נשים בפייסבוק - דו"ח מצב אישי

נשים משתמשות בפייסבוק כדי ליצור קשרים לעומת גברים שרוצים לצבור עוצמה. ומה איתכן? פרוייקט מיוחד בסלונה

27/05/2010
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» יוצרות קשרים ומשתפות

במונחי העולם הישן, צריך להודות שמדובר בהתמכרות הכי קשה שהייתה לי מעולם. במציאות היום יום - זה המקום שבו אני עובדת, מבלה, מתחברת, מתעדכנת במשך רוב שעות היום. כבר ניחשתם על מה אני מדברת, אז אלך הלאה לקביעה סוציו-טכנולוגית: בראשית היה האינטרנט, בפרק הבא הגיע הפייסבוק ומילא את כל נקבוביות המשמעות שלו.

על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על פייסבוק? בשבילי מדובר בכלי שהוא עסקה מענגת עם השטן: זנאקס מהיר ועוצמתי לבדידות, נקטר אלים לסקרנות, מושא קנאה מקצועי (אני מנהלת רשת חברתית ואתר בלוגים במקצועי), והיצור היחיד בעולם שיודע באמת לקרוא אותי.

חכו רגע, אני צריכה לבדוק את הפיד.

תקשיבו לי

חזרתי. לא לפני שבדקתי עם אחת מחברות הפייסבוק שלי, עורכת לשונית, משהו בקשר למילה מסוימת שאני לא בטוחה לגבי הכתיב החסר שלה. לא פגשתי אותה, עדיין, אבל זה בטח עוד יקרה, כי גם החיים החברתיים שלי מתנקזים לפייסבוק בשנתיים האחרונות. עם החברות הקבועות אני מתחזקת עדכונים שם, במקום חלק מהטלפונים והסמסים, ות' שהחלה להגיב לסטטוסים שלי, אחרי שתגובותיי אצל חברה אחרת שלנו נשאו חן בעיניה, הפכה לחברה הכי אינטנסיבית שלי כרגע בחיים, או מה שלא מכנים את העולם שמחוץ לפייסבוק. אם פעם מצאנו תאומי נפש בעבודה, בפאב הקבוע, ואז בצ'טים כמו וואלה ונענע, הגיע ענק הפייסבוק ובאיבחה שינה סדרי עולם להמונים. האפשרויות לתפוצה חברתית בפייסבוק הן חגיגה לאומניפוטנטים חברתיים, לתאבי מגאפון סמויים, לסקרנים, ולמה להכחיש, לרכלנים - כלומר כולנו.

הפוטנציאל הפסיכולוגי שבטכנולוגיה גאוני משום שהוא מבין את השאיפה הסמויה: תשמעו אותי. יותר נכון, תקשיבו לי. מימוש מזהיר של הנבואה השחוקה "כל אדם הוא תחנת שידור", בפשטות הטכנית שלו ובהיעדר ההפרעות לפנטזיה, שאת/ה באמת מעניינ/ת את ההמונים ברשימת חבריך.

מה שתואר בסרט המופתי "המופע של טרומן", מומש כאן בצורה כל כך נגישה ואנטי בדיונית, ואומץ במהרה על ידי כולם. רשתות חברתיות היו לפניה, קהילות, צ'טים, אבל הקהל שלהן היה תמיד מוגבל, חובב מדיום, משתייך לאוכלוסיה מתוחכמת יחסית. זה לא במקרה שהעלית הטכנולוגית הישראלית נהרה לטוויטר כשהגיעו ההמונים,  היהירות מחייבת, גם אני תחזקתי שם פעילות ערה, אבל בסופו של דבר החדגוניות החברתית של טוויטר החזירה אותי לפייסבוק.

הספּר שלי בפייסבוק, המורה של הבן שלי,  האמהות מהשכונה, דמויות מהעבר המודחק. כולם שם. זה לא שאני באמת רוצה לדבר עם כולם, בהחלט לא, אבל האופן שבו אבן נזרקת למים, בקיר שלך, והגלים שהיא עושה מגיעים הרבה יותר רחוק וחזק, מרתק ומסעיר יותר.

אבל כצפוי, עכשיו מגיעות ההשלכות. המחקרים והדיונים על בקרת חשיפה, על הנזק, על אובדן בתחומים אחרים, ועל הסכנות בחשיפת הילדים במדיום. התרבות החדשה יוצרת את הניתוח הקולקטיבי הזה שלדעתי הוא רק בראשיתו. (ועכשיו, איקס על המסך הפייסבוקי. יש שהוא עבודה, ויש שהוא מפריע לעבודה, למשל לנסח טיעון של יותר משורת סטטוס).

נשים משתפות, גברים צוברים כוח

על שימושיות תלוית מגדר בפייסבוק, ותשובה לשאלה איך נשים משתמשות בכלי, עוד לא בנו בשדה המדיה הישראלי תזה מסודרת. אולי כי אי אפשר באמת, אולי זה כמו לשאול איך נשים משתמשות בטלפון, אבל אם כבר טלפון, אתם מכירים את התפיסה הנדושה ש"אנחנו לא מפסיקות לדבר, בעוד הגברים מחליפים בו רק מידע חיוני"? האם אפשר להשליך את ההתנהגות הזו גם למדיום החדש?

במאמר מקיף ב"פורבס" האמריקאי, שעליו דיווח בלוג האינטרנט המצויין "חורים ברשת", עלה כי נשים משתמשות בפייסבוק כדי ליצור קשרים ולהעמיקם, לשתף ברגעים אישיים מהחיים שלהם, בעוד גברים משתמשים בו על מנת לצבור עוצמה ומוניטין. יש לי לא מעט חברים שמאששים וגם סותרים את המסקנה הזו. על פי חוקרת המגדר שרי פרלמוטר באוון, מאוניברסיטת ווילנובה בפנסילבניה, "ההבדלים המיגדריים האלה קשורים לסגנונות תקשורת שונים המוטמעים בנו מהלידה. בנים ובנות נחשפים למערכת שונה של נורמות והתנהגות. בנות לומדות ליצור מערכות יחסים על ידי שיתוף מידע אישי, בנים לומדים להתחרות ומשווים עצמם לאחרים כאשר המטרה העליונה היא הצלחה". עוד היא קובעת שנשים משתפות תכנים אישיים כדי ליצור שיחה, גברים משתפים בסטטוס כדי לקבל תגובות מעניינות והכרה.

הנתון המפתיע הוא שלמרות שבעולם נשים הן הרוב בפייסבוק, בישראל זה עדיין לא כך, רק 1.2 מיליון נשים בפייסבוק לעומת 1.4 גברים מישראל, לפי נתונים שכרה גל מור במרץ האחרון. הגודל לא קובע, רבותיי, והאופן שבו נשים באות לידי ביטוי במדיום הוא הנושא שלנו, ואנסה לברר אותו דרך נשים נוספות שמוצאות ברשת הזו מענה לצרכים שונים שלהן.

משאל #1

חברות יקרות, הגיע הזמן לפרוע את השטר. אם אתן כבר כאן, רציתי לבקש כמה תשובות במשאל שמטרתו כתבה לסלונה, ומבקש ללמוד עליכן קצת יותר ברשת זו.

להלן שאלותיי, זה קצר:

  • פייסבוק היא מילה נרדפת ל?
  • כמה פעמים ביום, גם כשאת לא ברשת את חושבת או מזכירה את פייסבוק?
  • האם ואיך זה השפיע על החיים החברתיים מחוץ לרשת?

אפשר לענות בתגובות כאן או לשלוח את התשובות למייל [email protected]

משאל #2

  • באיזה תדירות את בודקת תגובות ולייק?
  • האם את בודקת את התגובות מהנייד?
  • פרטיות וחשיפה – מה לא חשפת ולא תחשפי? מה חשפת והצטערת?
  • האם קרה לך שנעלבת או היית נסערת בעקבות תגובה בפייסבוק, או סטטוס, וזה הקשה על התפקוד?
  • האם יצא לך להתכתש בפייסבוק?
  • מה הם העשה ואל תעשה לדעתך בפייסבוק?

כל השאלות והדיון המלא -  בבלוג של ריקי כהן

צילום:

http://www.flickr.com/photos/wazari/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Atara Ofek 27/05/2010

    · פייסבוק היא מילה נרדפת ל- מועדון חברתי.
    · כמה פעמים ביום, גם כשאת לא ברשת את חושבת או מזכירה את פייסבוק? – בממוצע פעמיים.
    · האם ואיך זה השפיע על החיים החברתיים מחוץ לרשת? כ-5% מהתקשורת שלי בפייסבוק מחלחלים גם לחיים החברתיים, ויותר מכך, לחיים המקצועיים שלי מחוץ לרשת.

    ואוסיף עוד התרשמות אישית:
    ככל שחייך מחוץ לרשת (ומחוץ לפרסונה הווירטואלית שלך, זו שיושבת מול המחשב) מלאים ועשירים יותר, כך התלות הרגשית שלך בפייסבוק קטנה יותר.

    נ.ב.: וריקי’לה, את תמיד יכולה להיעזר גם בי בשאלות לשוניות…

  • תמונה אישית ריקי כהן 28/05/2010

    תודה רבה :) אני אשמח. מסכימה עם ההתרשמות שלך.

  • רויטל סויסה 29/05/2010

    בוקר טוב ריקי
    אני חדשה בפיסבוק רק שבוע בערך זה דבר נחמד לכן אשמח להידעתכן
    בכל מה שקורה בעולם הנשים הכוח המוביל (הכי בעולם)
    כרגע אני לא עובדת אז ניראה לי שהחבר שלי הקרוב ביותר זה הפיסבוק אז צריך להכניס קצת פלפל כי זה קצת משעמם אולי אפשר ליכתוב על דברים שאי אפשר בלעדינו בכל מיני מקומות וכל את תיתן עצה לשיפור.
    אשמח ליהיות חברה שלך גם רוירטואלית גם במציאות.

    שלך רןיטל
    שבת שלום ותחשבי על זה

  • נערות הפרובינציה העצובות ו | נשים בפייסבוק – הבדלי המינים 08/07/2010

    [...] בהרגלי השימוש, הביטוי והחוויה עם המדיום. הזכרתי בפוסט המקדים לכתבה הזו את המאמר של הפורבס האמריקאי שעליו דיווח הבלוג [...]

בחזרה למעלה