''סופעולם'' / ביקורת קולנוע

''הסרט 'סופעולם' מאגד קבוצת צעירים כבני 25 ללילה האחרון בחייהם. הלילה הזה יהפוך לליל חיבוטי נפש, חיסול חשבונות, השלמה ופיכחון. הסרט העמוק והיפה הזה, נוגע בפשטותו כי הוא כמעט נטורליסטי ומעמיד מראה לחברה ובעצם מעמיד בפנינו את השאלות הנוקבות של החיים, של חיפוש אחר משמעות החיים''

05/07/2016
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

הסרט "סופעולם" הספיק להיות מוקרן בפסטיבלים שונים ("קולנוע דרום", "אוטופיה") וזכה לשבחים רבים מכל עבר אבל איכשהו נדמה שסרטה העצמאי השני ודל התקציב של הבמאית רוני קידר לא הצליח לפרוץ ולחלחל לתודעה כפי שאכן ראוי שיהיה. הסרט שיוקרן החל מהשבוע לקהל הרחב הוא הזדמנות טובה לעשות הכרות עם הבמאית ועם היצירה המאוד לא שגרתית שלה.

"סופעולם" הוא סרט ללא זמן שנפתח בכתוביות שבדרך כלל מופיעות בסוף סרט ומכניס אותנו בבת אחת ללילה לא שגרתי ולאווירה מיידית של משהו מוכר. הסרט מאגד קבוצת צעירים כבני 25 ללילה האחרון בחייהם. הלילה הזה יהפוך לליל חיבוטי נפש, חיסול חשבונות, השלמה ופיכחון.

כל השחקנים מופיעים בסרט סמוך למציאות, כפי שהם, בסגנון הלבוש, בשמות... ולכן יש משהו טבעי שקורן מהסצנה ומאפשר באופן אימפרובציונלי לערבב בין אלמנטים מציאותיים ממש לבין הממד הרוחני שמבקש הקולנוע. גם הלוקיישן והתאורה (שרובה נרות שעווה) הולכים באותו הקו והבימוי כמעט ולא מנסה להתערב אבל חותך דק דק את הפריים כמו בצילום סטילס.

סופעולם

הסרט העמוק והיפה הזה, נוגע בפשטותו כי הוא כמעט נטורליסטי ומעמיד מראה לחברה ובעצם מעמיד בפנינו את השאלות הנוקבות של החיים, של חיפוש אחר משמעות החיים. הסרט גם מזכיר לנו כצופים שזה הכל שביר, רק חלון ראווה מפריד בינינו לבין מה שמעבר. כל הג'סטות הקטנות של החיים, חיים שלמים מהילדות לבגרות, כאבים, פחדים, אהבות, אכזבות... הכל ובר, חולף ובד בבד תלוי בחיים, בכאן ועכשיו.

קידר הולכת על הקו של הניו אייג' בסגנון הדיבור והלבוש של הגיבורים ומערבוב מז'אנרים אחרים של מדיה כמו ראיונות שהם סמי דוקומנטריים או הדמיות וקולאז' אורבני שירוצו לפתע בפריים. אלה יוצרים סוג של מסגרת מחייבת ולא חובבנית לסרט, ובונים סוג של אמון הדדי עם הצופה, אמון שמתרחש נוכח המוכר והקרוב.

סופעולם

מעבר לקלילות שמאפשר הבימוי, מאפשרת קידר לגיבוריה מרחב שהוא מעין סוג של כנות, השלמה עם הסצנה שבעוד שלוש שעות הכל ייגמר... וכך לא ברור עד הסוף עם יש תסריט או שהסרט צולם במתווה של טריטמנט ועם המון גמישות מילולית. הגבול המתעתע הזה של הספק מרתק וקיים בסרט במידה רבה באופנים של "בוחן פתע" כי במהלך הצפייה אתה לא יכול שלא לתהות על הגבול בין שקר לאמת ועצם התהייה הזו מעירה בך כצופה את השאלה הזו מעבר לסרט.

גם המתח הרומנטי, המדגדג, הקיים, הלא קיים, הבדיוני, המוחשי, ההדדי, החד סטרי, הכואב, הפוגע, האלים- המתח הזה על כל רבדיו והאפשרויות שהוא מייצר, נתפס במצלמה ועובר גם הוא את מבחני האמת והשקר. המבחנים הנוספים שנפגוש בסרט שייכים אף הם לערכים גבוהים כמו משפחה, אמונה וחברות.

סופעולם

סופעולם הוא ללא ספק יצירה מקורית, רעננה, נטולת יומרות ועם המון חינניות בועטת ותהיות עשירות ומאתגרות על החיים. מה עם המשחק? שייקספיר כבר אמר שכל העולם במה...ונדמה לעיתים שגם קידר רומזת לזה.

כוכבים: 4.5

מבחן מרלנה: עובר++ כי יש משהו מאוד בועט בנשיות שהגיבורות מביאות איתן לסרט

הנה הטריילר:

צילום: יח"צ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה