נצמדו אליך באוטובוס? זה פלילי!

ר' האמיצה התלוננה במשטרה נגד אדם שנצמד אליה באוטובוס ונגע בירכה, בשבוע שעבר קבע בית משפט בב"ש שהצמדות כזו היא מעשה מגונה

17/05/2012
דריה כנף, עו"ד www.dariacanaff.com קבלו עדכונים מדריה
  • RSS
» ThinkStock

אולי זה קרה גם לך. ישבת באוטובוס, יכול להיות שזה היה אתמול, או אולי לפני שנים, כשהיית עדיין נערה, וגבר זר התיישב לידך. אחרי כמה דקות הרגשת שהוא נצמד אליך. לא היה לך נעים לקום, אז רק זזת קצת, לכיוון החלון או לכיוון המעבר, אבל הוא – הוא לא הבין את הרמז, והתקרב אליך שוב. לא היית בטוחה אם הוא נצמד ככה בגלל הצפיפות, או בגלל האישיות הסוטה שלו, אבל עדיין הרגשת לא נעים לעשות עם זה משהו....יכול להיות שבאותה פעם זה נגמר ב"הידבקות" בלבד, או שהוא הגדיל לעשות ונגע בירכך; יכול להיות שסיפרת לאמא, או ששמרת את זה בלבך; אבל מה שבטוח זה, שעד היום את לא שוכחת את האירוע הזה. ובינינו, אולי גם קצת מרגישה אשמה, על שהרשית לו.

הצמדות מכוונת באוטובוס – זו עבירה פלילית !

בשבוע שעבר קבע בית המשפט השלום בבאר שבע כי אדם שהתיישב ליד נוסעת באוטובוס והתחכך בה, ביצע עבירה פלילית של מעשה מגונה. מאמר זה נכתב על מנת שכולכם תדעו, שזה אסור. שזה פלילי. ש"גופי הוא ברשותי", בדיוק כמו שמלמדים בגן, ושגם אם נשימתי נעתקת ואני מתביישת – זה לא אומר שמותר לך להמשיך!!

מעשה שהיה כך היה - עדות המתלוננת

מדובר היה באוטובוס בין עירוני שנסע מבאר שבע לדימונה, בשלהי שנת 2011, שעת אחה"צ. למרות שהיו ספסלים ריקים, הנאשם התיישב דווקא ליד ר', כך נקרא לה. כשעלתה אשה נוספת לאוטובוס, היה נראה שהם מכירים, והוא "הושיב" אותה בספסל שממולם. בדיעבד הסתבר שזו הייתה לא אחרת מאשתו...

בתחילת הדרך הנאשם התרווח במקומו והתקרב ל- ר'. זו צמצמה את עצמה לכיוון החלון, אך הוא המשיך להתקרב, כך שהרגל שלו התחככה ברגלה, זאת למרות שניסתה לפנות לו "כמה שיותר מקום".

בשלב מסויים ר' החלה לתהות מה קורה. היא שמה את הרגל בקורה שבצד החלון והתחילה לשבת בצורה זוויתית... עד אותו רגע, ר' חשבה שהמגע נוצר בגלל שהנאשם "מלא" ולא נוח לו....אך אחרי ש- ר' זזה, הנאשם עדיין המשיך להתקרב לעברה, הפעם עם הכתף. למעשה, לאחר שרגליה התרחקו ממנו, הנאשם "שיחק" עם גופו עוד ועוד, כדי להתקרב אליה!

השיא היה כאשר בשלב מסויים הבחינה ר' שידו השמאלית נוגעת בירכה הימנית – או אז היא לא יכלה יותר להתאפק, צעקה עליו "אתה לא מתבייש?!" ודרשה שיעבור לספסל אחר.

הנאשם שתק והמשיך לשבת במקום, בקשה נוספת לא עזרה, ור' פנתה לאשה שהנאשם שוחח עימה קודם לכן. זו אמרה לו: "אמרתי לך, אתה רואה? אתה רואה?" וביקשה ממנו לשבת בספסל אחר, עד שהתרצה ועבר.

שוטר שהגיע שאל את ר' מה קרה ואם היא רוצה להתלונן, ואכן בכניסה לדימונה חיכתה לנאשם ניידת משטרה.

את לא אשמה שלא הגבת מייד!

עניין זה הובא לפני בית המשפט, כשלאורך כל החקירה דנו הצדדים במשמעות העיכוב בתגובתה של ר'. מדוע לא קמה מייד? מדוע לא הגיבה בהתחלה?

ר' הסבירה שלקח לה זמן להחליט עם עצמה מה היא עושה: "זה לא נעים באוטובוס שיושבים בו שלושים איש", כך לצעוק ולהרים מהומה, טענה.

ר' נשאלה לגבי תחושותיה ומידת המיניות שבמעשה, והשיבה תחילה כי לא הרגישה "נעים" כשהוא ניסה להיצמד אליה, שזה היה "לא נוח", אבל שהיא לא הרגישה "משהו מיני בעניין הזה"....ר' הבהירה ש: "מבחינתו אולי זה היה הצד המיני, אבל אני הרגשתי לא נעים".

לשאלה מדוע לא עברה למושב אחר, השיבה שבתחילה חשבה שזה יהיה מספיק בזה שתפנה לו מקום, ורק כשהבינה שזה לא מספיק - החלה להתלבט אם לשתוק או להתלונן.

בעניין זה בית המשפט קבע חד משמעית כי הסבריה של ר' אמונים עליו, וכי בנסיבות שכאלו, ההבנה כי מדובר במעשה מכוון ופסול מתגבשת לאיטה. ושגם אחרי שמבינים, צריך "אומץ" כדי לקום ולהתפרץ!

ואת זאת – כולנו הרי יודעות.

מה הייתה כוונתו של המטריד?

ההגנה ניסתה להיתלות ברגע ההבנה, לברר מתי בדיוק הבינה ר' שזה מעשה מיני, אך בית המשפט הבהיר שהסוגיה המרכזית היא כלל לא זו, אלא יש לברר מה היתה כוונת הנאשם.

לא המתלוננת היא שצריכה להרגיש את מיניות המגע, כך נקבע, מספיק שהיא מבינה מתישהו במהלך הדברים שזה לא מגע אקראי אלא פסול, וזה מאד טבעי ש"אשה תדחיק תחילה כוונה זדונית או מינית, ורק אט אט תבין כי הדבר אינו כשורה".

התנהגות הנאשם היא העיקר!

במקרה זה הנאשם ניסה להגן על עצמו במגוון תירוצים, החל מהודעתו הראשונה במשטרה שם טען כי "לא היו ספסלים פנויים באוטובוס", ושהוא ישב עם גבו דבוק לרגליה, כי שוחח עם אשתו שישבה מעבר למעבר... עוד טען אם נגע בה במהלך הנסיעה זה היה בגלל הסיבובים, והוא כלל לא שם לב...

אח"כ הוא ניסה ליצור תמונה כאילו ר' היא זו שהטרידה אותו, כשזזה הרבה במקומה ונגעה בו... הוא טען שהיא "חיפשה כל דרך שאני אטריד אותה מינית. היא התקרבה ולא שמה לב למה שהיא עושה"...

בית המשפט בחר להאמין ל- ר' ולא לנאשם:

ואולם, ביהמ"ש קבע כי תיאורה של המתלוננת היה חי ואמיתי, וכי אין ספק שהנאשם הניח את ידו על ירכה.

מה שכן, ביהמ"ש ניסה להבין אם היה מדובר בנגיעות אקראיות מבלי משים, או בנגיעות מכוונות. שהרי חיכוך של רגל ברגל גם יכול להגרם במהלך נסיעה ללא כוונה... ואולם, אם יש התקרבות נוספת, אחרי שהאשה מצטמצמת לעבר החלון, זו כבר אינה אקראית כמובן.

אז מה זה בעצם "מעשה מגונה"?

במסגרת זו הבהיר בית המשפט כי מעשה מגונה הוא: "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". דהיינו לא חייבים להוכיח מגע בקורבן, ויש להבין אם במעשה היה אלמנט של מיניות גלויה, כזה שייחשב אובייקטיבית כלא הגון, לא מוסרי ולא צנוע – או לא. האם ניתן היה לצפות שכתוצאה מהמעשה יבואו סיפוק, גירוי או ביזוי מיני? אלו המבחנים למעשה.

ביהמ"ש הבהיר שמעשה מגונה יכול להיות מוסווה בהתנהגות שניתן להביא לה גם הסבר תמים, שאיננו בעל קונוטציה מינית. כך למשל כשאדם ניצל את הצפיפות באוטובוס, נצמד לאחוריה של אשה והתחכך בישבנה – ניתן היה לחשוב שזה בטעות, או לא מתוך ניסיון ליצור מגע מיני, אך בית המשפט קבע באותו מקרה כי זה כן היה מעשה מגונה!

כך גם ב"חיבוק יום הולדת", נאשם שחיבק מתלוננת, והניח ראשו על צווארה, כאילו מבקש להריחה, נחשב זה – באותן נסיבות - כחיבוק לצורך גירוי מיני.

דהיינו - גם אם המעשה לא נראה על פניו כבעל קונוטציה מינית, עדיין אם לא יבוא להתנהגות מסויימת הסבר אחר מניח את הדעת, אזי יכול להיות שילמדו מההקשר הכוללני שהיה זה מעשה שנועד לשם סיפוק מיני, דהיינו מעשה מגונה.

במקרה שלנו, נקבע שגם אם כל אחת מהנגיעות בנפרד יכולה הייתה להתפרש כמגע תמים ולא מיני, הרי שהשילוב של חיכוך הרגל, התקרבות נוספת למתלוננת, חיכוך הכתף, והנחת היד על ירכה – כל אלה – ללא הסבר אמין מטעם הנאשם – מעידים כי היו כאן ניסיונות מכוונים לגעת בה בקונוטציה מינית, ולכן היה זה מעשה מגונה.

באותו מקרה אגב, הובאה עדות של מתלוננת נוספת, חיילת, שלא הכירה את המתלוננת הנוכחית, והעידה כי הנאשם התיישב גם לידה באוטובוס בעבר, הצמיד את רגלו לרגלה, התחכך בה ואף ליטף את רגלה מבעד למעילו...עדות זו כמובן סייעה לביהמ"ש לקבל החלטתו.

ולכן, שמתביישות:

אני מקווה שהתחזקתן. זה לא אתן, זה הוא. צלמו אותו, קראו לנהג, קחו פרטים אישיים, תגישו תלונה! עבורכן ועבור הבאות בתור. בהצלחה.

>> עו"ד דריה כנף מתמחה בדיני עבודה וחוזים. יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה