מתמטיקה של הישרדות

קחו נשימה עמוקה - אתם עומדים להיכנס למשחק ה"סולמות ונחשים" היומי של נעמה תורן. נראה אתכם שורדים

18/01/2011
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS
» עליות ומורדות יומיומיות. צילום: flickr - Chris P Jobling

לחזור מהעבודה בחצות, לקום בשש וחצי ולקלל ואז להגיד שזה פרנסה וזה חשוב.

למהר להביא את הילדות מיפו לבית הספר ולגלות בדרך שמרוב עייפות השארתי את המפתח בתוך הדלת (200- ש"ח); לוותר על הקפה של הבוקר (10+ ש"ח) כדי להספיק לעשות קניות (300-400-, בסופ"ש תלוי בתפריט), לא לשכוח פרחים (30-). ללכת לשכפל מפתח (40-, כי זה רב בריח), למלא דלק כי אתמול לא הספקתי והטנק ממש ריק (200- משהו), אבל לקבל עיתון סופשבוע (12+) עם התשבץ הגיון ולהתעכב שם על טור אישי, שמחייב עצירה מיידית לקפה ואקמול (10-, האקמול על חשבון הבית).

להגיע הביתה לצהריים בלי כוח להכין שום דבר.

להביא חומוס לכולם (50-). לזרוק את שאריות הפשטידה של השבוע (ברוקולי לא טעים כמו תרד), לגלות שהכלבה חרבנה על הרצפה ועל החגורה כי לא הספקתי להוריד אותה (50- החגורה החדשה); לשטוף את הרצפה, להעמיד מכונה. לגלות שנגמר הקפה (30-, לא מוותרת על קפה במקינטה, תהרגו אותי, שמאלנית דוחה). ללכת להחזיר את הבגדים שקניתי לילדות ככה על הדרך, בלעדיהן, כי זה תמיד עולה יותר כשהן איתי, ולגלות שזה תמיד עולה יותר כשבאים להחליף (100- בערך בימים טובים); לרוץ לרופא אף אוזן גרון ולשאול את עצמך למה רופא של מכבי חייב להתמקם בקניון ואיך זה שכל רבעון את בסכנה לדפוק כמה מאות שקלים על בדיקה שגרתית בניין ווסט; ללכת עם הילדה לחוג היפ-הופ אחרי הצהריים ולגלות שהיא לא נהנית שם בכלל והיא רק רוצה לשחק תופסת, ולנסות לשכנע אותה ללא הצלחה שזה ממש חשוב (170+ בחודש); לרוץ לפגישת עבודה בבית קפה ולשכנע את עצמי שיש לי החזר הוצאות על כיבוד, ולכבד גם את זו שמולי (80-), לרכוב על האופניים, להוריד שערות כי באמת הגיע הזמן, ובאותה הזדמנות - למרוח גם לק (100-, אין הרבה מה להוריד, וזו מריחה, לא מניקור, אבל הי, חסכתי דלק). להחליט, שוב, ללכת לשוק, אבל ללכת למכולת כדי לקנות את כל מה ששכחתי בסופר ולדעת שגונבים אותי (200-). לקנות כדורי הרגעה לכלבה (40- ומשהו לשתי חבילות), ולהגיד שבהתחשב במצב, אולי זה באמת לא הזמן לחזור לטיפול (400-), אלא להסתפק בתרופות מסובסדות. למה שרק הכלבה תהנה מנירוונה כימית? ואז לרכוב מהר ליוגה, להתנצל שוב שלא שילמתי, שוב, כי לא ממש עבדתי החודש, ולחשוב מה כלב מביט למטה היה חושב על מצבך הקיומי.

לנשום חמש נשימות. אבל לאט, מה את רצה?

לרוץ לעבודה, להיפגש עם הבייביסיטר למטה, להשאיר לה מזומן ביד (150- אני עוד חייבת לה מהפעם הקודמת), והוראות הינדוס ילדות והחלפת משמרות. הכסף למורה הפרטית על השידה הלבנה (150-).  לחזור שוב בלילה, ולקלל שאין משהו מתוק (9+), לקום מחר בבוקר ולגלות ששוב ה-15 בחודש לא זוגי, ולהזיע קלות מאימה. להיכנס למקלחת, לפתוח את הברז ולנסות להירגע, ואז להיזכר שהזונות שוב מעלים את המחיר של המים.

לבלוג של נעמה תורן

צילום:

http://www.flickr.com/photos/cpjobling/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה