נשים נפגעות יותר מהגזירות הכלכליות

לא רק שהגזירות מנציחות את העוני ומגדילות פערים חברתיים בין העניים ומעמד הביניים הקורס לבין העשירים - הן גם מנציחות את אי השוויון המגדרי בחברה הישראלית

31/07/2012
אור-לי ברלב קבלו עדכונים מאור-לי ברלב
  • RSS
» צילום: מירב בסון

רבות דובר על פגיעתן של הגזירות הכלכליות החדשות במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. עליית המע"מ והמחירים בעקבותיה יגולגלו באופן ישיר אל מי שאין לו איך לגמור את החודש, ואל מי שאינו מצליח להתקיים גם טרם ההעלאה. אולם מעבר לכך ששוב אנו עדים לשיטה שבה פוגעים יותר מכל במי שאין להם ופחות מכל במי שדווקא יש להם, ישנו רובד נוסף למהלכים הכלכליים האלה. הגזירות הכלכליות החדשות פוגעות יותר בנשים מאשר בגברים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה החודשית, נשים מהוות 68% מהעשירון התחתון ורק 24% מהעשירון העליון. כלומר, כשהעשירון התחתון (שגם כך בקושי שורד) סופג מכה כלכלית נוספת – עיקר הנפגעות הן נשים. זה אומר שאם גם כך הן התלבטו כל יום בסופר אם לקנות גבינה או לא, עכשיו הן כבר לא צריכות להתלבט. אין להן יכולת להרשות זאת לעצמן.

מהצד השני, מי שספגו את הפגיעה הקלה ביותר הם אלה כמובן מי שנמצאים בעשירון העליון. ושם יש רוב גברי מובהק של כ- 75%. כלומר, שוב הגברים הם אלה שנהנים מהשיטה.

הכנסת אישה - רק 66% מזו של הגבר

אם בוחנים את פערי השכר בין גברים לנשים, מגלים שההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2010 הייתה 9,720 ש"ח ואילו והכנסתה של אישה שכירה  – 6,386 ש"ח. כלומר, הכנסת אישה מהווה רק 66% מהכנסת גבר. כשמכבידים על כלל האוכלוסייה בעליית מס אחיד כמו מע"מ שאינו מבדיל בין עניים לעשירים, מי שנפגע יותר הן הנשים. מחירו המאמיר של הלחם יהיה זהה, אולם לאישה הממוצעת בישראל יהיה יותר קשה לעמוד בתשלום עבורו.

יחד עם זאת, הגזירות הכלכליות אינן מסתכמות רק בהעלאת המע"מ. הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה יגולגל כמובן אל הציבור, ושוב הראשונות להיפגע יהיו נשים. למשל פגיעה בתקציבי הרשויות המקומיות תביא לפגיעה בשירותי הרווחה, שעיקר הנזקקים להם – הן נשים.

הפגיעה בנשים נמשכת גם מזווית נוספת. למעלה מ- 130,000 משפחות חד הוריות יש בישראל. רובן המוחץ (97%) הן משפחות שבראשן עומדת אישה. הגזירות הכלכליות יביאו לפגיעה בתקציב משרד התמ"ת האחראי (באופן תמוה) למעונות היום והצהרונים. התכנית לסבסוד במוסדות אלה תיפגע כתוצאה מהקיצוצים. מי שוב ראשונות ועיקריות להיפגע? למעלה מ- 130 אלף אמהות חד הוריות.

כך שאם מתבוננים ברובד נוסף של הגזירות הכלכליות, מגלים שהן גם גזירות מגדריות. כלומר, לא רק שהגזירות מנציחות את העוני ומגדילות פערים חברתיים בין העניים ומעמד הביניים הקורס לבין העשירים -  הן גם מנציחות את אי השוויון המגדרי בחברה הישראלית ואף מעמיקות אותו. ושוב הגברים יוצאים בזול בזמן שהנשים הן אלה שמשלמות מחיר גבוה. וכעת – יותר.

זו העת להמשיך ולדרוש לא רק צדק חברתי אלא גם צדק מגדרי. שוויון. אחת הדרכים לעשות זאת היא למשל באמצעות משאל העם הכלכלי. משאל זה נותן הזדמנות לכלל אזרחי המדינה לבנות יחד תקציב מדינה אלטרנטיבי. יחד כולנו יכולים לומר בפירוט למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו דורשים צדק חברתי. כבר אלפי אנשים הצביעו על תוכניות חברתיות שונות ועל דרכי המימון שלהן. כל אחת (ואחד) מאיתנו יכולה (ויכול) לבחור למשל בעד חוק חינוך חינם מגיל שנה או בעד הארכה של חופשת הלידה. אנו יכולות ויכולים גם לקבוע מהיכן יבוא הכסף למימון, כמו למשל מיסוי של ההון (הנמצא ברובו בידיים גבריות).

באמצעות בניית תקציב המדינה בידי האזרחים – ואני אדגיש: והאזרחיות – נוכל לייצר כאן סדר עדיפויות חדש שאינו רק כלכלי-חברתי, אלא גם מגדרי. אנחנו – הנשים – איננו חסרות אונים מול אי שוויון שיטתי שרק מונצח ומעמיק. בזמן שאת תקציב המדינה קובעים מקבלי ההחלטות – גברים ברובם המוחץ – אנחנו יכולות ויכולים לעצב כאן תקציב חדש ככוח אזרחי רחב, תקציב אשר יוכל לתקן את אי הצדק החברתי והמגדרי. אל מול מהלך נרחב כזה – יתקשו בעלי ההחלטות להתעלם.
יש מה לעשות. וזה בידיים שלנו.

אור-לי ברלב היא מנציגות משאל העם הכלכלי ופעילה במחאה החברתית.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה