מתי הפכה הדת למטרד אזרחי, לאיום של ממש?

פות בן 5 הוא לא איום נורמטיבי. פות באופן כללי הוא לא חלק מהדיון המתחייב על צניעות

26/04/2016
הילה טוב קבלו עדכונים מהילה
  • RSS

מתי זה יחייב התייחסות מעשית, אני שואלת את עצמי, שהרי מטריד זה כבר תקופה ארוכה. מתי הדת תהפוך למטרד אזרחי, סוג של איום ממשי? ומיד אני נאלצת להודות "עכשיו". הרגע ממש. כשחברות פרטיות ועסקים פרטיים מתחילים להשית על עצמם חוקי טאליבן בהתנדבות ועל דעת עצמם זה סימן שהאינדוקטרינציה כל כך עזה ועמוקה עד שלא צריך למשול בה דרך המערכת המרכזית באורח גלוי. כשהמרחב הציבורי נאנס על ידי מסכת של איסורים והשפלות שמפלות ומבזות, אז מגיע הרגע.

חשוב לומר בראשית הדברים: דת כהוויה פילוסופית לא מאיימת ואינה מהווה מטרד או גורם שיש לסלקו לאלתר מהרחוב. אזרחים הפועלים כפרטים או כקהילות ובוחרים לנהל את אורח חייהם על פי הלכות התורה, אינם מהווים איום ומטרד. אבל אלילי הדת בשקל שמסתובבים במסדרונות הממשל ושותים את כספי הציבור בקומבינות, ונציגיהם ברשויות המקומיות, בעמותות המוסוות, וברחוב המתלהם, מאיימים על המרחב הציבורי בטקסים וולגאריים ומשפילי רוח האדם, תוך שהם מתברגים במערכות החיים הציבוריות המרכזיות.

מבעד למסכי הטלוויזיה שלנו עולות עדויות ברוטאליות של אנשים, גברים ברובם, שבשם הדת, מלבים שנאת נשים וחילונים ומשתלטים על המרחב הציבורי בחוקים אלימים. כולנו מתחלחלים בזעם, מבלי לתת את דעתנו לשנאה בשם הדת שהולכת וממלאת גם את הרחובות שלנו. עדיין לא מדובר ברצח, עדיין לא מנתצים פה פסלים, אבל סמלי הבריונות מתרבים. רק בימים האחרונים אספנו עוד שניים -  במתנ"ס בשדרות הודיעה מנהלת המוסד למוסיקאית בת היישוב שהיא וחברותיה לא ישתתפו בטקס יום הזכרון היישובי כי "צריך להתחשב ברגשות הציבור". הסעיף הוולגארי והמפלה "קול באישה ערווה" דחק את גרונותיהן ואת כבודן של המוסיקאיות המוכשרות אל מעבר לגדר, ואת קולן של הלוחמות והקורבנות , ואילו בפארק ילדים בכפר הירוק נאסר על ילדות ללבוש בגד ים "מטעמי צניעות", משל היה טבורה של ילדה בת חמש מושא תאוותם של גברים נורמטיביים.

היא לא תוכל להשתתף בטקס בשדרות (צילום מסך ערוץ 10)

הזיקה הסוטה בייסודה בין גופה של ילדה לצניעות היא נחלתם של מתחזים, חולים או אינטרסנטים. שהרי איך יכול טבור של ילדה בת חמש להעביר אדם נורמטיבי על דעתו, להעלות בו הרהורי עבירה, ולעורר את מחשבות הזימה והחשק? אפילו אם היתה הילדה בת החמש נמנעת מללבוש בגד ים כלל, האם גבר בריא בנפשו וברוחו יכול באמת לחמוד את פטמותיה התמימות? ואולי מוטב לנו כחברה, להורות על חובת הליכה בבגדי ים לילדות רכות, ולו רק כדי לצוד את אותם פדופילים בעלי מוח סוטה ומסוכן.

בת חמש בבגד ים, על מי היא מאיימת? (צילום: שאטרסטוק)

גם המחשבה שערווה משמיעה קולות מסוג שירה (גם אם זו רק מטאפורה חולנית) ולכן אסור לאפשר לנשים לשיר בציבור, גם היא מעוררת גיחוך וסלידה, ומעידה על זילות וגסות כלפי נשים, ועל הזרות והפחד שהאינדוקטרינציה הפגאנית מנסה להשליט ברחובותינו, ולתקוע כטריז בין גברים לנשים (או שמא המטאפורה "תקיעת טריז" גם היא עלולה להוות עילה לגירוי בלתי נשלט והלהטת הרוחות והתשוקות).

אגב הלהטת רוחות ותשוקות, האם מישהו נתן את דעתו שאם גברים יהודים הם סוטים יתכן וגם נשים יהודיות סובלות ממחלה דומה וגם אשכיהם הרכים והבולטים של בני ישראל הצעירים יכולים לעורר מחשבות עבירה וכפירה. ומה על קולם המתחנן והמתלטף, הבוכה והזועק של חזני ישראל, האם אין בצבעים של הניגון שלהם כדי להעביר אישה על דעתה, כמיהה עזה לאסוף את הגבר המתיילל והמתחנן אל בין ידיה ולהרגיעו?

מבחן הצניעות הוא עמוק ומחייב את כל האנשים, בכל חלקי החברה, בלא קשר להיותם חילונים או דתיים. כולנו מצווים בהתבוננות פנימית ועמוקה בתוך עצמנו כדי להגדיר את סט הערכים מתוכו אנחנו מבקשים לפעול. גבולות המותר והאסור, הראוי והבזוי, הם נגזרת של אותו שיח ערכי. העיסוק האובססיבי והוולגארי בגופה של האישה כ"שובר- צניעות" לא יכול לכסות על ערוותם של המשתמשים בו על חשבון הדיון הנוקב שעליהם לערוך עם עצמם ובקהילתם. השאירו את הפותות של בנות ישראל הרכות בבגדי הים שלהן וברשות עצמן.

.

**  הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית לבכירים. עוסקת במנהיגות כשליחות ערכית וציבורית של פוליטיקאים ומנהלים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה