סטודנטיות בהריון יקבלו הקלות

התיקון שיזמה ח"כ מיכל רוזין מאפשר לסטודנטיות להיעדר מהלימודים לתקופה של עד 6 שבועות בשל הריון, לידה וטיפולי פוריות. ח"כ רוזין: "לא מדובר כאן רק בזכויות נשים, אלא בזכויות חברתיות"

26/05/2014
ח"כ מיכל רוזין קבלו עדכונים מח''כ מיכל
  • RSS
» מיכל רוזין. צילום: גלעד בר שלו

מרגש כשפניית ציבור הופכת לשינוי מדיניות: הכול התחיל כששירה שגיא, סטודנטית בטכניון בעלת מודעות חברתית גבוהה, פנתה אלי וסיפרה לי שסטודנטיות שלומדות איתה מפסידות שנה שלמה של לימודים בגלל לידה. מסתבר שלסטודנטיות בחופשת לידה מותר להיעדר עד 30% מסך השיעורים בהם חלה נוכחות חובה, כלומר כארבעה שבועות.

מדובר בתקופה קצרה מהזמן שנקבע בחוק ביטוח לאומי למשך חופשת הלידה - 14 שבועות היעדרות ממקום עבודתה, ובתוכם 6 שבועות מינימום. רבות מהסטודנטיות היולדות לא עומדות בזמן הקצר הזה, ונאלצות לפספס קורס שלם ולעתים גם שנת לימודים שלמה! זה משפיע על הקריירה, על ההשכלה ועל הביטחון האישי והתעסוקתי שלהן.

בחירה בין הורות להשכלה

עוד גיליתי שבעוד שעל נשים מקשים כל כך, לגברים שיוצאים למילואים מותר להיעדר מלימודים ללא כל הגבלה. הם יכולים אפילו לא להיות כל הסמסטר, לקבל שיעורים פרטיים ולהיבחן בנפרד. בהחלט נכון וטוב שהאקדמיה מתחשבת בגברים שנקראו למילואים, אך לא יתכן שאותה אוניברסיטה או מכללה תדרוש מנשים אחרי לידה להתיישב אחרי ארבעה שבועות על ספסל הלימודים. הגישה המפלה והלא שוויונית של האקדמיה מדרדרת נשים לבחירה כפויה בין הורות להשכלה.

בישראל 2014, המתיימרת להיות שוויונית וצודקת, ממשיכה החברה להציב חסמים עבור נשים בגיל הפוריות, במהלך ההריון ואחרי הלידה. בעוד שהמסורת היהודית, ההיסטוריה של העם היהודי והיותנו עדיין חברה מסורתית שמקדשת את חיי המשפחה וההורות מחד, והחקיקה בישראל מעודדת נשים ללדת באמצעות מימון טיפולי פוריות, חוקי עבודה מיטיבים ועוד, מאידך, החברה הישראלית ממשיכה בעקביות להפלות נשים אחרי לידה, בין אם מדובר בשוק העבודה או באקדמיה. כולנו, נשים וגברים כאחד, רוצים לחיות בחברה שבה נשים לא יאלצו לבחור בין השכלה לבין הקמת משפחה. כולנו רוצים לחיות בחברה ששואפת לשוויון אמיתי, כזה שמתחשב בשוני ובצרכים של כל אחד מהמינים, בין אם זה שירות מילואים ובין אם ילודה.

ופה טמון עיקר המסר שחשוב לי להעביר: לא מדובר כאן רק בזכויות נשים, מדובר כאן בזכויות חברתיות שנוגעות לחברה כולה. הרי למי אנחנו יולדות ילדים? לעצמנו? אנחנו חלק ממשפחה, והמשפחה היא חלק מהחברה. לכן החברה צריכה לחבק ולסייע לנשים שנמצאות במצב הרגיש של אחרי לידה, לעזור להן להשתלב באופן הדרגתי בחזרה בשוק העבודה או הלימודים ולאפשר להן להשלים את חובותיהן בנחת במקום להעניש אותן על הבחירה להביא ילד לעולם.

עוד צעד חשוב למען שוויון

אז הסיפור שסיפרה לי שירה, שהוא הסיפור של אלפי סטודנטיות ברחבי הארץ, הפך להצעת חוק, ולבקשת שר החינוך ויו"ר הות"ת, הפכה לתיקון בכללי המל"ג שאושר ממש לאחרונה, ולא בלי מאבק: מסתבר שוועד ראשי האוניברסיטאות, שמורכב משבעה גברים ואישה אחת, התנגד לתיקון החשוב הזה. הם טענו שזו פגיעה בחופש האקדמי, אבל לא הסבירו ולו במילה אחת מדוע גברים שמפסידים שיעורים בגלל מילואים לא מהווים סכנה לאותו חופש אקדמי.

בעזרת התאחדות הסטודנטים שיצאו בקריאה נחרצת למל"ג לאשר את התקנה, ופעלו עמי לקדם את התיקון, ועמידתם האיתנה של שר החינוך ויו"ר הות"ת וועדת המל"ג בעד התיקון, דחתה ועדת המשנה את ההסתייגויות ואישרה את התיקון. עוד צעד חשוב במאבק למען שוויון בין גברים לנשים נעשה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה