מי רוצה להיות בת 16?

תעשיית האופנה והיופי מוכרת נעלי עקב, חזיות פוש אפ וחוטיני לילדות, וזריקות בוטוקס לאמהות. ככה זה כשהאמהות רוצות להיראות ילדות ולכן מנסות לבגר את בנותיהן הפעוטות

04/10/2012
ארז עמירן קבלו עדכונים מארז
  • RSS

באתר של אברקומבי & פיץ' נמכרות חזיות פוש-אפ מרופדות לילדות בנות 8.

בואו נחזור על זה שוב, שיהיה ברור:

חזיות.

מרופדות.

לילדות בנות 8.

מי ביקשה מזון לפדופילים ולא קיבלה?

עוד נתון מרתק: חוטיני הוא התחתון הנמכר ביותר בארצות הברית בטווח הגילאים 12-18.

מאחר שסביר להניח שמי שרוכשות את חזיות הפוש-אפ והחוטיני הן לא אותן בנות 8 עצמן, אלא האמהות הפרטיות שלהן, לא נותר לי אלא לשאוג (ביני לביני): מה לעזאזל  עובר לאמהות האלה בראש?

האם אתן מפנקות את הילדות שלכן במיצג-שווא של שדיים כדי שתוכלנה לצוד את דיויד מלך השכבה מ-ג’2? או את השכן המוזר שיושב כל יום בפארק ליד הנדנדות?

למה שלא פשוט תארזו את הילדות בניילון נצמד ומדבקה עליה כתוב – "מזון לפדופילים"?

ליפ-גלוס ונעלי עקב בדרך לבית הספר

כיפות אדומות זעירות וצעירות צועדות ביער שורץ הזאבים בדרך לבית סבתא. אבל אבוי, סבתא לא בבית, היא מאושפזת בבית החולים לניתוח שאיבת בטן והרמת חזה. הקטנות מתחפשות כדי לגדול והגדולות מתנתחות כדי לקטון, ואלה גם אלה, מכוונות לגיל 16 הנחשק. כל מה שנמצא מעל ומתחת – נמחק.

החברה האמריקאית הופכת לדיסנילנד של מעריצי הסופר נבוקוב, מחבר הרומן הידוע "לוליטה". אבל לוליטה המקורית כבר עברה מזמן להתגורר בדיור מוגן, בבית גיל הזהב, והשאירה את השטח ליורשות שלה. הן, מצידן, מצטיידות בחזיות פוש-אפ, נעלי עקב, ליפ-גלוס וסומק, ויוצאות לבית הספר לדקלם את ה-איי-בי-סי.

הצורך "להראות כמו ילדה" והנגישות של התרבות הפלסטית, מנתבים נשים רבות להתאים עצמן לתו התקן החדש. רק לכאורה, כמובן, מכיוון שאחרי כל ניתוח הן תחזורנה לגלות את תו התקן תלוי (שוב) כעשרה סנטימטר מעל ראשן. אפשר לדבר עד מחרתיים על ה-50 שהוא ה-40ם החדש שהוא ה-30 המחודש, אבל כשאת נראית בת 50, מבחינת העולם, את יכולה ללכת למות לך בשקט מתחת לסלע.

גם ה-"מייק-אובר" הפלסטי לא מאפשר בעצם להשיג את המהפך במלואו, כי הוא מבוסס על עקרון של שדרוג בלתי פוסק. מהלופ הזה משחרר רק המוות (תשאלו את מייקל ג’קסון).

תקופת הילדות המיותרת?

לכאורה, ניתן היה לצפות מהאמהות המטופלות ב"חרדת הזיקנה" לנסות ולעכב את הנראות הילדית של בנותיהן עד כמה שאפשר.

מממ…ממש לא. דווקא מורעבות הבוטוקס הנואשות מזרזות את בנותיהן שלא להתעכב על תקופת הילדות המיותרת. כמעט בכוח הן מעניקות ל"בדמותי ובצלמי" המוקטן שלהן חזות של מי שמוצצת את פרנסתה ברחוב.

לפעמים נדמה שהילדות הקטנות האלה זורקות עצמן (או נזרקות) דווקא על הטרנדים הכי "בימבו" למרות שהיינו מצפים שזה דווקא יהיה "במבי", נכון ?. ייתכן, שהן מתפקדות כמראה מעוותת לאמהות מכחישות הגיל, אלה שמקבלות בעפעוף מתחסד מחמאות שקרניות מסוג - "אחיות ?"

אבל כשאמא שנאחזת בעלומים (שנגוזו) בציפורניים בנויות, היא מתחזקת את אותו אידיאל גם עבור בתה בת ה-8. התוצאה היא תפיסת גיל מעוותת שמייצרת ילדות-זקנות וזקנות-ילדות שפוגשות זו את זו באברקרומבי & פיץ’, למשל, ונלחמות על אותה חזיית פוש-אפ.

אז מי רוצה (ומי לא) להיות בת 16?

לפעמים נדמה שהיחידות שלא רוצות להראות בנות 16, הן רק בנות ה-16 עצמן.

אחידות המראה היא בונוס לתעשיית המותרות. העדריות השועטת בעקבות זהות חסרת ייחוד ומעורפלת גיל, סכה שמן על גלגלי הכלכלה.

נישת ה"פרה-טין", מסתבר, היא בעלת כוח קנייה מטורף (1.5 ביליון דולר בשנה בארצות הברית בלבד) תוסיפו לזה את כל המבוגרות בתחפושת ותקבלו קהל צרכנים ענקי, שבוי, עם פה גדול ופעור המוכן לקלוט כל מה שיאביסו לתוכו.

וכשהעגל משתוקק לינוק, יש ים של פרות עם עטינים בהיכון. רוצה לומר: התעשייה תעשה הכל כדי למכור לך את כל מה שאת לא צריכה. כי את כבר לא בגיל, כי את עוד לא בגיל.

כי איפשהו, מתישהו, העולם איבד את היכולת שלו לחיות בשלום עם גילו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה