סוד הצלחתה של האלופה הישראלית

חנה קנייזבה-מיננקו, שהגיעה למקום 4 בגמר אליפות העולם בקפיצה משולשת, לא השיגה את התוצאה המדהימה הזאת כי "קמה על צד ימין באותו היום". סיפורה המופלא של הספורטאית המחוננת

09/08/2017
נדב מאירסון קבלו עדכונים מנדב
  • בדואר
  • RSS

מגיל 7 אני מתאמן בקראטה.

כילד שגדל בנהריה, לאבא שתמיד דחף אותו קדימה ולא הספיק לו שאהיה רק בלחימה, הוא שלח אותי באוטובסים לעיר הגדולה שלנו, ל"מכבי חיפה באתלטיקה", על מנת שגם אתחרה באתלטיקה קלה. מתברר שהתכונות הגופניות שרכשתי בזיעה מהקראטה שירתו אותי גם באתלטיקה והייתי לא רע בזה. לא הייתי מעולה במקצוע אחד אז התחריתי במקצוע בו צריך להיות "בסדר" בכמה תחומים וכך התגלגלתי ל"קרב-רב" (מקצוע הספורט בו מתחרים ביום אחד בכמה ענפים). הייתי ברמה סבירה אבל במבחן של "צריך להתמקד"- בחרתי בסוף להמשיך באמנויות הלחימה.

עיניי תמיד היו נשואות אל המקצוע באתלטיקה, שלדעתי הוא מהקשים ביותר, שעל מנת להצליח בו צריך מעבר לכישרון ויכולת אתלטיות, גם יכולות טכניות גבוהות, תזמון מדוייק ויכולת לשלב ביחד את כל המרכיבים כדי להפיק את המירב. רצה הגורל שמקצוע זה הוא מהמוערכים פחות. הקפיצה המשלושת.

חנה בקפיצה לגובה

הקופצת צריכה לייצר מהירות שיא בהרצה שלה לעבר הקרש, לנתר עם הרגל (לרוב) החזקה שלה, לנחות על אותה הרגל, למרות שכל האנרגיה כרגע שתולה בקרקע בשל הנחיתה, למצוא את הכוח להמשיך לנתר אופקית לרגל השנייה ואם זה לא מספיק אז משם לנתר שוב (!) ולנחות עם שתי רגליים... רחוק. את כל מה שתיארתי כרגע, את היכולות הסופר אנושיות האלו, יש לאלופת העולם באתלטיקה, חנה קנייזבה-מיננקו, שהגיעה מקום 4 במשחקים שהתקיימו בלונדון השבוע.

קנייזבה-מיננקו, בת ה-27, נולדה באוקריאנה של היום והתחתנה עם ספורטאי יהודי בשם אנטולי מיננקו, אותו הכירה באליפות העולם ב-2012. השניים עלו יחדיו לישראל וכידוע, לא קל להיות ספורטאי במדינת ישראל אם אתה לא שחקן כדורגל/כדורסל ועל אחת כמה וכמה אם את אשה ואת מתחרה באתלטיקה קלה (ועוד במקצוע שלצערי פחות מוכר ומוערך על הקהל כמו ריצת 100 מטר או קפיצה לגובה ואפילו לרוחק).

חנה בקפיצה

14.42 היא התוצאה אשר זיכתה אותה במקום הרביעי. על מנת לסבר את האוזן, שיא ישראל כיום עומד על 14.78, אותו השיגה קנייזבה-מיננקו במשחקים בבייג'ינג. התוצאה שהשיגה השבוע נמוכה מהתוצאה שהשיגה כאשר ייצגה את ישראל באולימפיאדת ריו, שעמדה על 14.68 וזיכתה אותה במקום החמישי.

היא לא השיגה את התוצאות המדהימות הללו כי "קמה על צד ימין באותו היום", היא השיגה את זה כי כל יום במהלך חייה. מאז היותה ילדה היא קמה נחושה, נאבקת בעצמה ובגוף שלה על מנת לשרוד עוד אימון מפרך והתמודדות עם פציעות. כל יום היא פעלה למען השאיפה המתמדת שלה למצוינות. בכל יום היא התמודדה עם כישלונות, אכזבות, הצלחות (שלעיתים ההתמודדות איתן קשה יותר) ועם בירוקרטיות מורכבות והרשימה עוד ארוכה.

חנה אלופה ספורטיבית

אני מכיר הרבה ספורטאים חובבנים, הם עדיין חובבנים גם אם הם מתאמנים 6 אימונים בשבוע. הם חובבנים כי הם לא משתייכים לאגודה ו/או לא מקבלים כסף עבור השתתפותם אבל בכל זאת, אילו תכונות אופי הופכות ספורטאי מקצועני לאלוף אמיתי?

טיפ של וינרים:

קונור מקגרגור הוא אלוף לחימה ששבר כל שיא אפשרי בתחומו. הוא מספר על היכולת שלו לדמיין את ההצלחה, לדמיין את הרגע שהוא מרים את היד למעלה ונשאר ממוקד מטרה בצורה חסרת תקדים. באותו רגע הוא מוכן להקריב עצמו למוות תמורת ההצלחה. מוחמד עלי, המתאגרף הנערץ, העיד על עצמו שהוא שונא את האימונים אבל "עדיף לסבול עכשיו ולהמשיך לחיות את חיי כאלוף". "אני נכשלתי שוב ושוב ושוב ובגלל זה הצלחתי", אמר הכדורסלן מייקל ג'ורדון ואני יכול כך להמשיך עם משפט של מתאגרף נוסף שאמר שהוא יקום תמיד שעה לפני המתחרה שלו וכך עושה גם חנה.

אז תהיו כמו חנה.

** הכותב, נדב מאירסון, הוא מומחה לכושר גופני ומומלץ לעקוב אחריו בדף הפייסבוק שלו כאן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה