מי מפחד מתקן למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה?

הגיע הזמן שחברות ועסקים בישראל יבינו שיצירת סביבה ארגונית בטוחה הוא אינטרס חברתי, כלכלי ועסקי ממעלה ראשונה ותקן למניעת הטרדות הוא צעד חיוני בדרך למיגור התופעה

27/08/2017
אורית סוליציאנו קבלו עדכונים מאורית
  • בדואר
  • RSS

בכתבה שהתפרסמה בעיתון גלובס לאחרונה (14 באוגוסט), הביעו גורמים עסקיים עלומי שם חשש גדול מיוזמה פורצת דרך שמקדם כעת מכון התקנים הישראלי: תקן וולונטרי למניעת הטרדת מיניות במקום העבודה. יש לציין כי רק לאחרונה אישררה ועדה מרכזית במכון התקנים המורכבת מאנשי ציבור ומגורמים מקצועיים את ההחלטה לכתיבת התקן. זו כבר הפעם השנייה שוועדה ציבורית של המכון מאשרת תקן זה (הן בהרכבה הישן וכעת גם בהרכבה החדש) מתוך הבנה של אנשי מקצוע ואנשי ציבור מובילים שתופעת ההטרדות המיניות היא תופעה נרחבת וקשה במשק הישראלי וכי תקן וולונטרי יכול להוות כלי מעולה לכל חברה ולכל ארגון למגר באופן יעיל תופעה זו.

הטרדה מינית במקום העבודה (צילום: שאטרסטוק)

הרקע ליוזמה החל בשיתוף פעולה מקצועי שיזמנו באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עם מכון התקנים, לאחר שזכינו בתמיכה מצד משרד הכלכלה (משרד התמ"ת דאז) לנסח קוד וולונטרי למניעת הטרדות מיניות. הקול הקורא לניסוח הקוד ניזום ע"י משרד הכלכלה לאור ההבנה שהחוק למניעת הטרדה מינית כבר קיים משנת 1998 אך בפועל לא מוגרה ההטרדה המינית במקומות עבודה בחברה הישראלית והנזק למשק הוא מיליארדי שקלים כל שנה.

תופעת ההטרדות המיניות בעבודה היא רחבת היקף. לפי ממצאי מחקר של משרד הכלכלה 40% מהנשים העובדות עברו הטרדה מינית במקום עבודתן וכמחצית מהמעסיקים אינם מבצעים את הנדרש מהם על-פי החוק. כן עולה ממחקר זה כי האומדן לאובדן השנתי של סך התוצר הלאומי עומד על 1.2 מיליארד ₪!

מה שסמוי מהעין אלו הם הנזקים הרבים וההשלכות הקשות שיש להטרדה מינית – הן על הנפגעות והנפגעים עצמם והן למקום העבודה, שהוצגו אף הם באופן חד משמעי במחקר:

נשים שהוטרדו מינית נעדרות לעתים מהעבודה עקב ההשלכות הנפשיות הקשות של ההטרדה עצמה ולא פעם גם בגלל התנכלות מהסביבה בגלל שהעזו להתלונן. יש עובדות שמתפטרות ואחרות מפוטרות בתירוצים שונים – רק בגלל שהעזו לפרוץ את קשר השתיקה.

האפשרות של נפגעת להתנייד מקצועית בתוך מקום עבודתה גם נפגעת משום שבמקרים מסוימים היא לא תרצה לעבוד באותה יחידה בה עובד המטריד. לכן קורה לא פעם שעובדת  לא תוכל למצות את עצמה מבחינה מקצועית, ולא תוכל לממש את הידע שצברה לאור שנות הניסיון והותק שלה בארגון ותישאר בתפקיד שלא הולם את מקצועיותה או כישוריה. לעתים ההטרדה המינית היא כה טראומתית עד שנשים פשוט מתפטרות ונפלטות משוק העבודה.

אישה במצוקה במקום העבודה (צילום: שאטרסטוק)

לבעלי העסקים עצמם גם כן נגרם נזק לא קטן: יש ירידה בפריון של העובדת עצמה עקב הטראומה שהיא חווה המונעת ממנה להקדיש את כל כולה לארגון. כאשר העובדת מחליטה להתפטר בעל העסק נפגע משום שהוא מפסיד כוח אדם מקצועי ובעל ניסיון ובכך יורדת לטמיון ההשקעה של בעל העסק בהון האנושי שלו. בנוסף, הצורך לשכור כוח אדם חדש משית מחייב השקעת זמן ומשאבים ע"י הנהלת הארגון.

לנזקים אלו יש השלכה על כלל המשק משום שהם מובילים לירידה כוללת בפריון של העובדות והעובדים, ניידות של כוח אדם ללא צורך, יציאה משוק העבודה, תשלומי קצבאות ופגיעה בגיוון התעסוקתי.

בשנים האחרונות התפרסמו גם לא מעט מקרים בהם הארגון נדרש לשלם לעובד/ת שנפגעו פיצוי כספי, עקב תביעה נזיקית או כתוצאה מהליך גישור פנימי שנערך בתוך הארגון – מדובר בעשרות, מאות ואף מיליוני שקלים ששולמו כדי לפצות על הנזק.

היוזמה לקדם תקן וולונטרי למניעת הטרדות מיניות בארגון היא כלי ניהולי ממעלה ראשונה למנכ"ל/ית ולהנהלת הארגון. תקן וולונטרי יאפשר לארגון להתבסס על כלי יעיל ושיטתי ליישם את החוק והתקנות, להגן על העובדים והעובדות וליצור סביבת עבודה בטוחה, להימנע מנזקים והשלכות כלכליות בהמשך ולהתמקד במניעה – אין ספק כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטרדות מיניות בארגון היא למנוע אותן מראש!

התקן הוולונטרי הוא כלי ניהולי שמקל על המנכ"ל ומדריך אותו מה לעשות, ולא איך לעשות, כך שכל ארגון יכול לבחור את הדרך המתאימה לו. הגיע הזמן שחברות ועסקים בישראל יבינו שיצירת סביבה ארגונית בטוחה הוא אינטרס חברתי, כלכלי ועסקי ממעלה ראשונה.

אורית סוליציאנו

** הכותבת היא מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה