סיבת המוות הנפוצה בקרב נשים

האמונה הרווחת היא כי סרטן שד הינו סיבת המוות הנפוצה בנשים אבל למעשה תחלואה קרדיוסוקלארית (מחלות לב , שבץ מוחי ומחלות כלי דם פריפריים) היא הגורם המוביל

28/05/2017
ד''ר יונית מרקוס קבלו עדכונים מד''ר יונית
  • בדואר
  • RSS

מסקר, שנעשה בארה”ב בשנת 2007, אחת מ-4.5 נשים מתות מסרטן בעוד אחת  מ-2.9  מתות ממחלה קרדיוסוקלארית. אלה נתונים מטרידים מאוד. האמונה הרווחת היא כי סרטן שד הינו סיבת המוות הנפוצה בנשים אבל למעשה תחלואה קרדיוסוקלארית (מחלות לב , שבץ מוחי ומחלות כלי דם פריפריים) היא הסיבה הנפוצה ביותר.

תוחלת החיים ארוכה יותר בנשים ומחלות קרדיווסוקלאריות מופיעות בהן בשכיחות נמוכה יותר ובגיל מאוחר יותר, בהשוואה לגברים. חשוב להדגיש כי התוצאה של ארוע קרדיוסוקלארי (כגון התקף לב, שבץ ) והטיפול בו בנשים, גרועה יותר מאשר בגברים. לא ידוע אם תוצאות הטיפול מהוות תופעה אמיתית או תלויות בהבדלים בטיפול/אבחון וסוג ההתערבות. לדוגמא, ישנה עליה בתמותה אצל נשים, לאחר התקף לב ושאלות רבות עדיין חסרות מענה, כגון, האם יש פחות היענות בקרב נשים לטיפול והאם הפניה לצנתור בשכיחות נמוכה יותר?

נשים מהוות בד”כ כ-30% מהאוכלוסיה הנבדקת במחקרים הגדולים ורק בשליש ממחקרים אלו ישנו פילוח לפי מגדר של התוצאות.

שכיחות יתר לחץ דם (יל”ד) אינה שונה בתלות במגדר. מדובר על כ-30% בשני המינים אך הפילוג לפי גיל הוא שונה. עד לגיל 45 שכיחות יל”ד בגברים היא גבוהה יותר, היא משתווה לנשים בין גילאי 45-64 ויורדת לאחר מכן בהשוואה לנשים.

ל”ד של הנשים, לאחר המנופאוזה, גבוה מבנשים לפני הפסקת המחזור אך בתיקון לגיל ומשקל גוף, לעיתים הקשר נעלם. שכיחות יל”ד, בצעירות הנוטלות גלולות למניעת, הריון גבוה  פי שנים עד שלושה מאילו שאינן נוטלות גלולות. חשוב לציין, כי גיל מבוגר יותר, השמנה, מחלות כליה, נוכחות יל”ד בהריון ,ספור משפחתי של יל”ד ומשך נטילה ארוך של הגלולות  - מהווים גורם לסיכון לפתוח יל”ד בשימוש בהן.

לחץ דם

הפסקת נטילת הגלולות תשפר את המצב ותחזיר את האשה למצב תקין בתוך 3 חודשים. גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד או אסטרגן עם דרוספרינון (כמו ב”יסמין”) בטוחות יותר לשימוש בנשים עם יל”ד. הספרות חלוקה לגבי השפעת הטיפול ההורמונלי התחליפי על מצב רפואי זה והדעה הרווחת היא שההשפעה היא מינימלית אך יש לעקוב אחרי נשים אלו.

יל”ד בהריון הוא מקור גורם עיקרי לתחלואה ותמותה אצל האם והעובר. ל”ד יכול להחמיר בהריון ויכול גם לנבוע בהתפתחות לא תקינה של השליה, אשר משחררת חומרים הגורמים ליל”ד. טיפול בכך ימנע סיבוכים אך יש לזכור כי נשים עם ל”ד הריוני נמצאות בסיכון פי שלוש לפתח יל”ד , ופי שניים סיכון לפתח מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי או פקקת בכלי דם בהמשך.

איזון ל”ד היה טוב יותר נשים בגיל צעיר ובגילאי הביניים אך יורד בהשוואה לגברים בגיל מבוגר יותר (מעל לגיל 60). במחקר “Framingham Heart Study” נמצא כי לחץ דמם של רק כ- 23% מהנשים המבוגרות לעומת 38% מהגברים המבוגרים היה מאוזן מתחת ל140/90. ההגנה היחסית מפני פיתוח יל”ד מתווך בחלקו על ידי הורמוני המין הנשי, האסטרוגן אשר גורם לעיכוב גירוי יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, מגן על תפקוד כליתי ומגן בפני רגישות למלח ועם הפסקת המחזור השפעתו מתבטלת. ישנם גם הבדלים בגודל הפלאק הטרשתי שהוא קטן ומודלק פחות בנשים.

לחץ דם גבוה

שיעורי שבץ מוחי גבוהים יותר בנשים אך התוצאה כנראה מוטה לאור השכיחות הגבוהה של ל”ד בגיל מבוגר והעובדה כי נשים מאריכות חיים יותר מגברים. התמותה פחותה יותר בקרב נשים היפרטנסיביות אך בעוד התחלואה משבץ מוחי והתמותה יורדת בגברים , לא חל שינוי במשתנים אלו בנשים. נשים נוטות יותר מגברים לפתח אי ספיקת כליות כתוצאה מיל”ד.

ישנן ויכוחים רבים בספרות בנושא התגובה לטיפול ביל”ד. עולה השאלה האם נשים וגברים מגיבים בצורה דומה לתרופות. יתכן וישנם הבדלים דקים כגון, הגנה בנשים מפני שבץ מוחי על ידי שימוש בחוסמי תעלות סידן מול שימוש בחוסמי האנזים המהפך ( ACEi ) אך הממצאים אלו אינם חוזרים על עצמם במחקרים רבים. חשוב לציין כי השימוש במשתנים נפוץ בנשים ולו אפקט מגן בפני שברים בצוואר הירך. איזון ל”ד דומה בנשים ובגברים אך בגיל מבוגר נשים מאוזנות פחות בהשוואה לגברים.

תופעות לוואי של תרופות ליל”ד נפוצות יותר בנשים. הן מפתחות הפרעות במלחים ממשתנים אך פחות תופעות לוואי של שגדון. נשים נוטות לפתח יותר בצקת מחוסמי תעלות סידן ושיעול מחוסמי האנזים המהפך משמפתחים הגברים. לסיכום המודעות, הטיפול ואיזון מוצלח של יל”ד שכיחים יותר בנשים מבגברים אך בנשים מבוגרות איזון ל”ד גרוע מבגברים מבוגרים. דרושים מחקרים נוספים אשר ישימו דגש על הבדל מגדרי בהשפעה של מחלות הרקע השונות והתהלכי הזדקנות על ל”ד ואיכויות הטיפול.

 ** הכותבת היא ד”ר יונית מרקוס, מומחית לאנדוקרינולוגיה ויתר לחץ דם וחברת הנהלת באיגוד ליתר לחץ דם בישראל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה