מרחב אינסופי של עונג

ידיו רפרפו על גופה, נוגעות- לא נוגעות. צמרמורת עברה בה מכף רגל עד הראש. תחושה לא מוכרת של ריחוף השיטה אותה וגרמה לה בפעם הראשונה בחייה לאבד שליטה

06/03/2017
לורנס קבלו עדכונים מלורנס
  • בדואר
  • RSS

שאטרסטוק

ידיו רפרפו על גופה, נוגעות- לא נוגעות. צמרמורת עברה בה מכף רגל עד הראש. תחושה לא מוכרת של ריחוף השיטה אותה וגרמה לה בפעם הראשונה בחייה לאבד שליטה על גופה ועל מוחה. המחשבות היו ריקות, רק הידיים שלו הובילו אותה במרחב האינסופי של העונג.

מבט אחד, במפגש מקרי לחלוטין, שינה את חייה. מבט אחד שחדר אל נפשה ועמוק עמוק לתוך גופה. הוא לא הרחיב במילים. אבל לא היה במילים צורך. העיניים שלהם דברו במקומם. והידיים חשו בכל מה שלא נאמר.

הוא היה שונה משאר הגברים שהכירה. כלפי חוץ, הוא היה אדם שקול ורציני. הוא עבד כמנהל בכיר בחברת הייטק, ניהל כ-450 עובדים. אבל, בחדרי חדרים הוא הפך להיות אשף החלומות. ולא סתם חלומות, אלא החלומות והפנטזיות הכי סמויים שלה.

עד שפגשה בו היא אהבה סקס, אבל לפעמים הריטואלים הקבועים הפכו את זה למשהו טכני וחסר חייתיות. סוג של שגרה. נכון שבשגרה יש ברכה, אבל לפעמים הגוף והנפש מבקשים משהו אחר. משהו שיסעיר אותם. שירגש אותם. ושישאיר אותם ערים, גם כשהם עייפים.

היא הגיעה לפתיחה של תערוכה של חברתה הציירת. הוא התלווה לחברו הטוב, סוחר האומנות שלא רצה להגיע לבד. התערוכה עצמה לא באמת עניינה אף אחד מהם. הם היו שם, כי צריך. מה שאף אחד מהם לא שיער זה שמפגש זה יוביל אותם לעבר העונג של חייהם.

כשעיניהם הצטלבו לראשונה, הוא אמר לה שלוש מילים. הן הספיקו כדי להעיר בתוכה את כל מה שהיה רדום. “אני רוצה אותך,” אמר לה והביט אל תוך עיניה. כבר עבר המון זמן מאז שמישהו אמר לה זאת, ומבטו הוכיח את מילותיו בצורה כה ברורה. היא השפילה את מבטה. חשה שהעולם סוער והיא המוקד של הסערה. הוא עדיין עמד לידה וחיכה. מעולם קודם לכן לא פגשה בגבר כה ישיר. תמיד התרגלה לדיבורם סחור וסחור, שמאחוריהם המילים האלו היו קבורות. ישירותו הפתיעה אותה, ולא פחות מכך, היא הופתעה לגלות שהיא אוהבת את זה.

הוא ביקש, או אולי נכון יותר לומר דרש, לקבל את מספר הטלפון שלה. היא נתנה לו מבלי לחשוב. משהו בתוכה פעל על אוטומט. זה הרגיש לה טבעי ונכון. היא לא היתה מודעת, להשלכות של מעשה זה על חייה.

כבר באותו היום הוא התקשר ובקש להיפגש. הוא הזמין אותה באותה הישירות להגיע לביתו. בלי תירוצים ובלי המטלות שווא. משהו בטוחה אמר לה שזה לא יאה, אבל משהו אחר בתוכה לא יכל לסרב. לאחר שעה היא דפקה על דלת ביתו.

כשהוא אמר לה “תתפשטי” היא היתה נבוכה. מעולם קודם היא לא עמדה מול גבר, ערומה לחלוטין, כשמבטו חודר דרך כל נקבובית בעורה. עיניו שוטטו בחופשיות על גופה, הניצוץ בהם היה מלא תשוקה. רק מלהביט על מבטו שלו, היא חשה התרגשות פנימית עצומה ורטובה.

מבטו נח לרגע על צווארה הענוג, פיו טעם אותו וידיו הצמידו את גופה לגופו. מבלי להשאיר מרחב נשימה קל. נשמתה נעתקה באחת. ומשם, לשונו החליקה מטה, אל בין גבהות העונג שלה.

הוא ידע לגרום לה להתמוטטות פיסית לאחר האקט. מחשבותיה נדדו אליו ואל מה יעשה לה במשך כל היום כולו. היא היתה שוכחת את עצמה. בועה במסך בעבודה, חולמת בהקיץ עד שצלצול הטלפון היה מעיר אותה. היא כל כולה הפכה לשלו.

הוא היה שולח אליה הודעות, בהן היה מפרט את מה שהוא מצפה שתעשה או לא תעשה במפגשם בשעות החשוכות. מילותיו בשילוב מחשבתה היו מעוררים בה רטט בשיפולי ביטנה. היא לא היתה צריכה לכתוב לו חזרה, מעשיה היו התשובות להן הוא חיכה.

הוא ריתק אותה אליו במילים, במעשים ובנשימותיו מלאות התשוקה. ככל שתשוקתו אליה גברה, כך תשוקתה שלה אליו הלכה והתעצמה.

אפשר לומר, שמעולם היא לא הושפעה כל כך מגבר. בעבר היא היתה מאוהבת והיא הספיקה לאהוב כבר יותר מגבר אחד. בכל זאת היא כבר לא ילדה ולא בת שש עשרה. אבל, במקרה הזה לא היה מדובר על אהבה, אלא על התמכרות. משהו פיזי, שהשתלט על מחשבותיה. היא אף פעם לא חשבה, שאפשר להרגיש תשוקה ברמה כזו, כה עזה, כה ממכרת. היא חשבה, שזה משהו שיש רק בספרים  שהיא קראה בהם או בסרטים שהיא צפתה בהם. התשוקה היתה במבט, במילים ובתחושת המגע. כששני אנשים נוגעים אחד בשנייה, ניצוצות עפים וחשמל זורם. משהו כימי שנוצר. חיבור שקשה לנתק.

“היום את שלי,” כתב לה בהודעת סמס. “תבטלי את כל התוכניות שיש לך. לא יכול לנשום בלעדייך. אני צריך אותך לכל היום. למלא את החלל שנפער בתוכי, בימים שלא נשמתי אותך, שלא נגעתי בכל פיסה בגופך העירום לחלוטין. והטעם… לשוני רעבה לעורך וצמאה למיצים, שרק אני יכול לגרום לך להפיק מפרחך הענוג”.

ההודעה לבדה גרמה לה לרטיבות ופרץ התכווצויות. היא לא ידעה שאפשר להגיע לאורגזמה בלי מגע.

היא מיד התקשרה לעבודה והודיעה שלא תגיע היום ואולי גם לא מחר. מי יודע אם יצליחו להשביע את תאבונם זה לזו עד אז.

היא התקלחה, התבשמה ולבשה רק שמלה דקה לגופה ללא כל בגד נוסף. הרי זה רק כיסוי זמני עד שתגיע אליו.

היא הרגישה, שהיא לא מצליחה להגיע מהר מספיק. כל רכב שהאט על הכביש, עיכב אותה בדרכה אליו. לבסוף, אחרי שהרגישה שחלף לו נצח, היא דפקה על דלתו.

“פתוח,” הוא ענה. היא נכנסה לדירה חשוכה, שהתאורה היחידה בה, היתה אור של נרות. היא סגרה את הדלת. הורידה את תיקה , את שמלתה ואת נעליה. היא לא תצטרך אף אחד מהם בזמן הקרוב.

היא הלכה בעקבות הנרות. צעד אחר צעד, נשמתה התחילה להאיץ. לבסוף הגיעה אליו. הוא ישב על הספה האדומה הרכה ועיניו לא משו ממנה. איברו הזדקף באחת, כאילו הצדיע למפקד העליון. הוא באמת הצדיע לה ולגופה. היא התכופפה אליו. רכנה לעבר איברו הזקור. נישקה קודם לו ואז התרוממה לנשק את שפתיו הבוערות מתשוקה. הוא אחז בה בחוזקה והצמידה אליו. לשונו שוטטה בפראות בתוך פיה, מערבל את לשונה יחד עם מוחה. ידו האחת החזיקה בפניה וידו השנייה שוטטה לאורך גבה.

ידיו רפרפו על גופה, נוגעות- לא נוגעות. צמרמורת עברה בה מכף רגל עד הראש. תחושה לא מוכרת של ריחוף השיטה אותה וגרמה לה בפעם הראשונה בחייה לאבד שליטה. על גופה. ועל מוחה. המחשבות היו ריקות, רק הידיים שלו הובילו אותה במרחב האינסופי של העונג.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה