משברי גיל, או: למה החיים יפים יותר בגיל 50

לקראת עלייתה של סדרה חדשה בהשתתפותו, מתענג גילי קצנלבוגן על העשור השישי לחייו ומספר כמה שונה הההתמודדות עם משבר עכשיו מאשר בגיל 30 ואיך הוא עזב עבודה במשרד פרסום מצליח ויצא לדרך חדשה

17/01/2016
גילי קצנלנבוגן קבלו עדכונים מגילי
  • RSS

גילי קצנלבוגן

ואם פעם בגיל 30 הייתי נכנס ל"מצבים" כמו שנהגנו לקרוא לזה, היום כשאני בן 50 פלוס אני יודע להשתחרר די מהר מכל מצב אליו אני נכנס.

ואם פעם בגיל 30 "מצב" היה משבר שנמשך כמה ימים ואולי כמה שבועות וגורם לי לא לתפקד ולשבת ימים על ימים בבית ולקוות שמשהו יקרה, היום כשאני בן 50 פלוס אני דווקא חושב שכל מצב הוא סוג של אתגר, כמו במשחק טלוויזיה, רק שכאן זה משחק החיים, וכשתעבור את המצב הזה, תצבור ממש כמו במשחק עוד נקודות ותשתפר.

ופעם כשהייתי בין 30 הייתי נתקע על אותו השלב הרבה זמן ולא מבין שבכדי לעבור אותו אני צריך לנוע לצדדים ולפעמים גם לאחור בכדי להתגבר עליו ולעלות לשלב הבא.

יש הבדל גדול בין משבר 30 למשבר 50, ולהבדל הזה קוראים נסיון במשחק החיים.

ידעתי בחיי אין ספור משברים ,עוד מילדות (13) כשאיבדתי את אחותי, ואחר כך תאונה (16) בה הייתי מעורב שבה נפצע חבר שאיבד את אחת מעיניו, וגירושין (33) ותקופה מאוד קשה של הסתגלות ועוד פעם המוות ביקר  והיכה בנו (48) במשפחה כשהאחיינית שלי הצעירה נהרגה ואז היו כמה שנים שקט ושוב המוות של אמי לפני כמה חודשים כשאני בן 52.

ואני לא מדבר על כל מיני עשרות כאלה אכזבות מכל מיני אנשים וחברים שפתאום הבנת שהם לא ממש חברים ושותפים עסקיים ומשברים כלכליים, כמו כל מי שעושה יש גם מי שטועה, והיו לי בעבר לא מעט טעויות בבחירות. ואני קורא להן טעויות של בן 30, כי לטעויות של בן 30 יש גיל ויש גם אופי והן ממש מגיעות ממקום של חוסר נסיון ואולי מהירות ונחפזות שאתה לומד לרסן בגיל 50.

גיל 50 הוא מין גיל של אמצע כזה ושל המון המון נסיון חיים, ויש בו בגיל הזה מין שקט ועייפות מכל הכניסות לפינות עם כל מיני אנשים זללני אנרגיה, ובכלל האנרגיה היא דבר חשוב לשמר אותו כשאתה בן 50 פלוס.

בגיל 30 המשברים שאתה לפעמים מייצר לעצמך, או כאלה שמגיעים כך פתאום בלי לדפוק בדלת, גורמים לך הרבה פעמים לבזבז המון אנרגיה, כי יש לך המון אנרגיה בגיל 30 ואתה מתחיל לדווש באופניים במהירות, לפעמים האופניים בלי שרשרת ואתה רק עושה רעש וצילצולים עד שאתה מתעייף.

ובגיל 50 נקודת המוצא שלך היא עייפות או הניסיון וחוסר עניין בכלל לעשות רעש וצילצולים, כי לפעמים אם מניחים לזה זה עובר מעצמו, ואם רואים שזה בכל זאת ועדיין שם אתה ניגש לשם ומניח את המשבר על שולחן הניתוחים, מתבונן בו ככה מלמעלה עם הראש מוטה לצד ומחליט איך לגשת אליו הכי בזהירות ועם מירב הדיוק כשסכין המנתחים החדה ההכי מותאמת כבר מונחת לך ביד היציבה.

ואז בשקט בשקט ובזהירות אתה מתחיל לנתח את הסיטואציה, ובדרך כלל זה עובד ועובר בהצלחה.

ואם פעם אותה התקרית היתה נכנסת קודם כל לחדר הטראומה, כאן בגיל 50 עם המכשור המתקדם וההתפתחות הטכנולוגית דברים נפתרים מהר וביעילות.

אני חושב שגיל 50 הוא גיל מקסים. אתה לא ממש צעיר ולא ממש זקן ויש לך לפחות 20 שנה ליהנות עד שיופיעו כתמי החלודה והמנוע יתחיל לזייף.

כי אין מה לעשות, מכונות אנחנו כולנו, ויש לנו משאבה אחת בגוף שעובדת שנים ובדרך כלל ביעילות ולא מפסיקה לרגע אחד לאפשר לכל המנגנון המדהים הזה לעבוד.

ובגיל 30 כשהפומפה עוד צעירה ומתקתקת ועובדת מהר מהר, כאן בגיל 50 אם היא עובדת מהר אתה מתחיל לנשום עמוק ומפעיל כל מיני טכניקות ביו פידבקיות להוריד את הלחץ, כי לחץ של גיל 50 הוא לא הלחץ של גיל 30.

ואם בגיל 30 דיברת המון על החיים והתוכניות ,כאן היום, בגיל 50, אתה מוצא עצמך עוצר ועסוק בעיקר בלא  לחלות, ושומר על החיים שלך מכל משמר, כי אתה מבין שיש לך עוד שתיים שלוש תחנות עד שהנהג אומר לך לרדת בתחנה המרכזית.

ואז אתה פתאום מתחיל לרוץ ולאכול נכון ולא להתרגז ככה סתם, כי זה לא בריא ואז מגיעות הסדנאות והמודעות הפנימית שלך מקבלת תפנית חדה ואתה שומר על החיים - כי החיים באמת יפים והם קצרים. ופרק ב' הוא הרבה יותר מוצלח מפרק א'.

משברי גיל - הגרסה הטלוויזיונית

משברי גיל יחצ ערוץ 8

לפני שנה וחצי רוני קובן הציע לי לתעד מסע אישי שלי, מסע שהתחיל כשעזבתי את משרד הפרסום הגדול בישראל (אדלר חומסקי) בכדי לצאת לדרך חדשה, כי לא היה לי טוב שם בדרך הישנה.

בסדרה "משברי גיל" שעולה בערוץ 8 בהוט ביום שני הקרוב 18.1 (ניתן להוריד את שני הפרקים הראשונים ב VOD  כבר מהיום) ,הוא תיעד אותי עם עוד חמש דמויות, מגיל 30-80, כולן במשבר גיל רציני, וכולם בתוך הליבה של הרצון האמיתי והבחירה לשנות באמת  את המצב הקיים, מצב בו כולם כאחד החליטו באמת להתחיל בשינוי, כל אחד עם השינוי המאוד אישי שלו.

הסדרה הזו מבחינתי היא מתנת יום ההולדת היפה ביותר שיכולתי לייחל לעצמי. מתנה של פעם בחיים. ויש שם הכל - פחדים ועצב ובדידות ואושר וזוגיות וגירושין ויחסים וכאב ואבדן וכשלונות והצלחות ודברים שלא העזתי לעשות אז כשהייתי בן 30, כי פחדתי ממש, ופתאום בגיל 50 אתה עושה אותם וקופץ על המון הזדמנויות בשקיקה כי אתה רוצה להספיק ואז הפחד שניהל אותך כל השנים פשוט נעלם.

ואם בגיל 30 אתה מסתכל על הקדימה, כאן בגיל 50 אתה מביט בערגה לאחור מחייך ,לוקח נשימה עמוקה ומבין שהדרך היא בעצם כמעט אותה הדרך ,ואלו רק הנופים שהשתנו עם הזמן.

>> לצפיה בטריילר לסדרה:




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה