משחקי הגז - למה אתם חייבים לעשות משהו?

רגע ההחלטה בעניין הגז מתקרב והוויכוחים בציבור הולכים ומתלהטים. אז מי השחקנים בסיפור הזה ולמה העתיד הכלכלי שלכם יכול להשתנות לטובה, אבל כנראה שזה לא יקרה אם לא תעשו משהו? ענת סרגוסטי עושה סדר

21/06/2015
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS

משחקי הגז. צילום מתוך יוטיוב

הרבה יצרים יש סביב המאבק על הגז הישראלי. ויכוחים מרים וטעונים, הרבה אינפורמציה ודיס-אינפורמציה - כל זה הולך ומתעצם ככל שמתקרב רגע ההחלטה.

כדאי להבין שבסיפור הזה יש כמה שחקנים: החברות הזכייניות, "נובל אנרג׳י" (חברה אמריקנית) וחברת דלק - זה שחקן אחד. השחקן השני הוא אנחנו, אזרחי ישראל והשחקן השלישי הוא הממשלה.

מי השחקנים במשחקי הגז?

אני לא מתיימרת לומר שאני מומחית לגז, לא מומחית למשק האנרגיה, לא מומחית לגיאולוגיה וגם לא פעילה במיוחד. ועם זאת, ניסיתי בימים האחרונים להבין על מה מדובר, כדי לנסות ולגבש דעה מושכלת של אזרחית אכפתית. עובדות - לא דעות, לא הערכות, לא מטעם.

במים הכלכליים של ישראל התגלה מאגר הגז הגדול בעולם מזה עשור.

גילה אותו הגיאולוג ד״ר יוסי לנגוצקי עוד ב- 1999 יחד עם חברת "בריטיש גז". עד 2005 מיפה לנגוצקי את כל שדות הגז באזור שלנו. מאגר הגז תמר קרוי על שם נכדתו. המאגר השני הוא מאגר לויתן. כלומר: האפשרות שיש עוד שדות גז שלא התגלו היא נמוכה עד אפסית.

חברת "בריטיש גז" נטשה מסיבותיה ולשדות הגז נכנסו שתי חברות: "דלק" ו"נובל אנרג׳י". כלומר: הן לא השקיעו בחיפושים אינסופיים עקרים, אלא קיבלו את השדות מן המוכן. או כמו שמעיד לנגוצקי: ״על מגש זהב, לא כסף״.

מאגר תמר כבר פועל ומתפקד והגז זורם בצינור לישראל. במאגר הזה יש, לפי ההערכות, גז עד 2028. כלומר: יש שם די גז ל-13 השנים הקרובות. במאגרים תמר ולוויתן יחד יש די גז לספק את תצרוכתה של ישראל ל-40 שנה.

האינטרס של חברות הגז ("דלק" של תשובה ו"נובל אנרג׳י") מובן ומקובל ולגיטימי: הן רוצות להרוויח כמה שיותר. הרווח שלהן יגדל ככל שמחיר הגז יהיה גבוה יותר, ככל שלא תהיה תחרות ונהיה תלויים בהן יותר וככל שהמסים שיושתו עליהן יהיו נמוכים יותר, או יידחו לתקופה ארוכה יותר. כרגע עומדת על הפרק שאלת הייצוא.

מה האינטרס של אזרחי ישראל?

לכאורה, מכיוון שישראל מקבלת מיסים על הגז שנמכר, יש אינטרס למכור את הגז החוצה.

אבל ישראל היא מדינה קטנה, שמשק האנרגיה שלה היה תלותי לגמרי עד כה, משום שלא היו לנו מאגרי אנרגיה משלנו ולכן קשה לבודד את האינטרס הכלכלי מהאינטרס הבטחוני, כלומר: יתכן שעדיף לישראל דווקא לא לייצא את הגז, אלא לשמור אותו לעצמה כדי לחזק את העצמאות האנרגטית שלנו, כדי שלא נהיה תלויים באחרים, כדי שלא ניפול אל מול איומי חרם כאלה ואחרים.

הגישה הזו קיבלה לאחרונה תמיכה מנשיא חברת "של" העולמית (חברת דלק הולנדית), שביקר בארץ ואמר שלדעתו מדינה צריכה לשמור על מאגר הגז שלה לפחות ל-50 שנה, כי זה האינטרס של הבטחון הלאומי.

"דלק" ו"נובל-אנרג׳י" רוצות למכור את הגז לישראל במחיר של 5.5 דולר ליחידה. זה מחיר גבוה באופן אבסולוטי וגבוה במיוחד כשידוע שמחיר הפקת אותה יחידת גז הוא 1.5 דולר. כלומר: עלות ההפקה נמוכה והפער הזה לא מקובל בעולם.

הגז הזה יכול לספק לכולנו בטחון כלכלי לכל החיים

ברוב המדינות בעולם שבהן נמצא גז, המדינה מעורבת בצורה כזו או אחרת במשק הגז, בין אם בפיקוח על המחיר או בדרך אחרת. נורבגיה, למשל, היתה המדינה הענייה באירופה, עד שהתגלה שם גז. הממשלה נכנסה לפעילות ודאגה קודם כל לאזרחי המדינה ורק אחר כך לרווחי החברות. כלומר: לאזרחי נורבגיה יש פנסיה ממשלתית לכל חייהם. בטחונם הכלכלי של אזרחי נורבגיה הובטח.

אין סכנה שיבואו חברות לחפש עוד גז, משום שאין עוד גז בים הישראלי.

אין סכנה שחברות יברחו מכאן, משום שבמאגרי "תמר" ו"לווייתן" יש די גז כדי להמשיך ולהרוויח, וגם אם ייקבע מחיר נמוך יותר ליחידת גז, עדיין החברות ימשיכו להרוויח הרבה. אין דחיפות לקבלת החלטה במהירות ואין חשש ש״הגז יישאר בים״ כמו שמפחידים אותנו, פשוט משום שהגז כבר ממילא זורם ממאגר תמר.

לעומת זאת, אנחנו כן צריכים לחשוש לשלם מחיר מופקע. האם המיסים שנקבל מצדיקים את המחיר המופקע?

כרגע יש מונופול ואנחנו תלויים בו לגמרי והוא ייקבע את המחיר.

הגז הוא משאב ציבורי ואנחנו צריכים ליהנות ממנו

טייקוני הגז מקיימים פגישות עם שרים; רק השבוע נפגש יצחק תשובה, מבעלי "דלק", עם שר האנרגיה יובל שטייניץ. אין לנו מושג מה נאמר בפגישה וזו אינה הפגישה היחידה. הדברים האלה נעשים במחשכים ונסתרים מעינינו, אבל ההחלטות צריכות להתקבל אחרי דיון ציבורי רחב, אחרי פריסת כל העובדות (לא דעות) על השולחן, אחרי בדיקה מעמיקה על הצרכים הייחודיים של ישראל מול נסיון שנצבר במדינות שונות בעולם. אין דחיפות.

למרבה הצער, יש קומץ מועט של אנשים שמתעסק בנושא. לחברות הגז יש אינטרס לשמור על עמימות, לסבך אותנו בנתונים, במספרים, בחלקי עובדות ובעיקר לבלבל אותנו בשפה שלא נבין כדי שנחשוב שהסיפור הזה הוא סיפור לפרופסורים למשק הגז. אז זהו, שלא. זה סיפור שכולנו צריכים ויכולים להתעניין בו.

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה