ספרות שואה לילדים - ערכו של הסיפור האישי

סיפורים בנושא השואה שנקשרים בדמות מעוררת הזדהות ששרדה והפגינה כח, הופכים את השואה מארוע היסטורי הנשגב מהבנת אדם, לסיפור הנחרת בלבו של הקורא

15/04/2015
ד''ר שי רודין קבלו עדכונים מד''ר שי
  • RSS

ספרות שואה - נפתלי. צילום: יח"צ

הורים ואנשי חינוך נתקלים מדי שנה בקושי הנובע מהרצון לתווך את נושא השואה. מה מותר לספר לילדים ומה אסור?
מה נכון לומר? היכן עובר הגבול שבין הרצון להקנות ידע ולהנחיל להם את העבר המשותף לבין הפחדה או אימוץ תודעה קורבנית?

בתקופת קום המדינה מיעטו סופרים לכתוב על השואה בכלל ולכתוב על שואה לילדים בפרט. ב- 1953 פורסם בישראל לראשונה יומנה של אנה פרנק בעברית וזכה להצלחה רבה. היומן אִפשר להכיר את ה"שם" מבלי להתוודע לזוועות. הראייה הילדית של אנה פרנק חשפה את מלוא הרגשות העולים לנוכח סיפור השואה, אולם באופן פיוטי והומני, מה גם שמדובר בסיפור הסתתרות ולא בסיפור העוסק בחיים בגטו או במחנה.

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 בחרו מרבית ניצולי השואה לשתוק ולא לכתוב את סיפורם, בחירה שגובתה ברצון ממסדי להשתיק נרטיבים שאינם ציוניים. ב- 1975 ראה אור הרומן "נעורים בשלכת" מפרי עטה של הסופרת ניצולת השואה מרים עקביא. עקביא ביקשה להביא את סיפור הינצלותה לבני הנוער בישראל באמצעות סיפור בדוי ולא מתוך השענות על דגמים ספרותיים הסטוריים כמו אוטוביוגרפיה, עדות או יומן.

ספרות שואה - אנה פרנק. צילום: יח''צ

בתחילה, סיפרה עקביא, לא רצו הוצאות הספרים לפרסם את הרומן, כי סברו שאין לכתוב "ספרות יפה" על השואה, רק הסטוריה. אולם הרומן יצא לאור ונקרא על ידי בני נוער רבים שיכלו להכיר את התקופה המושתקת ולהחשף אליה באמצעות סיפור רגיש ומרתק של שני אחים. הרומן של עקביא פתח דלת לסופרים נוספים שהחלו לפרסם סיפורי שואה לילדים ולנוער. חלקם בחרו בסיפור אלגורי כמו סיפורו החשוב של אורי אורלב "סבתא סורגת", סיפורה של נעמי שמואל "אל תספרו לילדים" וכן סיפורו של אבא קובנר "משהו על לווייתנים".

ספרים אלו תיווכו את נושא השואה לילדים מתוך השענות על עלילה שאינה ריאליסטית ושימוש בבעלי חיים (קופים, לווייתנים) וכך נמנעו מהצגת זוועות והפכו את השואה לסיפור שתחילתו בשנאה וסופו בהנצלות ובחוזק. כאן גם החלה הנורמה לפיה מרבית ספרות הילדים והנוער העוסקת בשואה מסתיימת במדינת ישראל ומתווה נרטיב ברור של שואה ותקומה.

במקביל לספרות האלגורית לילדים, החלה להתפרסם ספרות הסטורית לילדים ולנוער תוך אימוץ דגם סיפור ההרפתקאות. סיפורים דוגמת "האי ברחוב הציפורים" מאת אורי אורלב, "המפקדת הקטנה" מאת גלילה רון-פדר ו"המסע שלי עם אלכס" מאת רות אלמוג, ציירו דיוקן של ילד-גיבור השורד לבדו את השואה, מסתתר וזוכה להגיע למדינת ישראל.

ספרות זו קשרה בין הערכים הציוניים לבין השואה וכך הציגה את דמות הניצול לא "כצאן לטבח", כי אם כגיבור - או בגין מעשי גבורה, או מעצם ההשרדות. ילדים-גיבורים אלו בלטו ברגישותם ביחס לזולת ובערכיהם, שהיוו אנטיתזה לעולם נטול הערכים בו הם חיו.

ספרות שואה - המפקדת הקטנה. צילום: יח''צ

כיום נוכל להבחין בכתיבה עשירה לילדים ולנוער על השואה ובאימוץ דגמים חדשים, חלקם ביקורתיים. מוכר מכל הוא הרומן "הקיץ של אביה" מאת גילה אלמגור. חשוב להכיר גם את הרומן "מונה מספר לכוכבים" מאת לויס לוורי, העוסק בהנצלותה של יהדות דנמרק ומיועד לתלמידי חטיבות הביניים. הוא מגולל את סיפור חברותן של שתי נערות דניות וחושף את הקוראים לעובדה שלצד הרוע היו גם אנשים טובים שסיכנו את חייהם והצילו יהודים.

כדאי להכיר את הקומיקס הצרפתי לילדים ולנוער "המחבוא" מאת לואיק דוויליה, מארק ליזנו וגרג סלסדו. השימוש בז'אנר הקומיקס מאפשר לתאר את הקושי של הילדה-הגיבורה העולה מתוך הציורים, תוך שימוש מופחת במילים. כן זכה לתהודה סיפור הילדים "ילדת היער" מאת עשי ויינשטיין, שהפך לסרט ההוליוודי "התנגדות" ועוסק באחים ביילסקי ומספר את סיפורם של הפרטיזנים היהודיים.

ספרות שואה - ילד כוכב. צילום: יח''צ

לאחרונה פורסם "בודדים בשנחאי" מאת אורית עוזיאל, רומן נעורים החושף את סיפורם של נערים יהודים שברחו מגרמניה לשנחאי ובכך ניצלו מן התופת. עמי גדליה חושפת את הנוער הישראלי לתופעת הכחשת השואה ברומן המוערך "העד האחרון" ואילו נאוה סמל מתארת את ישראל של שנות ה-50 וה-60 בספרה "גרשונה שונה" ומתמקדת דווקא בבִתם של ניצולי שואה ובקשייה לאור שתיקת הוריה וחוסר הבנתה אותם.

סיפורים חדשים מאפשרים לגננות לחשוף את הנמענים הצעירים לסמלי השואה באופן הדרגתי ומושכל. הילדים המכירים את נפתלי של אלונה פרנקל מ"סיר הסירים", פוגשים את ההיסטוריה המשפחתית שלו בסיפור "למה לנפתלי קוראים נפתלי". "ילד כוכב" מאת רשל אוספטר-דויב ואוליביה לטיק הוא אחד הסיפורים החשובים לגיל הרך, המפגיש את הנמענים עם ילד שסביבתו לא רואה בו ילד אלא כוכב, אולם לאחר תקופה של הסתתרות הוא חוזר להיות ילד מאושר וזוהר.

ספרות שואה לילדים ולנוער נדרשת לנושא שתיווכו מעלה קשיים רבים. עם זאת, הסיפור הנקשר בדמות מעוררת הזדהות של ילדים ונערים המצליחים לשרוד את השואה ולהפוך שנאה לכח בונה ומתנגד ולבעלי תודעה הומנית ודמוקרטית, הופך את השואה מארוע היסטורי הנשגב מהבנת אדם, לסיפור הנחרת בלבו של הקורא.

.

.

* ד"ר שי רודין הוא חוקר ומרצה בחוג לספרות, האקדמית גורדון לחינוך.

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה