סיפורה של רגולציה אחת

למה צריך רגולציה? - סיפורו של נהג מונית מתוסכל ושל רפורמה שיצאה משליטה

01/08/2010
תמר בן יוסף קבלו עדכונים מתמר
  • RSS
» מוניות. יש רגולציה, אין הגיון

זהו סיפורה של רגולציה אחת. רגולציה שנוגעת לרבים. וכמו כל סיפור רגולציה, גם לסיפור הזה יש מסר.  מסר שמבהיר מהי רגולציה (כולם-מדברים-עליה-וכולם-לא-בדיוק-יודעים) ומהי שלילתה - הדה-רגולציה.

בשבוע שעבר הגעתי באוטובוס לתל-אביב. ירדתי בתחנה המרכזית החדשה, חציתי את כל המבוכים, ויצאתי לשורת המוניות הממתינה בחוץ. התעלמתי מהן, נהגיהן לא מוכנים לעשות נסיעה קצרה ולא מפעילים מונה. עצרתי מונית שחלפה, והתיישבתי בפנים לקול הקללות שהמטיר הסדרן בתחנה על הנהג שלי. האומלל ניסה להתנצל ולהסביר, ראיתי שהוא מוטרד וחשבתי כיצד להקל עליו.

-הם לא נחמדים בתחנה הזו.

-"לא נחמדים", הם נלחמים על הפרנסה שלהם. את יודעת כמה נהגי מוניות התאבדו בשנה האחרונה?

-אתה מהתחנה הזו? נפל לי פתאום האסימון.

-כן, את רואה איך אנחנו עובדים. אנחנו נמצאים כאן שנים, אבל אין לנו שום מעמד. לא מאשרים לנו מבנה, אז אנחנו יושבים בגשם ובשמש על המדרכה. ראית את הכיסאות? ביקשנו שירשו לנו לקשור אותם בשרשראות כי גונבים. לא אישרו.

-למה זה קורה?

-אף אחד לא מתייחס לענף. בעבר, הגבילה הממשלה את מספר הרישיונות להפעלת מונית. היא שמרה שלא יהיו יותר מדי מוניות. היום, כל מי שבא ברוך הבא. הענף מוצף וכך משרד התחבורה מצליח ללחוץ את מחיר הנסיעה הרשמי והלא-רשמי. אנחנו בקושי שורדים. את רואה את השלט על המונית? כבר חודשים אני מנסה למכור אותה. אין קונים. תוך חצי שנה המונית צריכה לרדת מהכביש. מה אני אעשה?

הסיפור הזה אינו חדש לי. אני שומעת אותו בוריאציות שונות כבר שנים. עד 1997, קוימה בענף מכסת מוניות שהוגדלה באופן מבוקר. באותה שנה הוחלה רפורמה להגברת התחרות, שלמעשה מתירה לכל אחד  לרכוש מונית. התוצאה - הנה היא בקצרה באתר הרשמי של משרד התחבורה, שם מצאתי את המילים האלה: "בשנת 2005 החל משרד התחבורה ביישום רפורמה מקיפה במטרה להסדיר את ענף מוניות השירות שסבל מחוסר נהלים אחידים ומריבוי נהגים לא מורשים". חוסר נהלים אחידים? מה עם רפורמת 1997? נהגים לא מורשים? הסרת הפיקוח בענף היא גם הפקרת שלום הנוסעים. על פי העדויות, גם רפורמת 2005 שבאה לתקן את עיוותי רפורמת 1997 אינה מצליחה במיוחד.

ענף המוניות מפוקח פיקוח הדוק ברוב המדינות בגלל שיקולים בטיחותיים, ולמען הבטחת פרנסה מכובדת לעובדיו. מסיבות אלה מונעים בענף הצפה במספר המוניות וליבוי תחרות פראית. במקביל, מכוונים לתעריף נסיעה הוגן שגם מאפשר שמירת רמת שירות נאותה.

לא סתם אני מביאה כאן את הסיפור לפרטי פרטיו. פרטי-פרטים הם מהות הרגולציה. נכון, לא פעם מפעילים כ-אילו רגולציה, כגון החוק המוצע עכשיו לצמצום כוחן של קבוצות הריכוז (גופים מעטים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בענף מסוים) ולהרחבת פיקוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים עליהן. אכן, הצעה גדולה מהחיים. ובמילים אחרות, הצהרת כוונות יפה שרצינותה תוכח רק אם תתמלא בתוכן.

הרגולציה האמיתית היא רשת צפופה של חוקים המסדירים את כל תחומי הכלכלה. הרגולציה האמיתית היא תשומת לב לדברים קטנים כגון מספר פקחי העבודה במדינה. כי להסדרת תנאי העבודה לא מספיקים חוקים יפים. מישהו צריך לדאוג גם לכך שהם יקוימו.

מאמר של שוריק דריישפיץ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה 'רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תיאורטי ומשווה' מבהיר יפה את המבוכה סביב המושג הכל כך פופולארי ועם זאת לא לגמרי מוגדר:

"המושג 'רגולציה' טומן בחובו פרדוקס: מצד אחד בשנים האחרונות השימוש בו נעשה תכוף יותר ויותר וההכרה בחשיבותו רק הולכת וגוברת. ומן הצד השני נדמה שככל שמתעמקים בו יותר, כך מגלים עוד חילוקי דעות הנוגעים לטיבו הן בין חוקרים באקדמיה והן בין אנשי שטח, והגדרתו המדויקת טרם הובהרה... במובן הרחב רגולציה היא החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי החליפין של סחורות ושירותים."

לטעמי, רגולציה היא כל מה שמפריד בין משק המונהג על ידי הממשלה למשק שמונהג על ידי השוק החופשי. ברור מכאן שהרגולציה היא אחד הכלים המרכזיים לניהול משק סוציאל-דמוקרטי, כמו המיסוי וכמו הוצאות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה. הכל יחד הוא מכלול שנועד לווסת ולהסדיר, למנוע תנודות ומשברים, לרסן את כוחם של הגדולים מדי, ולהגן על הקטנים והחלשים. האם כל צעד רגולציה מכוון למטרה נכונה? האם כל צעד רגולציה משיג את מטרתו? ודאי שלא, רגולציה היא אמצעי. וככל אמצעי היא תלויה במתכונת הפעלתה.

לפוסט המקורי בבלוג "עידן השוק החופשי"

לבלוג "עידן השוק החופשי" של תמר בן יוסף

צילום:

http://www.flickr.com/photos/thomashawk/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה