נמאס לראות סלבריטאיות עירומות בהריון

כשדמי מור צולמה על ידי אנני ליבוביץ בעירום הריוני על השער של “ואניטי פייר” ב-1991, היה לצילום עוצמה, בניגוד לסלבריטאיות החקייניות שהמאיסו את הקונספט

02/07/2017
ארז עמירן קבלו עדכונים מארז
  • בדואר
  • RSS

סרינה ויליאמס בהיריון. אני יודע את זה, וכך גם שאר העולם. כי היא, והבטן שלה ושום דבר נוסף, מרוחים על השער של גיליון אוגוסט של ה”ואניטי פייר” .

תמונת ההיריון הכל כך גנרית הזו שהצליחה להמאיס את עצמה לאורך השנים האחרונות, הפכה לאיזה שהוא תו תקן נדרש לכל סלבית פרה-לידה. מתברר שהיום את “עשית את זה” רק אם תיעדת את זה מול כל העולם.

עד תחילת שנות ה-90, נשים בעירום על שערי מגזינים היו מונופול נצחי של ירחוני פורנו. ממילא סוג הגופניות שבא לידי ביטוי באותם צילומים היה רחוק מאוד מהיתכנות של היריון. למעשה, העירום המצולם היה תחום שהדיר מתוכו לחלוטין כל מה שקשור ל”עירום טבעי” – לא מידות מגוונות, לא שיער גוף, לא סימני מתיחה ובוודאי שלא בטן. לנשים שאנחנו הכרנו מהצילומים לא היו בכלל מנגנוני רבייה, שהרי הן נועדו אך ורק לספק את צרכינו המיניים, אז לשם מה היו זקוקות למשהו מעבר לכוס וזוג שדיים?!

סרינה על השער

כשדמי מור צולמה על ידי אנני ליבוביץ בעירום הריוני על השער של אותו “ואניטי פייר” ב-1991, היה לצילום עוצמה מעוררת. זה היה שיקוף של אינטימית נועזת וחריגה-לזמנה, שמתועדת בצילום עירום שלא נועד לגרות מינית. אני לא חושב שהגברים של תחילת הניינטיז היו ערים בכלל להיתכנות של עירום מסוג כזה, אני מניח שגם הנשים לא. לתמונה המקורית הזו הייתה משמעות שהיא מעבר ל-”היי, ראיתי את דמי מור עירומה”, היא יצרה שיח חדש ורחב יותר על מגדר, ותפיסות אמנותיות ועירום בראי התרבות ואופנה.

אומרים לי ש”צילומי עירום של נשים בהיריון חוגגים נשיות שאינה כפופה למבט גברי מחפיץ”. או קיי, חותם על זה, אבל הריבוי המשוכפל של “סלבס מצטלמות בהיריון בעירום” הוא הכל חוץ מחגיגה. הוא קלישאי, חסר משמעות, ובעיקר מסמן את ההשתעבדות של אותן נשים לכורח התקשורתי של “היי, את דמות מוכרת?, ובהיריון? גשי מיד לשער הירחון הקרוב, השאירי את הבגדים בבית, כמובן”.

ואז במקום לקדם סרט בכיכובך, או סינגל  בקולך, את מקדמת מה? היריון? זהו “התוכן השיווקי הלוהט” החדש?

לטעמי, יש לזה אפקט “אסי עזר ורותם סלע” – הפעמים הראשונות שלהם על המסך היו סוכריית מנטה מרעננת, בפעם ה-700, הם תבשיל קינואה מ-שלשום. קוראים לזה חשיפת יתר ותשאלו את ליהי גרינר איך זה מרגיש (ועד כמה זה מועיל לקריירה).

דמי מור על השער

ויליאמס היא רק האחרונה (נכון לדקה זו), לשתף פעולה עם הטרנד שאיבד את חנו. ומי לא היו שם לפניה  – בריטני ספירס, מוניקה בלוצ’י, קלאודיה שיפר, כריסטינה אגילרה, מריה קארי, מירנדה קר, וכמובן, ביונסה. אם לא צולמת בעירום בהיריון, את כנראה לא באמת כוכבת (או לא באמת בהיריון). גם אצלנו, במדינת “כל מה שאתם יכולים, אנחנו יכולים יותר”, חלקו בטן עם הציבור אפרת גוש, רוסלנה-של-איל וטל חן האישה שמתגוררת ברשת.

בריטני ספירס

צילומי ההיריון העירומים הם ה”חתולים מנגנים בפסנתר” של הרשת. ראינו את כו-לם, הפסקנו להבדיל ביניהם, ואנחנו מתחילים לפהק עוד לפני בחילות הבוקר. תמיד אותו הפילטר המרוכך, והיד שמסתירה, כאילו בהיסח הדעת, את הפיטמות האסורות, והמבט שהוא גם רך – גם קשה, וכל ה-שבנג המוכר עד לזרא שנלווה אל המושג “נס הבריאה”.

אני תוהה מה עומד מאחורי התופעה המתמשכת, האם אלה באמת עדויות של העצמה נשית וחיבור לכוח קמאי וטהור, כפי שנטען בעלונים המסחריים שמחלקים צלמי סטודיו רעבתניים, או שזוהי בסך הכל פרובוקציה שאיבדה את עוקצה.

אפרת גוש

מתקפת העירום ההריוני לא נעצרת על שערי המגזינים. האינסטגרם הפך לגרסת הדוקו של גופנו התופח לאיטו ואת יומן ההקאות של הטרימסטר הראשון העברנו אל הדף שלנו בפייסבוק.  אנחנו מזמינים את כל האנשים שאנחנו לא מכירים להשתתף בפעילות שכל תו בה צווח “רגע פרטי”. אז לא מפתיע שפתאום נראה לנו לגמרי-בסדר להפוך את חבלי הטרום-לידה שלנו לתיקיית שיתוף ציבורית.

בעידן הנוכחי אנחנו גם התליין וגם הקורבן של מה שנקרא, עד לא מזמן, “צנעת הפרט”. ומבחינתי’ חופשי, לכו-על-זה. כל אחד מוזמן לקחת את האינטימיות שלו ולתלות אותה על חבל הכביסה להתנופף בפומבי. רק תפסיקו לצפות שנמחא לזה כפיים, נמאס.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה