נעים להכיר: הח''כיות החדשות במחנה הציוני

מי מגיעה מתחום הפלילים, מי הושפעה מאד מרצח רבין ומי ראיינה את יאסר ערפאת והשיח יאסין? הכירו את הח"כיות החדשות של המחנה הציוני בכנסת ה-20

01/04/2015
אושיק פלר גיל קבלו עדכונים מאושיק
  • RSS

29 ח"כיות, מס' שיא של כל הזמנים, מתוכן 11 חדשות, נשבעו אתמול לכנסת ה-20.

אחרי שהכרנו את הח"כיות החדשות בליכוד, נעים להכיר את אלה ששואפות לשרת את העם מהאופוזיציה בקדנציה הנוכחית.

הח"כיות החדשות במחנה הציוני:

ח''כ רויטל סוויד. צילום מתוך יוטיוב

רויטל סויד - מקום 14

בת 47, נשואה בשנית ואמא לארבעה ילדים, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאונ' בר אילן. גדלה בחדרה לאבא שהגיע מטריפולי ואמא ממשפחת קסטל ממייסדי חדרה, בוגרת אולפנה בכפר פינס, מדריכה בבני עקיבא ומגדירה את עצמה היום "מסורתית שומרת שבת".

הרגע המכונן שגרם לה להחליט להתמודד בפריימריז של המחנה הציוני היה במהלך צוק איתן. בנה החייל שמשרת בשריון השתתף בקרבות ואת החרדה הקיומית שחוותה היא מתקשה לתאר במילים. לאחר הארוע החמור בו נהרגו 4 חיילי שריון מפגיעת פצמ"ר, נסעה בחצות הליל לפגוש את בנה שהגיע לבית החולים עם "פנים מחוקות, ללא הבעה". לילה שלם הייתה איתו ולאחריו הרגישה ש"אי אפשר לשבת יותר על הגדר במקום נוח".

רויטל מוכרת כאחת מעורכות הדין הידועות בישראל בתחום הפלילי, היא ייצגה בעבר גם לקוחות פשיעה חמורה ופשע מאורגן ולאחר הזכייה בפריימריז סגרה את המשרד בראשו עמדה. על הבחירה המקצועית שלה כסנגורית בתחום הפלילי יש לה תשובות ארוכות וסדורות. "הסנגור לא מצדד ולא מזדהה בשום אופן עם החשוד אלא מביא את טיעוניו. יש לו תפקיד חשוב מאד בדמוקרטיה".

את הפריימריז היא מגדירה "מסע מטלטל": שלושה שבועות של עבודה קשה, מפגש עם 50 אלף פעילים ותחילת ההיכרות עם עולם הפוליטיקה: "לו הייתי יודעת בפני מה אני עומדת בפריימריז, הייתי מקבלת רגליים קרות". היא לא לא חששה מאבדן הפרטיות והעצמאות, אלא דווקא מהשאלה "בשביל מה אני צריכה את זה?". במסע הזה קיבלה, לדבריה, הרבה חום ותמיכה עצומ ולבסוף הגיעה להפתעתה למקום 14 ברשימת המחנה הציוני ובכך עקפה מועמדים ותיקים ומוכרים יותר.

את עולם החוק והמשפט היא מכירה היטב והיא מעוניינת להנגיש אותם לציבור, לפעול נגד חקיקה אנטי דמוקרטית ונגד צמצום סמכויות בית המשפט העליון. הסתה וגזענות ברחוב וברשתות החברתיות מטרידות אותה מאד והיא שואפת להגביל בחוק את השיח האלים. "ייצגתי הרבה מאוד בני נוער בחיי", היא אומרת. "פעמים רבות בני טובים מתגלגלים לעבירות פליליות בגלל אובדן ערכים ואובדן דרך".  

ח''כ קסניה סבטלובה. צילום מתוך יוטיוב

.

קסניה סבטלובה - מקום 21

בת 37, אמא לתאומות בנות שש, בעלת תואר שני בלימודי מזרח תיכון. מדברת, קוראת וכותבת ערבית באופן שוטף. עלתה ארצה ממוסקבה בגיל 14 עם אמא וסבתא. למדה באולפנה תורנית וחזרה בתשובה למשך מספר שנים ("לקחתי את הדת עד הקצה, ביקשתי מאמא לזרוק את החרסינות בבית כי הן לא כשרות") ולכן גם לא שירתה בצבא.

מאז סיום לימודיה עובדת ככתבת לענייני מזרח תיכון וערבים בערוץ 9 ויצאה לשטח פעמים רבות. בהיותה בת 25 בלבד נשלחה על יד ערוץ 2 לבחריין, עלתה על משחתת אמריקאית מול חופי עיראק וסיקרה משם את הפצצות מטוסי הקרב האמריקאים עיראק.

היא נכנסה עם האזרחות הרוסית שלה גם ללבנון, לסוריה ולכיכר תחריר, ראיינה את יאסר ערפאת ואת שיח יאסין, ביקרה אינספור פעמים בעזה וברמאללה, תמיד בשמה האמיתי. "אי אפשר למכור לי לוקשים על מה ערבים חושבים", היא אומרת. "אני יודעת בדיוק איפה נמצאת כל התנחלות וכל כפר ערבי". כעת, עם השבעתה לכנסת, היא חייבת לוותר על האזרחות הרוסית ולהישאר עם אזרחות ישראלית בלבד.

יש מי שמכנה אותה "התשובה הנשית לצבי יחזקאלי"  אבל היא לא רואה את עצמה כתבת מלחמה אלא כמי ש"מתעדת רגעים מהחיים". העבודה בשטח יחד עם הלימודים שלה, תורמים להבנתה העמוקה ולתפיסות העולם שגיבשה. לדעתה, כל תושבי ישראל צריכים להכיר את שכנינו הערבים, שפתם ותרבותם.

"חייבים להיפרד מהפלשתינים לכיוון של שתי מדינות", היא אומרת. "זו הדרך היחידה והיא אפשרית רק לפרק זמן מוגבל. יש לנו חלון הזדמנויות שייסגר כי במציאות המשתנה לא יתאפשר לשרטט גבול מעשי. האופציה של חיים יחד יותר מפחידה בעיני. מדינות רב-אתניות במזרח התיכון ובעולם מראות שזו בעיה. השאיפה הלאומית של הפלשתינים היא לחיות כישות עצמאית וזה מגיע להם".

בנוסף, היתה רוצה לעסוק בחקיקה בתחום של דת ומדינה, לקדם את חוק ברית הזוגיות, להשוות את מעמדם של הזרמים השונים ביהדות בישראל ולפעול למען עגונות. הקושי האישי שחוותה כשרצתה להתגרש ברבנות מביא אותה לשקול חיוב הסכמי קדם נישואין והטלת עונשים כבדים על סרבני גט. "אני לא פמיניסטית, אני שוויוניסטית", היא אומרת. "בעד זכויות אזרח, בלי אפליה מכל סוג שהוא. כולם שווים בפני החוק".

את ההצעה להכנס לפוליטיקה קיבלה מציפי לבני, אותה הכירה מעבודתה בג'רוזלם פוסט. היא התלבטה ארוכות, אבדן הפרטיות והתדמית השלילית של הפוליטיקה מרתיעים אותה, אבל החשש שהמדינה "הולכת לכיוון לא טוב", הבידוד המדיני של ישראל בעולם והקושי של זוגות ומשפחות לחיות כאן גרמו לה להשיב בחיוב. "אני חוששת למצוא את עצמי כתפאורה ואני מתכוונת לעבוד קשה כדי שזה לא יקרה".

.

איילת נחמיאס ורבין. צילום מתוך המועמדות

 

איילת נחמיאס ורבין - מקום  22

בת 45, עורכת דין, אמא לשלושה ילדים ונשואה לעברי, סא"ל בשריון. בעלת שורשים ישראליים עמוקים שהיו לדבריה משמעותיים בבחירה ללכת לפוליטיקה. מצד אחד, משפחה צפתית 11 דורות בארץ, מצד שני, דור רביעי ממייסדי נהלל. גדלה בת"א של שנות ה-70 בבית עם מודעות חברתית גבוהה: "כולם היו דומים, אפשר היה להתפרנס, לחסוך כסף, לקנות דירה ולחיות מהפנסיה שחסכו כל החיים" והורים שהיו תמיד במרכז ושמאלה במפה הפוליטית.

במהלך לימודי המשפטים באונ' העברית קיבלה הצעה להצטרף ליצחק רבין ועבדה לצדו במספר תפקידים. לאחר סיום לימודיה, כשהתמחתה במשרד פרטי, ארע רצח רבין שהפך להיות אירוע מכונן בחייה. ורבין קיבלה על עצמה את תפקיד מנכ"לית העמותה להנצחת רבין, הרצתה בבתי ספר והיתה שותפה בהכנת העצרות השנתיות.

ורבין מגדירה את עצמה פמיניסטית. "בשנים האחרונות הרחקנו את תקרת הזכוכית מהראש שלנו אבל לא שברנו אותה וגם לא סדקנו אותה", היא אומרת. "עדיין יש פערי שכר, מבחינה חברתית השתנה מעט מאד. אנחנו בעיצומו של תהליך והדור הצעיר כבר משתנה אבל הנשים לא יכולות לעשות את המהפכה לבדן. הן צריכות את הגברים בשביל זה".

בשנים האחרונות החליטה לחזור למגזר העסקי. כיו"ר משותף לארגון הדירקטוריות הבינלאומי בישראל פעלה לקידום נשים לדירקטוריונים ולאחר פטירת אביה לפני כשבע שנים הפכה להיות יו"ר המפעל שהקים. התעשיה הישראלית קרובה לליבה במיוחד. במקביל המשיכה בפעילות ציבורית והקימה יחד עם שלוש נשים נוספות את קהילת משפחות המילואימניקים.

בבחירות 2013 התמודדה לראשונה בפריימריז לרשימת מפלגת העבודה ולא הצליחה להיכנס למקום ריאלי. הפעם התמודדה שוב למרות הקושי העצום. כששאלתי מה היה הכי קשה היא ענתה בכנות: "החרדות שמא לא אצליח ואאכזב. אני שאפתנית, מכוונת מטרה ולא רציתי לאכזב את הסביבה, כולל הילדים". הבטחת הייצוג ושריון מקומות מקשים לדעתה על הנשים וגורמים להן למאבקים ביניהן.

איילת מתכוונת לפעול לחיזוק התעשייה הישראלית, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, עידוד החינוך הטכנולוגי, קידום סביבת עבודה הוגנת לנשים, לרבות הכרה בהוצאות מטפלת וסבסוד צהרונים. היא מעוניינת להיות חברה בוועדת הכלכלה ולהרחיב את השתתפות הנשים בשיח הבטחוני.

>> איילת נחמיאס ורבין ענתה על 3 שאלות בסדרה "המועמדות"

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה