות המשך היום שלך?" הוא שואל. "בא לי לשכב פה על החול קצת, ליהנות מהמגע שלו עוד קצת" אני אומרת ומשעינה את הזרועות לאחור, בחצי שכיבה.

"בא לך שאצטרף? " ברור, אני חושבת לעצמי, אם לא הבין עד עכשיו את הרמז. "כן, אשמח", אני עונה לו.

הוא נשכב לצידי, אני פונה אל הצד עם הפנים אליו, מסתכלת בו קצת במבוכה ועוצמת את עיניי. מרגישה את הבל פיו הנעים מתקרב אליי. מקרבת את שפתיי, נענית לו. הוא מצמיד את שפתיו המלוחות ומכניס את לשונו לפי. תחושת הנעימות מתפשטת לי בגוף, נותנת לו לשאוב אותי ולתשוקה לחדור לעצמותיי. הוא מקרב את גופו אליי ואני נענית למגעו היציב מצד אחד והרך מאד מצד שני.

הלשונות שלנו מתערבבות והתשוקה גוברת. גופי נצמד לגופו ורק בגדי הספורט הדקיקים מפרידים בינינו. אני עוזרת לו להפשיט אותי מחזיית הספורט הקצרצרה ולחשוף את שדיי המלאים בפניו. הוא חופן אותם בידיו וממשיך לנשק אותי. יורד לאיטו מהשפתיים, עובר ללקק לי את האוזן בעדינות, מלמעלה עד למטה, מציצות עדינות. ממשיך לגלוש לאורך הצוואר בנשיקות קטנות וליקוקים, בזמן שהידיים מלטפות לי את קווי המתאר של הגוף, את הבטן, את השדיים. שם הוא נעצר ומנשק לי את הפטמות, יונק אותן אליו במציצות ארוכות.

אני חשה הר געש למטה וגונחת מרוב הנאה. רוצה לפשק את רגליי, שיעשה בי כרצונו.

מתרוממת לישיבה על הברכיים מולו, מכניסה את ראשו בין שדיי ונותנת לתשוקה להוביל אותי למחוזות העונג המוחלט. מלטפת את שערו בהנאה, מערבבת אותו תוך שהוא מוצץ אותם בתאווה.

מלטפת את גופו, שמתקשה אט אט מולי ומביאה את ידי לאיברו שנהיה קשה ועבה מרגע לרגע, משתוקקת להחדירו בעוצמה אליי.

הפיות מתקרבים שוב זה לזה, אנחנו  נושמים בכבדות והלשונות נדבקות  ללא רצון להשתחרר.

מפשיטה אותו בעדינות מחולצתו ומגלה גוף מדהים ומסוקס להפליא. מתחככת בו בתנועות ריקוד עדינות, תוך שהוא מחזיק בישבני ומניע אותו מצד לצד בסינכרון מוחלט לאיבר שלו שהולך ומתקשה.

הוא מפשיט אותי מהטייץ הצמוד, מוריד את תחתוני התחרה הזעירים ומתחיל לטייל עם אצבעו בערוותי. אני מתענגת מהמפגש החדש, הלא מוכר. הוא יודע בדיוק היכן לענג אותי, מתחיל לעסות באיטיות את הדגדגן ואני מרגישה את הרטיבות מתחילה. גונחת מרוב הנאה, מתעוורת נוכח הנעשה סביבי, שומעת קולות רקע ומתעלמת, רוטטת כולי ומבקשת עוד ועוד, שלא יפסיק.

הוא לוחש לי "את אלוהית. כמה שאת רטובה, מת כבר לחדור אלייך". "אני רוצה להרגיש אותך עמוק בתוכי, להטביע אותך בכל הנוזלים שלי".

מושכת את הזמן, לא רוצה שהרגע האלוהי הזה ייגמר. הוא לש את שדיי הגדולים עם יד אחת ואת היד השנייה משאיר למטה, רטובה בתוכי. אינני יודעת שובע. מבקשת שיכניס לי אותה יותר עמוק, יותר חזק. הוא נענה לכל בקשותיי. דוהרת על אצבעותיו בלי הפסקה, משתוקקת לדבר האמיתי.

חשה אובדן חושים מוחלט, עומדת להתפוצץ בכל רגע. "תעשה בי כרצונך" אני אומרת בשארית כוחותיי והוא מסובב אותי בפראות לאחור כשישבני כלפיי איברו הקשה, הוא חודר במלוא הכוח, בלי הפסקה לפתח הצר שממתין רק לו. אנחנו מתעלסים עד איבוד נשימה.

אני מתפתלת מצד לצד ומרגישה את הפיצוץ מגיע. הוא מקרב את ישבני אליו וחודר במלוא הכוח. אני נרעדת בכל הגוף וגומרת במלוא העוצמה. עילפון מוחלט. מרגישה זרם חם וארוך בתוכי, משתרעת על הבטן, ערומה בתוך החול כשהוא מעליי. מוכנה לשכב כך לנצח.

לאחר דקה ארוכה, הנשימות מתחילות להסדיר את עצמן, ההכרה שבה לאיטה והערפל מתחיל להתבהר. זה היה מושלם, אני חושבת לעצמי. מייחלת לעצמי לפתוח כך כל בוקר.

איתי מתרומם ואני אחריו, עירומה כביום היוולדי, מלאה בחול. "את מושלמת" הוא אומר. "גם אתה. עינגת אותי עד קצה גבול היכולת" אני עונה.

פוקחת עיניים, השמש קצת מסנוורת, רואה זוגות ויחידים עושים את צעידת הבוקר הקבועה. את חלקם מכירה. הם מסובבים את מבטם לעברי, נראים מוכי הלם. אני אמורה להתבייש, כנראה, אבל מרגישה ממש טוב, אפילו לא מסמיקה, נראה לי טבעי כל העניין.

מתלבשת בנינוחות, אוספת את בקבוק המים, המפתחות, ממתינה לאיתי רגע שיתארגן גם ומתחילים לצעוד לעבר מדרגות היציאה מהים.

"אז מה?" הוא אומר, "זה היה מופלא". אני מסכימה עם כל מילה. "זה היה מדהים" אני עונה לו. "דרך נפלאה להתחיל את היום". "מצחיק", אני אומרת לו. ״עברה בי מחשבה שמשהו יקרה הבוקר, שיתחיל את היום קצת אחרת, וכאילו שמעת אותי".
"הרגשתי אותך. יותר נכון, מיגנטת אותי אלייך" אומר בחצי צחוק.

"ניפגש כאן גם מחר?" הוא שואל. "מקווה" אני אומרת, מתענגת על הרגע, לא יודעת מה יהיה מחר. נותנת לעצמי ליהנות מהלא ידוע.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה