נעים להכיר: הח''כיות החדשות בליכוד

הכנסת ה-20 מונה מס' שיא של נשים, ביניהן 11 ח"כיות חדשות. מי הן אותן חברות כנסת? היכן גדלו? במה עסקו בעבר ומה הניע אותן ללכת לפוליטיקה? והפעם - הח"כיות החדשות בליכוד

31/03/2015
אושיק פלר גיל קבלו עדכונים מאושיק
  • RSS

הכנסת ה-20 של מדינת ישראל יוצאת היום לדרך בטקס השבעה שבו יצהירו 120 ח"כים אמונים. הכנסת הנוכחית מונה מס' שיא של חברות כנסת - 29 במספר, מתוכן 11 חדשות.

מיהן הנשים האלו? מאין באו? היכן גדלו? מה עשו לפני כן? מה הביא אותן להכנס ל"ביצה הפוליטית"? מה מניע אותן? מה מפחיד אותן? הח"כיות החדשות ענו לי על השאלות האלה בשיתוף פעולה ואם זה מנבא משהו על הנגישות העתידית שלהן לציבור, יש כאן סימן טוב להתחלה.

הפעם נכיר את הח"כיות החדשות בליכוד:

ענת ברקו. צילום מתוך פייסבוק

ענת ברקו - מקום 23 בליכוד

בת 53, ד"ר לקרימינולוגיה, השתחררה מצה"ל בדרגת סא"ל אחרי שירות של 25 שנים, נשואה לראובן ואמא לשלושה ילדים ושני כלבים.

ד"ר ברקו מרצה במכללה הבינתחומית, עמיתה חוקרת במכון למדיניות נגד טרור ופרופ' אורח באוניברסיטת וושינגטון. חוקרת שנים רבות בתחום הטרור, כתבה שני ספרים ועשתה את הדוקטורט שלה על התשתית המוסרית של משלחי פיגועים וטרוריסטים מתאבדים. בעבודה זו התעניינה באישיות הטרוריסטית ובעולמם הפנימי של משלחי המפגעים, לצורך כך נפגשה פנים אל פנים עם רבים מצמרת החמאס. הקריירה המקצועית שלה מהווה חלק מרכזי בחייה. היא מרצה בפני גופי מודיעין ומשטרות בכל העולם, בקונגרס האמריקאי, ב- FBI, באו"ם וכו'.

יום אחד קיבלה טלפון מלשכת רה"מ, אותו ראיינה במהלך הדוקטורט והוזמנה לפגישה, שם הוצע לה מקום משוריין ברשימת הליכוד. ההתלבטות היתה לא פשוטה עקב היותה בעיצומה של עשייה מחקרית.

ענת מגיעה לעולם הפוליטי עם אג'נדה ברורה בתחום המדיני-בטחוני ומרגישה על קרקע בטוחה בנושאים אלה. לדעתה "ישראל נמצאת היום במצב הדורש, ראשית לכל, ייצוב. אסור לנו ללכת להסדרים שיסכנו אותנו, כל הגבולות בוערים. יש ללכת בצעדים מדודים". היא בהחלט רואה את עצמה חברת וועדת חוץ וביטחון ובכלל, היתה רוצה לראות יותר נשים בתפקידים בטחוניים.

בחמש השנים האחרונות היא חוקרת גם את אגף הנשים הטרוריסטיות כתופעה שהולכת ומתפשטת. "גם כאן אין שוויון", היא אומרת. "פעמים רבות הן כלי ביד היוצר ומאיישות תפקידי מודיעין, תצפיתנות, כמובן גם מתאבדות ונותנות את הכיסוי המשפחתי". 

כבת למשפחת פליטים מעיראק עם שישה ילדים, ספגה מהבית ערכים של השקעה בחינוך, ולפני 5 שנים יזמה פרויקט לימודים מיוחד בשם "נחשונים להוראה" בשיתוף עם אונ' בר אילן, שמיועד לבוגרי צבא איכותיים ובסופו הם מתחייבים ללמד בפריפריה. התכנית מבטאת את מה שברקו מאמינה בו: השכלה היא האמצעי לסגירת פערים. היא רואה במעבר לכנסת שליחות ציבורית והיתה רוצה לראות נשים רבות בתפקידים בכירים: "בכל מקום שיש נשים בתפקידים בכירים הן הופכות למגדלור".

נאווה פרחי בוקר. צילום מתוך פייסבוק

נאווה פרחי בוקר - מקום 25 בליכוד

בת 44, אלמנתו של תת ניצב ליאור בוקר ז"ל שנספה באסון הכרמל, נולדה וגדלה בפרדס חנה. בוקר היא אמא לשתי בנות וסטודנטית למנהל ומדיניות ציבורית בבית ברל. בעלת רקע בעתונאות בטלוויזיה ובעיתונות. בהמשך פתחה משרד לייעוץ תקשורתי ועבדה עם גופים ציבוריים שונים.

לדבריה, האסון בו ניספה בעלה הפך את חייה במובנים רבים. לפניו עברה עוד ארבעה אובדנים כואבים של אנשים קרובים. "לא בא לי לחיות בעולם הזה. קמתי מהשבעה כועסת וממורמרת. הבנתי שהרבה גורמים היו לא בסדר. לא רציתי לחיות במרמור והחלטתי לנתב את התחושות הקשות למקומות טובים".

מאז חלפו ארבע שנים בהן פעלה רבות למען מערך הכבאות וההצלה. החיידק הפוליטי קינן בה כבר מזמן. בעידודם של חברים ומכרים ולאחר התלבטויות רבות, החליטה להתמודד בפריימריז לליכוד והגישה את טפסי הרישום במייל, עשר דקות לפני תום ההרשמה. במהלך הפריימריז הסתובבה הרבה בשטח, פגשה פעילים וקיבלה הרבה תמיכה.

גם כעת, ערב ההשבעה, היא עדיין מלאה בחששות. "יש בפוליטיקה הרבה רוע ואכזריות ואני פגיעה ורגישה", היא אומרת ונותנת כדוגמא את ההתייחסות לשרה נתניהו, אותה פגשה במהלך השבעה על בעלה: "הכרתי אשה חמה, טובה ואוהבת. הגנתי ואמשיך להגן עליה, לי היא עשתה רק טוב. כואב לי שיצאה לה תדמית כזאת... הפגיעה בגב' הראשונה של מדינת ישראל היא פגיעה בי ובנו כנשים".

לתפקידה החדש היא מגיעה עם הרבה מוטיבציה לשנות. בכוונתה להמשיך לפעול בתחום של מוכנות לשעת חירום ולקדם הקמת מוקד חירום משותף למשטרה, מד"א והכבאות. גם הנושא החברתי קרוב לליבה והיא מאמינה ב"כלכלה שיש בה חמלה", העלאת שכר המינימום וטיפול בבעיית המסתננים.

נורית קורן. צילום מתוך פייסבוק

נורית קורן - מקום 28 ליכוד

בת 55, נישאה בגיל 17, אמא לארבעה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. עורכת דין ומגשרת. את לימודיה האקדמיים החלה בגיל 38 והיא מחזיקה היום בשלושה תארים: תואר ראשון בהצטיינות במדעי החברה והרוח ותואר ראשון ושני במשפטים.

קורן נולדה בירושלים למשפחה מסורתית והתחנכה על ערכי הציונות הדתית. "משפחתי ואני ידענו ימים לא קלים מבחינה כלכלית", היא מספרת. "שנים של שכירות, מינוס בבנק, תשלומי משכנתא... עבדנו ימים ולילות כדי להביא פרנסה לביתנו תוך כדי גידול וחינוך הילדים".

בגיל 18 כבר הפכה לאמא והיא מעידה על עצמה כמי ש"מבינה מהם החיים האמיתיים". היא עסקה במגוון תחומים כמו הנהלת חשבונות, טיפול בילדים, הוראה וחינוך, מסעדנות ועוד. בהמשך היתה מנהלת לשכתו של גלעד ארדן כשהיה שר לאיכות הסביבה וסגנית יו"ר ועדת איכות הסביבה בלשכת עורכי הדין.

"במשך כל חייה היתה מעורבת בקהילה בנושאי איכות סביבה ורווחה והבינה שהכח לשנות נמצא אצל מי שהוא חלק ממערכת האכיפה. היא מבקשת לפעול בכהונתה כח"כ למען אוכלוסיות חלשות, בעלי צרכים מיוחדים ולמען איכות הסביבה.

בגיל 38 הבינה שכדי לממש את עצמה ולהתפרנס בכבוד עליה לחזור לספסל הלימודים. היא עשתה זאת מתוך רצון עז. "למדתי למבחנים עם צעירים בגילה של בתי הגדולה, השכמתי קום בבוקר ללימודים ונשארתי ערה בלילה להכין עבודות אחרי שילדי הלכו לישון. אני הדוגמא לכך שאף פעם לא מאוחר. אני מאמינה גדולה בכח הרצון. התמדה ואמונה הביאו אותי לכנסת ה-20. אני רוצה לעזור לכל אזרחי המדינה לחיות חיים טובים יותר".

.

בכתבה הבאה: הח"כיות החדשות במחנה הציוני




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה