סלונה במשפט קצב

נעמה תורן לא האמינה שירשיעו אותו, בעז גאון קרא לזה "נפילתו של הערס". כל המאמרים שפורסמו בסלונה בנושא משפט קצב

22/03/2011
בחדשות קבלו עדכונים מבחדשות
  • RSS
» משה קצב. צילום: Getty images. עיבוד: Saloona

היום, 22.3.2011, נגזר דינו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. העונש: 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, תשלום של 100,000 שקלים פיצוי לא' ממשרד התיירות וכן 25,000 שקלים ל-ל' מבית הנשיא.

אנחנו בסלונה ליווינו את ההתרחשויות והתהליכים במשפט ובאירועים התקשורתיים שהתלוו לו, במאמרים ופוסטים של מיטב הכותבות שלנו. כעת אפשר לעיין בהם באופן מרוכז.

בנושא הנשיא/ דפנה שפיגלמן- סלונה 18.8.2010

מי בכלל זוכר איך הכל התחיל? מי זוכר שהוא זה שהאשים, שמשה קצב נפגש ב-8 ביולי 2006 עם היועץ המשפטי לממשלה, והתלונן על נסיון סחיטה מצד עובדת לשעבר במשרדו? איך אפשר לזכור את זה, כשכהרף עין הפך הנשיא לשעבר ממאשים לנאשם, מנסחט למטריד >> להמשך קריאה

יחסי און-שלטון/ ד"ר דבורה לדרמן דניאלי- סלונה 24.10.2010

כשמשה קצב, בשם משרתו הרמה, כשר או כנשיא, תקף מינית או אנס, כביכול, את הנשים שעבדו תחתיו, הוא הכריז בכך שמי שאוחז (תרתי משמע) באון ובשלטון, רשאי להשתמש באחר כאובייקט ממלא צרכים, נטול סובייקטיביות וחסר זכויות משל עצמו >> להמשיך קריאה

ההימור של קצב/ ד"ר דבורה לדרמן דניאלי- סלונה 29.12.2010

בתחילתה של הפרשה מצבו של קצב נראה עגום -  לאחר שהגיש תלונה בגין סחיטה, ולאחר שהיועץ המשפטי מני מזוז הורה לראש אגף החקירות במשטרה לפתוח בחקירה בנדון, הפך למעשה המתלונן לנאשם. חוקרי המשטרה אשר בדקו את תלונתו של קצב, הכריזו כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה להאשמת קצב באונס ובעבירות מין. >> להמשך קריאה

כמה כיף לטעות/ נעמה תורן- סלונה 30.12.2010

האמת, הייתי בטוחה שיוציאו אותו בזול, את קצב. לא אונס, אלא צ’פחה לא מוסרית שאינה במקומה, נו נו נו קטן שאין עמו קלון. כמה כיף לטעות לפעמים. >> להמשך קריאה

אשם, אשם, אשם/ בילי מוסקונה לרמן- סלונה 30.12.2010

השופט קרא עשה את הבלתי יאמן: הוא קרא את המציאות מנקודת ההיגיון של חוסר הצדק שנעשה לנשים. מפה והלאה יהיה לנו ביד כתב הגנה שבו יסתכלו, יבינו ויתייחסו אלינו אחרת>> להמשך קריאה

נפילתו של הערס/ בעז גאון- סלונה 30.12.2010

ברגע מסוים שאל קצב אם השיחה תצוטט או לא. עניתי שלא אם איננו רוצה, ואז נפתחו שערי הג’ורה ומה שיצא מפיו של המועמד קצב גרם לאצבעותיי לשקשק, לכאוב, להתלחלח כאילו טבלתי אותם במי מלח. שלא לציטוט, דיבר קצב כמו ערס אלים הדוחף את דרכו לקדמתו של תור. שלא לפנקס, או למצלמה, התנסח קצב כמי שרואה בנשיאות לא מוסד – שיש ללטפו בידיים רגישות – אלא יעד שיש לחטוף אותו באצבעות ברזל, כמו מילקי אחרון על מדף ב"חצי חינם". מפיו- שנכפתה עליו מתיקות פונקציונלית – זינקו חיות ורבאליות רעות, מטונפות, אלימות ואינפנטיליות, שלו היו יוצאים מידי ילדיי הייתי נועל אותם – או את עצמי – במזווה. >>להמשך קריאה

גיבוי מושחת/ ד"ר רבקה נרדי- סלונה 5.1.2011

כמה מילים על האנשים שידעו ושתקו. עיתונאים ופוליטיקאים וחברים שידעו ושתקו. הם ידעו והצביעו עבורו שייבחר להיות נשיא למדינת ישראל. הם ידעו ותמכו וגיבו ודאגו לימים רעים בעזרת טישטוש ראיות. ועכשיו, כשגם אנחנו יודעים, אנחנו שותקים. כמו היה הדבר טבעי. כמו אין בכך שיתוף לעבירה. >> להמשך קריאה

מועדון הבנים הסגור/ ד"ר נעמה כרמי- סלונה 11.1.2011

ברנע לא לבד. בפרשת קצב ליוו אותו העיתונאי ירון דקל שקבע כי נפילת קצב מממעמדו הרם עצמה היא כבר בבחינת תחילת ריצוי העונש ולכן יש להקל בזה שייגזר בבית המשפט; ושר המשפטים לשעבר יוסי ביילין, שהגדיל לעשות וקרא לחון את קצב מיד לאחר פסק דינו, בנימוק שלא מגיע לנו שנשיא לשעבר יישב בכלא>> להמשך קריאה

מותק הוא קרא לי/ יעל זוהר- סלונה 23.1.2011

צפיתי באילנה דיין מראיינת באופן חשוף וכן את א׳ ממשרד התחבורה- זו שכשהתחילה את דרכה הייתה הדוברת של קצב, זו שנאלצה לסבול מהטיזינג הדוחה של הבוס שלה, נאלצה לשתוק בכדי להתקדם, לסבול את ההערות הדוחות שלו אליה. ״ידעתי שהקריירה שלי, שעוד לא התחילה, תיגמר אם אתלונן עליו״ היא סיננה בקול חלוש למצלמה.>> להמשך קריאה

ביום של הפצצה/ סמדר סלומון- סלונה 24.2.2011

יהיה גזר הדין אשר יהיה, ביום הסמלי הזה יירשם ניצחון לנשים באשר הן ובראש ובראשונה למתלוננות שחוו את העבירות ומהן יוצאת הבשורה לאלפי נשים שהושפלו, הוטרדו, נאנסו, נוצלו לרעה ודוכאו. ניצחון לנשים שהתלוננו בעבר על עבירה ,לאלו שחוששות עדיין להתלונן, לאלו שבוכות במחשכים ולכל אישה באשר היא. כי ביום הזה תדע כל נערה ואישה כי כולם שווים בפני החוק. ביום הזה לא רק מקבלים פרח אדום, אלא מסר ברור שגם מי שהיה נשיא מדינת ישראל, כן, גם הוא ייתן את הדין על מעשיו ויקבל את עונשו.>> להמשך קריאה

מין המניין/ עו"ד אירית רוזנבלום- סלונה 14.3.2011

קצב גם טרח להגיע לבית הכנסת בקריית מלאכי והסתתר באוהלה של תורה על מנת שזו תמצא לו ישועה ואולי נחמה על מעשיו הפליליים. אך קצב לא עשה זאת לבדו, התפילה שנתן לא הייתה חרישית ובודדה. בית הכנסת פתח את שעריו לעבריין המין המורשע, אף רב לא טרח לגנות את המעשה בריש גלי והחברה הדתית לא הוציאה את האנס המורשע בדין מקרבה. ההיפך הוא הנכון, בבית הכנסת זכה קצב ליחס אוהד ומבין, הרב אבינר אף הפליא וטען כי קצב זכאי מכל אשמה ורבנים רבים תמכו בנשיא לשעבר לאחר שהחברה הישראלית החילונית הקיאה אותו מקרבה.>> להמשך קריאה

אין רייטינג לאלימות/ ד"ר דבורה לדרמן דניאלי- סלונה 15.3.2011

מתי השתנה המצב, ולפתע התעללות, תקיפה או אונס נשים קבלו את מקומם התקשורתי הראוי? במקרים בהם הפושעים היו בעלי משרות רמות בתוך המערכת השלטונית. אף אישה שנאנסה לא תזכה לעולם לזמן המסך החדשותי שהוקדש, בצדק רב, לנאנסות קצב. אף אישה שהותקפה לא תזכה לעמודי השער בעיתונים, שזכתה להם אורלי אינס. נשים אלו קיבלו מקום מרכזי בעניין התקשורתי והציבורי רק כשגבר שנשא במשרה רמה היה מעורב בפגיעה בהן. כלומר, לא היו מעורב כאן רצון אמיתי לשים במרכז את העוול, הסבל והדיכוי הנגרם לנשים בפני עצמן, אלא העניין נבע בעיקר מזווית רכילותית-צהובה הקשורה לגברים הפוגעים. >>להמשך קריאה

משפט קצב/ אורטל גנות- סלונה 21.3.2011

ההפסד שלו הוא הרווח שלנו- מדינת ישראל צריכה להוקיע מתוכה מטרידים ואנסים, הרי הנשים שעבדו בבית הנשיא, שראו בעבודתן שליחות וראו את טובת המדינה מול העיניים הגיעו כל בוקר לעבודה בתחושה קשה, ולא סתם "שביזות יום א’" אלא ידעו וצפו מראש מה הולך להיות להן בלשכה- שפיכת מים "בטעות", פתיחת כפתורים, הזמנה לשיחה אישית במשרד הנשיא (בלדת סגורה ועם החצאית למעלה) ועוד דברים שרק הן, בית המשפט וקצב יודעים. >>להמשך קריאה





מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה