מציאות מדומה: סימולציית תלת מימד לקראת ניתוח

טכנולוגיות להדמיית תלת מימד הפכו לחלק בלתי נפרד מההערכות לקראת ניתוחים פלסטיים. האפשרות לראות את התוצאה הסופית מראש מקנה למטופלים ביטחון, שקט נפשי והשתתפות פעילה בתהליך הטיפולי וזה פרייסלס

02/10/2017
שרין לוי קבלו עדכונים משרין
  • בדואר
  • RSS

משקפי תלת מימדהמטופלים משועשעים מהמשחק על מסך המחשב. משקפי תלת מימד | צילום: שאטרסטוק

מי שעברה ניתוח אסתטי בעשור האחרון מכירה, לצד החששות, את רגע הקליימקס המתוק הזה, שבו היא נחשפת להדמיה תלת ממדית. כנראה החיזוי הכי קרוב לתוצאה העתידית המיוחלת והשלב שבו ההתרגשות מגיעה לשיאה. "כירורגיה פלסטית משחזרת וכירורגיה פלסטית אסתטית הם שני תחומים משיקים המהווים יחד את הכירורגיה המודרנית, פותח ד"ר עומר וולף, כירורג פלסטי בכיר. "היום ניתוח פלסטי שחזורי ו/או אסתטי יכול להתבצע בטכנולוגיות מתקדמות של הדמיה תלת מימדית. (וירטואל ריאליטי, מציאות מדומה ורבודה) בתחום הרפואי-שחזורי, דוגמא אחת היא עיבוד ממוחשב לבדיקות הדימות הסטנדרטיות כגון CT, המאפשר לייצר מודל תלת מימדי של המצב הקיים והמצב העתידי המשוחזר ובמהלך הניתוח להיעזר בשני המודלים האלה כדי לפסל את אותה רקמה שמועברת למקום החדש – וזאת במקרים של טראומה, או גידולים סרטניים".

מדובר בעסק יקר יחסית?

"הטכנולוגיות חדשות ועם הזמן הן מונגשות יותר כתוצאה מהוזלה בעלויות. את בדיקת ה-CT  החליפה סריקה עם קרני אינפרה-אדום וכך פותחו כלים דומים להמחשה של ניתוחים אסתטיים לפני הניתוח, לחיזוק הביטחון של המטופל ולתכנון הניתוח עבור הרופא. היום נתקל בהדמיה תלת ממדית כמעט בכל ניתוח אסתטי; חזה, אף, פנים ובמקרים קיצוניים גם בזריקות של בוטוקס וחומצה היאלורונית. הבעיה: מעבר ליצירת ציפיות שלא תמיד מחוברות למציאות, הסימולציה לא תמיד מסוגלת לשקף את התנהגות הביולוגית של עור תחת תנאי הגרביטציה, היות שהתכונות של העור ובמיוחד האלסטיות שלו שונות בין מטופלת למטופלת. לכן אחוזי ההתאמה של הדמיה עומדים כיום על 80%".

אז מה נכנס ל-20%?

"לא תמיד ניתן לחזות הצטלקות חיצונית, שתתבטא על פי תכונות גנטיות, או משפחתיות וקשורה גם לתנאים סביבתיים כמו חשיפה לשמש, זיהום במהלך ההחלמה וכיו"ב. והצטלקות פנימית, שגורמת להתכווצות של רקמות שלא תמיד ניתן לחזות מראש. בניתוחי אף לדוגמה, כשמקטינים את הסחוס/עצם מתחת לעור של האף לא תמיד יודעים כיצד יתנהג העור מעליו; העור יכול להתכווץ ולזחול לכיוון מעלה, או מטה ולשנות בצורה כזו את זווית קצה האף ולכן גם את זווית הסלידה. כעבור כשנה אפשר להתרשם מהתוצאה הסופית של ניתוח האף לאחר סיום של תהליך ההחלמה של כלל הצלקות. אף תוכנת סימולציה לא מסוגלת לחזות בוודאות תהליך כזה".

באיזה ניתוח הסימולציה הכי משמעותית?

"בניתוחי חזה ובשאיבות שומן אפשר לקבל המחשה שקרובה למציאות ככל הניתן, כי מדובר בעיקר בנפחים. לתוכנת ההדמיה יש יכולות חישוביות שמסייעות לתרגם את מה שקשה לפלט ויזואלי לצייר, כך קל יותר למטופלת להתחבר אליה. החיסרון הוא תמיד אותו חיסרון - הפער בין מערכת הציפיות שנוצרת בקרב המטופלת לבין המציאות. בתור רופא, אני אוהב יותר מהכל את אלמנט העצמת האוטונומיה של המטופל/ת בבחירה וההשתתפות באופן פעיל בתהליך הניתוח, מה שבעבר היה קשה לאפשר ללא כלי הדמיה".

הגדלת חזה בתלת מימד                                                                      התאמה של 80% בין ההדמיה למציאות | צילום: שאטרסטוק

איך יצרו הדמיה לפני הטכנולוגיה החדשה?

"עד לפני כמה שנים, לפני הדמית תלת המימד, כל שניתן היה לעשות הוא לאפשר למטופלת למדוד שתלי דוגמה בנפחים שונים בתוך חזייה, או גופיה צמודה כדי להתרשם מההשפעה על הסילואט של הגוף ולעמוד את מידת הסרבול הכרוכה במשקל הנוסף. לימים, יצרו חברות השתלים "שתלים משלימים", שעוטפים את השד כמו כפפה ומדמים איך החזה יראה - זה היה הכי קרוב להדמיה".

ובפועל, איך זה עובד?

"נערכת שיחה ראשונית שבה אני מתרשם מהמצב הרפואי, מהשאיפות של המטופל/ת ומעולם הדימויים שממנו הם שואבים השראה לתוצאה העתידית. בניתוחי חזה למשל; הרמה, הדגשה בחלק העליון הפונה אל המחשוף, או לחילופין השגת מראה טבעי, וכמה גדול השינוי שהמטופלת מייחלת לו במידת החזייה. אחרי איסוף הנתונים, אני מתחיל לאסוף נתונים אובייקטיביים על ידי ביצוע מדידות מדויקות. זה שלב הבדיקה הגופנית. אלא תהליכים מסורתיים בתכנון הניתוח שכל פלסטיקאי מכיר. אם בעבר הרעיונות האלה נותרו במוחו הקודח של הפלסטיקאי, היום קל לנו לשתף את המטופלת על ידי סימולציה ולהדגים את האפקטים השונים של השתלים, בצורתם, בנפחם, או בדרגת הבלט שלהם. בסיומה של הבדיקה הרפואית הדקדקנית עוברים לתהליך של סריקה תלת ממדית, שמתבצעת עם סורק אינפרה אדום, או בטכנולוגיה מקבילה ומעבדת את הנתונים לכדי תמונה תלת ממדית שניתן להקרין על מסך גדול, לסובב ולהניע מצד לצד ואף להוסיף עליה רכיבים בטכנולוגיה של מציאות רבודה, כגון בגד ים, או חולצה מכופתרת. הסודות המקצועיים והניו-אנסים של צורת המשתל ונתוניו הנוספים הופכים להיות מונגשים למטופלת ומאפשרים לה להיות מעורבת יותר בתהליך קבלת ההחלטות בתוך הניתוח".

"כאמור, חובתו של הרופא במעמד זה לשקף למטופלת את מה שלא תמיד התוכנה מסוגלת לשקף: התנהגות הרקמה הצפויה לאורך זמן כתלות בנתוני הפתיחה של הרקמה והמשתנים החדשים במשוואה, כגון משקל השתל, או החספוס שלו בניתוחי חזה וכאן הגילוי הנאות, כי בסופו של יום מדובר ברקמה ביולוגית, הליך רפואי של ממש ולא במשחק מחשב".

מהן בדרך כלל התגובות של מטופלים שנחשפים לראשונה להדמיית תלת המימד?

"המטופלים מאוד משועשעים מהמשחק על מסך המחשב. כשהן מרכיבות את המשקפיים, מגיעה תגובת וואו כפולה: פעם ראשונה כשהן מסתכלות על חמש המראות השונות בחדר הווירטואלי, ופעם נוספת כשאני מבקש מהן להביט למטה והן פוגשות את החזה החדש שלהן במפגש ישיר (כפי שאישה משפילה מבט ומביטה על השדיים שלה באופן טבעי ללא מראה).

*********

למידע נוסף היכנסו לאתר האינטרנט או לדף הפייסבוק של ד”ר וולף

להתנסות חינם בסימולציה בתלת מימד - לפני פגישה עם המנתח




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה