סוף שבוע של בשרים ואנשים עם אור בעיניים

לסוף השבוע הפליאוליתי הגעתי לבד, בלי להכיר אף אחד ובלי הרבה ידע על אורח החיים הפליאוליתי. חזרתי משם עם תובנות, חיוך על השפתיים, חברים חדשים וטעם של עוד

09/02/2017
יערה די סגני קבלו עדכונים מיערה
  • בדואר
  • RSS

שלושה חודשים אחרי שהורדתי פחמימות מהתפריט ובשלב שהרגשתי שהגיע הזמן להגדיר קצת יותר את גבולות הגזרה התזונתיים, נחתה אצלי ההזמנה לסוף שבוע באילת שכולו פליאו. הדבר הנכון, בדיוק בזמן הנכון. בשבילי זה היה תזמון מצוין ללמוד משהו על אורח החיים הפליאוליתי שאני שומעת עליו כבר כשנתיים אבל יודעת עליו מעט מאוד, מלבד זה שמדובר בתזונה עם המון בשר ושומן. סוף שבוע שלם של סדנאות שסובבות בעיקר סביב בשר ושיפתחו לי חלון לעולם הזה, נשמע פשוט מושלם.

הרעיון של סוף השבוע פשוט מאוד: מכנסים במלון אחד קבוצה של אנשים שחיים את אורח החיים הפליאוליתי או מתעניינים בו וממלאים אותו בתכנים מעניינים שמתאימים לכולם. מצדו, בית המלון סיפק את המקום ואת הציוד הנדרש לקיום הסדנאות ונערך עם תפריט מיוחד שמתאים לצורכי אנשי הפליאו, כאשר המנות המתאימות מסומנות בבירור בשלטים בחדר האוכל. הקונספט של סוף שבוע מרוכז בנושא מסוים, מתאים כמובן גם לנושאים רבים אחרים והוא בהחלט הרבה יותר מעניין מחופשה שגרתית במלון, מפנק ככל שיהיה (וקראון פלזה, שם התקיים סוף השבוע, בהחלט עונה על ההגדרה של מלון מפנק).

מבט מהמרפסת בקראון פלזה (צילום: יערה די סגני)

לא דיאטה, אלא אורח חיים פליאוליתי

פליאו זו לא דיאטה וזה הרבה יותר מסגנון תזונתי. מדובר באורח חיים ארוך טווח, המבוסס על אורח חייו של האדם בתקופה הפליאוליתית. אורח החיים הפליאוליתי הוא אורח חיים פעיל מאוד, הדוגל בפעילות גופנית רבה ובהאזנה לצורכי הגוף הספציפיים והמשתנים מאדם לאדם ולעתים גם מתקופה לתקופה בחיי כל אדם. אין תפריט אחד שמתאים לכל אחת ואחד, אלא קווים מנחים כלליים שאת פרטיהם כל אחד מתאים לצרכים הספציפיים שלו. המטרה, בסופו של דבר, היא להגיע לאיזון ולבריאות מיטביים, באמצעים טבעיים.

בישראל קהילת הפליאו מונה כ-50,000 חברים. מדובר בקהילה פעילה מאוד. חיפוש זריז ברשתות החברתיות מעלה עשרות קבוצות ודפים העוסקים בהיבטים שונים של אורח החיים הפליאוליתי. ישנן אסכולות שונות לתזונה הפליאוליתית, ישנם אלה המקפידים יותר וכאלה שפחות, ישנם אלה שמתייחסים לנושא כמעט כאל דת ואחרים שמסתפקים באימוץ קווים כלליים, כך או אחרת, יש מקום לכולם, יש הרבה נכונות לשתף מידע, לתמוך וגם לאתגר.

בעיקר בשר, לא רק בשר, שם המשחק הוא איזון (צילום: יערה די סגני)

התזונה הפליאוליתית מבוססת על בשר ושומן ובעיקר מהימנעות ממזונות שהגוף אינו יודע לעכל ולפרק ביעילות: סוכרים, מזון מעובד, דגנים וקטניות וסוגי שמנים מסוימים כמו שמן סויה ושמן קנולה. אם תחליטו לעבור לתזונת פליאו, תשכחו מהקרואסון לצד הקפה של הבוקר (או מהסוכר בקפה עצמו) ומהלחמנייה של ההמבורגר, אבל את הצ'יפס שליד תוכלו למשל להחליף במשהו טעים מבטטה.

כל זה כמובן על קצה המזלג בלבד, יש הרבה מאוד מה ללמוד לפני שמחליטים לעבור לאורח חיים פליאוליתי, וגם אחרי הרצאה מקיפה ומעמיקה של אוהד רוט, מארגן האירוע ואושיה בעולם הפליאו ושל ליה לוי, אנציקלופדיה תזונתית חיה ונושמת, עדיין אני מרגישה שרב הנסתר על הגלוי ואין ספק שיש עוד המון מה ללמוד.

השיעור עומד להתחיל (צילום: יערה די סגני)

באנו ללמוד!

סוף השבוע שלי התחיל בפספוסים קלים, אך הלך והשתפר. פספסתי את ההרצאה של יניב בר נור (מיט מרקט) על בשר טרי ישראלי וגם את אימון הבוקר הקבוצתי (כבר אמרנו שפליאו זה לא רק סטייקים, נכון?), אבל מיד אחרי ארוחת הבוקר ביום שישי, התייצבתי לסדנת דגים וסושי של אלון אהרונוביץ'.

רגע, סושי זה לא אורז? אז זהו, שכן, אבל אורז נמצא באזור הדמדומים של המזונות שיש מי שאוכל בתזונת פליאו ויש מי שלא ואחד הדברים שאלון הסביר בסדנה הוא באיזה תחליפים להשתמש בהכנת סושי במקום מוצרים שאינם פליאו, כמו רוטב סויה למשל.

סלט סשימי (צילום: יערה די סגני)

אלון נתן כמה טיפים חשובים על דגים, הכין לנו כל מני סלטים ופינק בסשימי, עד שהאורז לסושי יהיה מוכן ואז הוזמנו ללמוד עם הידיים איך להכין סושי וגם אם שלנו לא יצא יפה כמו שלו, היה בהחלט טעים.

סושי פליאו לאוכלי אורז (צילום: יערה די סגני)

אחרי חגיגת הדגים הנאים של הבוקר, הגיע הזמן לבשר מבושל היטב. דור כהן (המזווה) לימד אותנו על פסטרמה שלא מגיעה מהמעדנייה או מאריזה (חלילה), אלה כזאת שאנחנו יכולים להכין לבד בבית. התהליך לא קצר ודורש סבלנות, אבל התוצאה שווה כל מאמץ. עוד לא ניסיתי, אבל בהחלט סימנתי לעצמי מטרה ליישם את מה שלמדתי שם.

דן הולנדר הלוחש לגחלים ואבא מסור (צילום: יערה די סגני)

דן, הלוחש לבשרים

אם הייתי צריכה לבחור על איזה סדנה לחזור שוב ושוב, בלי להסס הייתי בוחרת בסדנת צליית הבשרים של דן הולנדר. זה לא כי שאר הסדנאות לא היו מחכימות, מעניינות וטעימות, כי הן היו, מאוד, אבל הסדנה של דן היתה היהלום שכתר.

נתח אחד גדול, הרבה אנשים תאבי ידע ובשר (צילום: יערה די סגני)

דן הוא איש גדול שכולו לב ונשמה. הוא נראה כאילו שלפו אותו לפני רגע מספינה ויקינגית והצניחו אותו ישר ליד הגריל. עם המון הומור ואהבה הוא שיתף אותנו בידע העצום שניכר שיש לו על בשר. הוא לקח נתחי ענק עסיסיים ועשה בהם קסמים ובין לבין סיפר לנו סיפורים, הצחיק אותנו עד דמעות והאכיל אותנו בבשר משובח. אחרי שטעמתי את חתיכת הבשר הראשונה הגעתי ביני לבין עצמי למסקנה שמבחינתי, מרגע זה והלאה, כל מה שאני צריכה בחיים זה גריל ונתח טוב. מקסימום אפשר לצלות בצד איזה בצל ועגבנייה.

סטייק ישר על הגחלים, caveman style, הכי פליאו (צילום: יערה די סגני)

עד עכשיו, בכל פעם שאני נזכרת בסדנה הזאת, אני מתחילה לרייר. זה לא אלגנטי, אבל אם תתנו לי חתיכת בשר עסיסית כזאת, עם או בלי עצם, ישר מהגריל, אני אוכל אותה במקום, בידיים ותשכחו מזה שאתן לכם גם חתיכה.

בשר, בשר ועוד בשר (צילום: יערה די סגני)

סלפי עם סלט

בשבת בבוקר הלכנו לחפש קצת שמש חורפית במרפסת המלון כדי לצלם אוכל. כולנו הרי חיים בעידן הפייסבוק והאינסטוש והפינטרסט ויודעים שמה שלא צולם, לא קיים, נכון? אז אם כבר מצלמים, בואו נעשה את זה נכון.

יפית בשבקין מלמדת צילום אוכל (צילום: יערה די סגני)

צלמת האוכל יפית בשבקין שיתפה איתנו טיפים וגילתה לנו סודות קטנים על צילום אוכל. יחד זילפנו דבש על תפוח וניסינו לתפוס את הטיפה השמנמנה שניגרת מטה ברגע הנכון, פירקנו והרכבנו מחדש צלחות של סלט וחיפשנו את הזווית הנכונה לצלם אוכל שטוח ואוכל גבוה. האוכל שצילמתי מאז הסדנה של יפית בהחלט נראה יפה יותר.

סלפי עם סלט (צילום: יערה די סגני)

מתוק זה פליאו?

גם אם סוכר הוא מחוץ לתחום עבור אנשי הפליאו, זה לא אומר שאי אפשר לאכול משהו מתוק בסוף הארוחה. מי שלא מאמין, מוזמן לבוא לשמוע את שלומית ביינגולד (שלומק'ה) שבלי סוכר או ממתיקים מלאכותיים, הכינה קינוחים נפלאים במתיקות עדינה מהסוג שבהחלט מפצה על היעדרו של המאפה לצד הקפה.

מכינים קינוחי פליאו  עם שלומק'ה (צילום: יערה די סגני)

שוקולד מריר איכותי, המתיקות המעודנת של סילאן, הקרמיות של תערובת שמנת ומסקרפונה והקראנצ'יות של אגוזים, הכל היה שם ואנחנו ליקקנו את האצבעות.

שלומק'ה מלמדת קינוחים (צילום: יערה די סגני)

אנשים עם אור בעיניים

את סוף השבוע חתמנו עם שתי הרצאות שאולי היו מתאימות יותר כהרצאות פתיחה לכל האירוע, לפחות לטובת אלה שעולם הפליאו חדש להם. אוהד רוט, מי שיזם את סוף השבוע הזה בשיתוף מלון קראון פלזה סיפר לנו את סיפורו האישי המרתק. איך גילה את אורח החיים הפליאוליתי וכיצד זה הביא למהפך של ממש בחייו. מבנקאי ליזם שווקי הפליאו ודמות מובילה בקהילה. כשאוהד מדבר בהתלהבות על האור בעיני אלה שחיים את אורח החיים הפליאוליתי, אי אפשר שלא להאמין לו ולהתלהב יחד איתו.

ליה לוי היא קצבית, יינית ומומחית בלא מעט תחומים אחרים ובעיקר היא אנציקלופדיה מהלכת בענייני פליאו. יש לה את התשובות לכל השאלות, כולל אלה שלא הספקתי לשאול. הדברים שהיא אומרת על אורח החיים הפליאוליתי מנוגדים לכל מני אקסיומות של תזונה שאנחנו חיים לפיהן, אבל את כל מה שהיא אומרת היא מגבה בעובדות ומבססת על ידע רב, כך שקשה להתווכח. חוץ מזה, גם היא מסתובבת עם האור הזה בעיניים.

אז מה הלאה?

אורח החיים הפליאוליתי הוא לא כזה אפשר לאמץ מהיום למחר. צריך ללמוד את הנושא, להבין אותו ולא לצלול בלי לדעת מה עושים. טוב לדעת שיש קהילה תומכת עם זרועות פתוחות ונכונות לשתף במידע. אני עוד לא יודעת אם זה מתאים לי או לא, אבל אני בהחלט מעוניינת לנסות. סוף השבוע הזה היה הצעד הראשון, מה הצעד הבא? ציפור קטנה לחשה לי שעל שולחן השרטוטים כבר נמצא סוף שבוע פליאו נוסף בקראון פלזה תל אביב בסוף מרץ (אני מתכוונת לעקוב ולעדכן) ועד אז, מה עם ביקור בשוק הפליאו בעמק חפר, שנשמע לי כמו אירוע מהנה במיוחד? אוהד כבר הבטיח לי סיור, דן הלוחש לבשרים מביא את הגריל וכמה נתחים רציניים וזה עוד לפני שפגשתי את כל השאר. אז אם תסלחו לי עכשיו, אני זזה, מחר יש שוק, אתם  באים גם?

יש שוק ויש שוק פליאו (צילום: יערה די סגני)

כמה קישורים מועילים:

שוק הפליאו - מיט פליאו

שוק הפליאו בעמק חפר

קבוצת הפייסבוק פליאו פרקטי

דרך הגריל

המזווה

מיט מרקט

מלונות קראון פלזה

צלמת אוכל יפית בשבקין

שלומק'ה חטיפי אנרגיה מרכיבים טבעיים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה