סלפי בלי איפור: בחזרה לשנות ה-50

למה נשים התחילו לשים תמונות של עצמן לא מאופרות בפייסבוק ובאינסטגרם, ומה אמורות לעשות כל מי שגם ככה לא דבוקות למייק אפ ולמסקרה? ומה מעוללת חברתנו הטובה לנה דנהאם?

02/10/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

ואם כל סלפי שלי הוא סלפי בלי איפור?

כלל ידוע בפמיניזם הוא שצריך לספור עד 10 לפני שנאמר משהו שנתפס כמתקפה על אישה אחרת. אצלנו יש מקום לכולן, לכל הגישות, לכל האסכולות, למגדלות השיער בבית השחי ולחובבות העקבים הגבוהים; לאמהות של מאמאזון ולרווקות שלא רוצות ילדים; לשמאל, לימין, למזרח ולמערב. האויב האמיתי הוא הפטריארכיה, לא נשים אחרות.

אבל אני סופרת עד 10 שוב ושוב, הגעתי כבר ל-73, ועדיין לא מצליחה להתאפק מלצעוק אל מול טרנד ה"סלפי בלי איפור" שתקף את הרשת ביממה האחרונה: תגידו, אתן סתומות???

נשים ברחבי פייסבוק ואינסטגרם, מעלות צילומי סלפי של עצמן "נטורל", בלי ליפסטיק, רימל ומיקאפ, ומתהדרות במראה הטבעי שהחליטו לחשוף באופן חד פעמי ומיוחד. למה הן עושות את זה? השמועה אומרת שלמען המלחמה בסרטן. בחו"ל, ימי ה"סלפי ללא איפור" לוו בלינקים לתרומות למען חולי סרטן. בארץ, התופעה הויראלית כבר מתפשטת ולא נראה שהיא תורמת לאף חולה או מחקר. בניגוד למשחקים הויראליים של שנים קודמות, שהופעלו על ידי "אחת מתשע", למען העלאת מודעות לסרטן השד - כאן, נראה כי אף ארגון לא לוקח אחריות על המשחק. הוא פשוט התפשט מגולשת לגולשת, ומספק בפני עצמו שיעור על תופעות ויראליות - רק חבל שעל הדרך הוא מקדם גישה בורה ושטחית על נשים.

in

לפעמים אני מתאפרת, בדרך כלל אין לי זמן. פרנסה, ילדה, חיים. כשאני מצלמת סלפי, אני כמעט תמיד לא מאופרת, וזה בסדר - גם ככה סלפי איננו הצורה הכי מחמיאה להראות את עצמי לעולם. מוזר לי לחשוב שכל הנשים שמתהדרות ב"סלפי ללא איפור", באמת מחזקות את האיפור שלהן מדי שעה במהלך ימים רגילים. אני לא מכירה נשים כאלה. המחשבה ש"סלפי ללא איפור" מקדם, היא שכולנו מאופרות 24 שעות ביממה, שאיפור הוא מרכז חיינו. זו מחשבה מדכאת, ואפילו דכאנית. אין לי בעיה עם מי שמתאפרת יותר ממני, אבל כשהיא מתעקשת להפוך את המנהג הזה למרכז השיח, נראה לי שהיא תקועה עמוק בשנות החמישים, לא ב-2014.

ויותר מכל, יש כאן תחושה כבדה של חיים בסרט. כל משחק ה"איך היא נראית בלי איפור" שייך לעולמות אחרים, לכוכבות הוליוודיות שאנחנו רגילים לראות עם איפור תעשייתי, פילטרים כבדים ופוטושופ. הפנטזיה שמוכרים לנו במדיה על איך צריך להראות, חייבת להתנפץ מדי פעם, ואז נעים לראות תמונה של סלינה גומז עם חצ'קונים, או גווינית פאלטרו עם סימנים שחורים מתחת לעיניים. אבל כשהטרנד של "סלפי בלי איפור" עובר מכוכבות תעשיית הזוהר אל נשים אלמוניות - זה לא באמת עוזר לשחרר אף אחת. להפך - זה כובל את כולנו לרעיונות מיושנים וקפיטליסטיים של צריכת יופי כמוצר.

זו אחריות שלנו, הנשים, להאמין שאנחנו תמיד יפות, להגדיר לעצמנו את היופי שלנו, להתעצם ממה שאנחנו רואות במראה, עם איפור או בלי - ולא לעבוד בשביל חברות הקוסמטיקה שעושות עכשיו קופה על חשבוננו.

לחנך את וואינט

השבוע דיווחנו כאן על עמוד חשוב בשיח הפמיניסטי החדש: "קוראים לזה אונס", שעושה סדרת חינוך לכלי התקשורת בארץ ולמכבסות המילים המקוממות שלהם.

ובאותו יום ממש, כדי להמחיש את חשיבות העמוד - בynet הטביעו ביטוי חדש בשפה העברית: "לקיים יחסי מין בלית ברירה". האם זו לא ההגדרה המדויקת לאונס? לממה להגיד בחמש מילים מה שאפשר במילה אחת? לא ברור, אבל בדיווח על הפרשה החדשה עם מנהל התיכון שניצל יחסי מרות עם מורות שעבדו תחתיו, נמסר כי אחת מהמורות המתלוננות "קיימה עמו יחסי מין בהסכמה אבל בלית ברירה". זהו ניסוח אומלל ורשלני. לכל הפחות צריך היה להמנע מהאוקסימורון הגרוע הזה, ולהסביר את ההשלכות של ניצול המרות, האם המנהל עומד בפני האשמה באונס או שמא "רק" הטרדה מינית, ולא להמציא ביטויים שאינם קיימים משפטית, ובטח שלא מתיישבים עם המוסר הבסיסי.

אם משהו נעשה בלית ברירה - זו לא הסכמה. אתר חדשות מוביל אמור לדעת דברים כאלה, לא?

ככה רואים את זה ב"קוראים לזה אונס":

kor

 

יש לנו לנה

לנה דנהאם, יוצרת וכוכבת סדרת ההיפסטרים "בנות"  - הוציאה השבוע את האוטוביוגרפיה שלה בגיל 27, מעשה משעשע, נרקיסיסטי, יומרני לחלוטין אבל לא בלתי מעניין  - אנחנו נדע סופית רק כשימכרו אותו בישראל ו/או יתורגם לעברית. בעונה השלישית של "בנות" נדמה היה כי "הקול של הדור שלה" מתחילה קצת לחלוד, כי הדמויות שלה סובלות מחוסר עקביות והתסריט הופך לטלנובלי. ובכל זאת, גם כשהיא מסתובבת סחור וסחור, היא עדיין אחת הנשים הצעירות החכמות ביותר בשואו ביזנס היום, עם קול אותנטי וכנה, עם ראייה מרעננת על נשיות ומיניות, וכמובן, כרגיל, עם הדיון המפרה שפתחה על דימוי הגוף ההוליוודי הבלתי אפשרי.

בזהירות אני מהמרת שאת הפרוזה שלה אני עומדת לאהוב אפילו יותר מהטלוויזיה שלה. כי לנה, גם אם לא גאונה בלספר סיפור - היא אלופה בתובנות. היא לא מפחדת להראות את הפגיעות שלה כאישה צעירה שעושה צעדים ראשונים בעולם - אבל גם יודעת לקחת אחריות, לדרוש מהזולת להיות אופטימי, לחזק נשים אחרות שזקוקות לה. והיא גם מאוד מאוד מצחיקה. את כל אלה אני יודעת כי בצעד יחצ"ני חכם, לנה שחררה לאוויר העולם תכנית ייעוץ ביוטיוב שבו היא קוראת מכתבים מבני דורה ועונה להם על הבעיות שלהם. הסרטונים ממכרים ומהנים, ויש בהן תובנות לא רעות בכלל, כמו למשל, "דיאטה זה מתיש מדי, כשאת עושה דיאטה את עסוקה בלספור שקדים כל הזמן, שאין לך פנאי לצאת עם בחורים", "חשבתי שאני עושה סקס פרוע ונהדר אבל בעצם אלה לא היו הפנטזיות שלי", ו"אם תמשכי לעצמך, תמשכי גם לאנשים שנחמדים אלייך".

>> צפו:

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה