מנסחות תשובה

השבוע התקיים ב”צוותא” ת”א מפגש נשים ראשון ומסקרן, בניסיון לבנות קבוצה של נשים שמקיימת שיח פתוח בנושאים ישראליים-יהודיים. היה מרתק, היה מרגש

16/09/2010
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • בדואר
  • RSS
» מנסחות תשובה נשית-יהודית-ישראלית בצוותא

כותבת אורחת: תמר מור סלע

שמות רבים יש לימים האלה: ימי תשובה, ימי חשבון-נפש, או הימים שבין כסה לעשור. איך שלא נקרא להם, אלה ימים בעלי משמעות רבה במציאות היהודית-הישראלית ולא רק ליהודים שומרי מצוות. ובאשר אליי, אישה יהודיה-ישראלית-חילונית, כמה מעט אני יודעת על הימים האלה. ובכל זאת… הם עושים לי משהו. יש בהם ניחוח אחר. אוויר של אחרית. אווירה של התחלה חדשה. אני נסחפת באווירת חשבון הנפש הכללית ונחה עליי איזו רוח קודש. ואני כותבת את זה בלי טיפה של ציניות. כל שנה אני מתכננת לערוך חשבונפש חילוני מסודר. להתיישב על שפת הים, או במקרה הגרוע על מרפסת הבית, ולעשות עם עצמי סיכומים. איפה פישלתי (עניין יומיומי), איפה הצלחתי להתעלות (גם זה קורה לפעמים), ומה אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה. בפועל.. נו, זה לא ממש קורה. שלושה ילדים קטנים בבית ועוד ערמות של כל מיני תירוצים ועוד שנה חולפת. בכל מקרה, נוסח התפילות הקיים לא תמיד מדבר אליי ואני מרגישה צורך לנסח בעצמי את תפילותיי, או את תשובותיי, נוסח שלא ינתק אותי ממורשתי, אבל שיהיה מיוחד לי. בעיקר כאישה.

מה זאת תשובה?

בערב יום ראשון האחרון התקיים במועדון צוותא בתל-אביב ערב “מנסחות תשובה”. תשאלו מה זה? ובכן, זה היה ניסיון ראשון ומקסים, לבנות קבוצה של נשים שמקיימת שיח פתוח בנושאים ישראליים-יהודיים, מתוך הרבה כבוד והקשבה.

הייתה לי הזכות לקחת חלק בערב הזה. השתתפו בו ד”ר עליזה לביא שהגתה את הרעיון (מחברת הספר “תפילת נשים” ומרצה בבר-אילן), העיתונאית בילי מוסקונה לרמן, הזמרת ריקי גל, השחקנית-יוצרת איילת רון, מלכה פיוטרקובסקי, ד”ר שלי גולדברג (חוקרת חסידות וקבלה ומרצה בבר-אילן), שולי מועלם, ד”ר רבקה-תובל משיח והזמרת-חזנית חגית כפיר. נשים שאולי לא היו נפגשות על במה אחת בשום מסגרת אחרת.

כל אחת ניסחה את רעיונותיה בנוגע למה זאת תשובה: בילי מוסקונה לרמן ניסחה קריאה חברתית לחזרה בתשובה ודיברה על מאות אלפי ילדים עניים ועל הניתוק שלנו, אנשי המילים, מהרחוב. מהאנשים השקופים שעושים בשבילנו את העבודות השחורות. עוד היא דיברה על עריכת חשבון פנימי, כדי לבחון עד כמה היא התרבות הכפיפה אותה לייצר מחשבות ומעשים שלא קשורים לרצון האמיתי שלה, ועד כמה היא נענית לקודים האלה.

ד”ר שלי גודלברג, אמרה כי הימים הללו מלמדים אותנו כי מתוך השבר שבבריאה צומחת הזדמנות לתיקון. הימים הללו מאפשרים לנו להתכנס ולנסות לחזור בתשובה במובן הבראשיתי של חזרה אל תוך עצמנו. ריקי גל, שהגדירה עצמה כאתאיסטית-רלגיוזית, סיפרה כי אינה מחכה דווקא לימים האלה כדי לערוך חשבון נפש עמוק עם עצמה, אלא עושה זאת על בסיס כמעט יומיומי.

אמהות ותמיכה נשית

ובאשר אליי, הערב הזה היה עוד נדבך באחת המשימות החשובות שלקחתי על עצמי: להביא את האימהות אל קדמת הבמה. להוציא אותה מחדרי החדרים אל העולם ולצעוק – אנחנו, האימהות, עושות עבודה חשובה. אפילו מקודשת. הגם שאיננה מקבלת שום קדושה.

לפני למעלה ממאתיים שנה נותקנו בבלי דעת מה”שבט”. מה”חמולה”. מאותם מעגלים רחבים שהייתה בהם חוכמה רבה ותכלית. מאז, אנחנו מחפשות דרכים לשוב. למצוא את החיבורים. לשאוב חוכמה נשית, שאין לי מילים טובות מספיק כדי להגדיר אותה, אבל ברור לי שהיא קיימת, אם כי לא במידה מספיקה במרחב הציבורי. היא קיימת מאחורי הקלעים, בדיוק כפי שהאימהות מתנהלת- באופן הכי אבסורדי, מאחורי הקלעים של החברה הוולדנית שלנו. אבל מרגע שנולד לך ילד, את אמא שלו. ואין שום דרך חזרה.

האימהות הפגישה אותי עם העולם בעוצמות שלא הכרתי קודם. היא גם ניתקה אותי מן העולם בדיוק באותן עוצמות. היה לי ברור שאני חלק משרשרת ארוכה של אימהות, והאימהות חידדה מאוד את הצורך שלי בתמיכה. אני עדיין טווה בקפידה את מעגל הנשים שלי. אני אוספת אלי חרוזי מילים. רעיונות. סיפורים. קטעי מחשבות. אני חושבת שרק אנחנו הנשים, נוכל ליצור לעצמנו תאים חדשים בגוף היותר רחב שלנו.

וכך בדיוק היה הערב “מנסחות תשובה” בצוותא: מעגל של נשים. נכון, שונות מאוד ובכל זאת…. זה היה ערב קסום עם שיח פתוח, מכבד, משעשע, מרתק, מחכים ובלתי מתלהם, על נושאים שמעסיקים כל אישה שחיה בארץ הזאת, לא משנה מאיזה עבר של הגדה. באבחת רגע, שוודאי מייצג עוד רגעים רבים ונסתרים, היינו דומות להפליא.

תמר מור סלע היא עיתונאית ויוצרת. מחברת הספר “להיות אמא” בהוצאת ידיעות ספרים.
תמונות: ברני ארדוב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה