מפגשים מהסוג הקפריסאי

קפריסין מציעה אינספור אטרקציות ומאכלים נפלאים שיהפכו את הקיץ לבלתי נשכח. "ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה", זיקק אלתרמן את התחושה שלי לגבי המקום ולא טעה

05/07/2017
חגית אברון קבלו עדכונים מחגית
  • בדואר
  • RSS

SERENDIPITY – הינו מונח המתאר את ההזדמנות שבמקריות.

חברתי א', ניסחה בפניי את עקרונותיו של העיקרון  ומאז הצ'קרות שלי  סוקרות בפתיחות כל הזדמנות. אישית, מקצועית, שולית או משמעותית הנקראת על דרכי. אחת מתוצאותיו המופלאות של הסרנדיפיטי, התרחש כשבבוקרו של יום קיץ תכול, מצאתי עצמי משייטת בגובה של אלפי רגל בדרך לשלושה ימים של טיול לקפריסין.

כל זאת התחולל בזכות חברה נוספת, שייכת אף היא לגילדת הצ'קרות הפתוחות, שהציעה לי להצטרף למסע רגשי לקפריסין. "מה זה  מסע רגשי"? תמהתי, למודת הגדרות פומפוזיות של מסעות ברחבי העולם. היא חייכה חיוך קטן השמור לזאת שיודעת, ואני החלטתי להתמסר לעיקרון הסרנדיפיטי, שהרי מה כבר יכול לקרות בשלושה ימים. לכל היותר, איהנה. ארבעים דקות טיסה, תיק יד ובו גלבייה לבנה, כפכפים ומברשת שיניים (טוב בסדר היה גם פן) ואנחנו  נוחתים בשדה התעופה של לרנקה.

קרפריסין

מרגע זה ואילך, קרה מה שקרה. לכאורה עוד טיול. אוכלים, שותים, מגששים היכרויות חדשות בקבוצה, מממשים את הדופק של המקום, קונים קמעה ומלקטים חוויות בעצלתיים. אבל בפועל, היה זה מסע יוצא דופן. רגשי  במידה כפי שהובטח, מסנוור בפשטותו, חדור אותנטיות וגדוש תועפות של  צניעות – שלושתם חומרי גלם נכחדים בכדור השפע של ימינו.

היום הראשון – רוקמות התחרה

קפריסין רוקמות

סיגלית דה -לאון וגילה גולדנברג, היזמיות והמוציאות לפועל של המסע, מקבלות את פנינו בנמל התעופה של לרנקה בחיוך רחב מהול בהתרגשות אמיתית. קולן רועד  בהתרגשות מקסימה כשהן מספרות על תהליך ההתאהבות באי ובאנשיו, ואנחנו מיד נשבות בקסם הראשוניות. הקבוצה שלנו היא הראשונה שמוציאות השתיים לחלקו היווני של האי, ואם לשפוט על פי החוויות, החיבורים והמפגשים שנרקמו, זהו בהחלט לא המסע האחרון שתערוכנה השתיים. (ספויילר – הטיול  הקרוב הבא יתקיים בתאריכים  10-7 בספטמבר )

תחנתנו הראשונה היא הכפר סקארינו, כפר זערורי מתוך קבוצה של 22 כפרים המהווים את חבל "כפרי לרנקה", שם פגשנו את האנה הנפלאה. האנה, יזמית מקומית חדורת מוטיבציה וטיל מונחה מטרה, זיהתה לפני מספר שנים את הפוטנציאל התיירותי הגלום בכפרים היפים ובאנשיהם, ומאז היא פועלת  בנחישות לקידום תיירנים יזמים, העוסקים בקולינאריה ובמלאכות מסורתיות.

את אלי רוקמת התחרה ובעלה הכוורן אנחנו פוגשות בכפר הסמוך.

אלי ובעלה מקבלים את פנינו בחיוך רחב בביתם. זהו בית אבן מסותת, שחלונותיו מעוטרים בוילונות רקמה עדינים,  בחזותו גינה פורחת בבוגנוויליות סמוקות ובוסתן מלבלב. כל אלה ועוד לימונדה צוננת זורעים  בנו רוגע ושלווה. הקסם שבאותנטיות בכפרים הללו, שהמודרנה טרם הספיקה להשחית, החיוך הרחב של האנשים הטובים המספרים את סיפורם ופותחים את ביתם וליבם, הינו שילוב שקסמו  הרב חמקמק מהגדרה.

אנחנו יושבות בניחותא  בחצר המטופחת ושומעות את סיפורה של אלי ובעלה הדבוראי, טועמות דבש פרחי בר ומתמסרות למתיקות שבפשטות.

ארוחת צהרים מצוינת ונדיבה בטברנה מקומית הכוללת סלט יווני נהדר, מזטים ויין לבן מקומי, שיטוט נינוח בסמטאות כפר "רוקמות התחרה" לפקרה,  ואנחנו מטפסות במעלה ההר אל הכפר לופו.  סיגלית וגילה מפזרות אותנו בבתי אבן יפים, שלחלקן חצר פנימית יפה ולאחרים מרפסת הצופה אל הסמטאות. אנחנו מתמקמות שם בנוחות  למשך הלילות הבאים עלינו לטובה.

איש הלחם

השמש עוטה פיג'מה כתומה והקבוצה פוסעת לאיטה לאור קרניים כתומות אחרונות במשעולי הכפר המנומנם. בתים יפים, סמטאות נקיות זרועות אבן, טיפוח בוהק ומקומיים שמחייכים בשמחה למראה הקבוצה מישראל. הקרבה הגיאוגרפית והמנטאלית של קפריסין לישראל, מייצרת חיבורים אישיים ומקצועיים נהדרים, והאווירה באי מחבקת כלפי התייר הישראלי.

גילה וסיגלית,  עמלו ורקמו במשך תקופה ארוכה, קשרים אישיים אמיצים עם המקומיים, ואנחנו כקבוצה נהנות מכל הטוב הזה. אנחנו מתמקמות בבר היין המקומי, שם מקבל אותנו דימיטרי בחיוך ממזרי. האג'נדה  בה הוא חמוש ברורה – לגרום לאורחות מישראל לשקוע אל תוך קצב החיים הקפריסאי – SIGA SIGA,  תוך שתייה מרובה של יין, נשנוש מבוקר של גבינות מקומיות וקצת מתוקים שמכינה אימו לקינוח.

סבב היכרות ברובד מעט יותר רגשי ועמוק בין חברות הקבוצה, ואנחנו פורשות מחויכות  לשנת לילה מתוקה. צינה קלילה משתרבבת אל תוככי בית האבן ואנחנו שוקעות אל תוככי מוסיקת לילה זעירה של ירח קפריסאי וכוכבים.

היום השני –קולע הסלים ומגבנת החלומי

חלומי

"How would you like  your coffee -  Sceto, Metrio, Glico" שואל אותנו פטרוס, "ללא סוכר, עם מעט סוכר, מתוק?" ומעניק לקבוצה סקירה ממצה אודות טקס הקפה הקפריסאי. לצד הקפה השחום מגיש פטרוס, תחת עץ התות שבחצר ביתו, עוגה שזופה וריחנית מאפה ידיו הטובות. ידיים הקולעות בזריזות סלים צבעוניים ומשובבי עין.

טלי, שרון וחניתה מתמסרות  בכובד ראש למלאכה המדיטטיבית, שוקעות בפטפוט נינוח אודות חוטים, קני סוף ומה שביניהם. כולן לוקחות את הזמן בנחת, כמו עצר הוא מלכת. לדידנו אין דבר בעולם מלבד אותו סל פעוט שאנחנו כה מתאמצות לקלוע תחת עינו הבוחנת של פטרוס. גם פטרוס, כמו דימיטרי, אנה ואלי לפניו, שמחים מאד באורחות מישראל.

הם מספרים לנו את סיפור חייהם בהרים המשובצים כפרים קטנים, חיים של פשטות וילדות שמחה. כמו מרבית התיירנים בכפרים, הם נאלצים להתמודד עם אתגרי פרנסה בעזרת יזמות ויצירתיות, ובכל יום הם ממציאים עצמם מחדש. הם מסתפקים במועט, חדורי תשוקה לעבודת כפיהם - מסורות עתיקות  של רקמה, שזירה וקליעה, אחרים יצרנים זעירים של אוכל מסורתי – פסטות, רחת לוקום, ממתקים וגבינות.

עוד עיקול, פיתול ונסיעה קצרה משובצת נופים קדומים, ובכפר הסמוך אנחנו פוגשות את לולה.

קפריסין

לולה היא רועת עיזים שכוחו של צחוקה המתגלגל ידוע למרחקים. היא ובני משפחתה מגבנים  גבינת החלומי בחוות בודדים על רכס ההר. לולה מכבדת אותנו בגושים נדיבים של הגבינה הנפלאה, שטעם החלב הטרי אצור בה. גם היא, כמו כל מי שפגשנו ועוד נפגוש, גאה ביציר כפיה.  בכל יום היא מגבנת 40 קילוגרמים של כיכרות שמנמנות צהבהבות, ללקוחות  מקומיים, לשפים התרים אחר חומרי גלם משובחים ולתיירים סקרנים היודעים להעריך את טעמה של מסורת.

את היום קינחנו בנמל היפה והמתחדש של לימסול, עיר חוף הומת אדם המתפתחת בצניעות.

מעט פינוקים לבלוטת השופינג, קפה מצוין, גלידה משובחת וארוחת דגים משובבת בריזה על שפת הים, חתמו  עוד יום נהדר במיוחד.

היום השלישי – סדנת פתיחת דלתות

rikma12

השכם בבוקר משתרבבות קרני אור מלוכסנות אל חדרי ואני קופצת מהמיטה וממהרת להסיט את הווילון. עבורנו, משתתפות הטיול, זהו יום מיוחד במינו, המוקדש כולו לסדנת "פתיחת דלתות", שרקחו במיוחד עבור הטיול גילה, סיגלית  וגליה בן חיים, חברתי הטובה, מנחת קבוצות ומגשימת חלומות.

 זהו יום שהוא מבחינת הקבוצה, אחד משיאי הטיול, הגדוש שיאים ממילא. הדובדבן שבקצפת, בצלחת מלאה דובדבנים. על מנת לא להרוס את ההרפתקה לקבוצות הבאות לטובה, לא אחשוף את פרטי הסדנא.

אעז ואומר שמדובר במספר שעות שהניבו חוויה רגשית מיוחדת במינה. מסע אישי של כל אחת אל תוך עצמה, וכל זאת על רקע דלתות יפהפיות שנבחרו בקפידה באחד מהיפים בכפרי קפריסין. גילה וסיגלית מעבירות את השרביט של אותו יום לגליה, והיא בבטחה ובעדינות מוליכה אותנו למקומות נידחים, הן פיסיים והן פנימיים, שבכלל לא ידענו שקיימים.

הערב האחרון מוקדש לארוחת פרידה בטברנה שבלופו. העיניים בורקות מהתרגשות, הלב גדוש חוויות והשולחן מתמלא מטעמים מקומיים. בעל הטברנה, כטוב ליבו ביין, שולף את הבוזוקי ופוצח בשירה יוונית נוגה. אנחנו מתמסרות לאווירה, למקום, לחוויה, לאירוח הנדיב והשופע. רק שלושה ימים חלפו ואנחנו מרגישות חיבור. למקום הפשוט שאפשר לנו להתקרב אחת לשנייה, וגם  יותר לעצמנו. כל אחת והמסע שעברה, הדלת שפתחה. מי חריץ ומי במלוא התנופה.

 

היום הרביעי – סלט יווני אחרון ופרידה

סלט יווני

נפרדות בצער מארוחת הבוקר הנהדרת שבבית ההארחה בלופו, ומבטיחות לעצמנו לשוב עם המשפחות. המיניבוס עושה את דרכו בינות כרמים בתחילת לבלובן, טרסות מוריקות ועצי זית שמשנים גוונם מירוק לכסוף. מפרצוני  התכלת של לימסול מבצבצים מבעד לרכסים, ואנחנו נוסעות שוקטות, מכונסות קמעה בעומק החוויה. הדרך חולפת על פני כפרים משובצים עצי דובדבן הכורעים תחת שפע הפרי. סיגלית מבקשת מהנהג לעצור, ושתינו, כילדות קטנות, מתרגשות למראה הפרי הבוהק, קוטפות מלוא החופן ומשלמות פרוטות בעד שקית גדושה באדום המתוק.

עצירה ביקב מקומי, שבעליו רופא  ורעייתו.  שניהם מאירי פנים,  מספרים את סיפורם ומארחים אותנו ברוחב לב בחדר החביות הקטן. אנחנו יוצאות מעט מתנדנדות, שיכורות ולא בהכרח מהיין.

מועד הטיסה בערב, מאפשר גיחה מסקרנת נוספת, טעימה נוספת מהצניעות המופלאה של האי.

במרכז הכפר פילאבאקיס, אנחנו פוגשות את מר פאניס. פאניס הינו צעיר בן 94, שחוש הומור ומבט ממזרי הינם ככל הנראה, חלק בלתי נפרד מהרכיבים המחוללים את אריכות ימיו.  פאניס מוביל אותנו אל תוככי מוזיאון פתוח קטן, שם הוא מספר בהתרגשות את קורות חייו. בכל תחנה במהלך הסיור הוא מוודא באנגלית רהוטה, ש"הליידיס" מרוצות, ומציין בכל הזדמנות את תאוותו הגדולה לחיים.

"ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה", זיקק אלתרמן את התחושה שלי לגבי קפריסין.

אוכל טעים מזה הקפריסאי כבר טעמתי, ונופים עוצרי נשימה יותר מאלה של קפריסין כבר ראיתי, ובכל זאת, אותו קסם חמקמק של הפשטות, כמעט ערומה ותמיד צנועה, יחזיר אותי לשם בקרוב מאד.

 מסע נשי חוויתי בקפריסין היוונית יתקיים בין ה7-10 לספטמבר, מועד נוסף. 26-29 לאוקטובר. לפרטים נוספים: 054-2371313/054-6782933. או בלינק - http://g2gether.ravpage.co.il/cyprus1-2

תמונות: אורית פרידמן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה