מי מפחדת מרופא השיניים?

הימנעות מטיפולי שיניים נגרמת בדרך כלל בגלל חרדה דנטלית. התוצאה יכולה להיות כואבת ומזיקה. מה עושים? כל התשובות והפתרונות בכתבה

07/12/2016
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

 האם קרה שכאבו לכן השיניים אבל העדפתן לקחת כדור לשיכוך כאבים? (צילום: שאטרסטוק)

לפני שמתחילים, שאלו את עצמכן את השאלות הבאות:

1. האם קרה שכאבו לכן השיניים, אבל העדפתן לקחת כדור לשיכוך כאבים במקום לקבוע תור?

2. האם קרה שנקבע לכן תור לרופא השיניים והחלטתן לבטל ללא סיבה?

3. האם אתן מבקרות בצורה סדירה אצל רופא השיניים או שהפעם הקודמת הייתה במאה הקודמת?

אם עניתן בשלילה על אחת השאלות, לפחות, ייתכן שיש לכן חרדה דנטלית, מושג מוכר וידוע בקרב רופאי השיניים, קצת פחות בקרב הנשים והגברים שחוששים מהם. וישנם רבים כאלה. על פי הערכות כ-25% מהאוכלוסייה סובלים מכך. והם סובלים כפול: גם בגלל הפחד מפני הרופא, וגם משום שהזנחת בריאות הפה, כידוע לכל ילד, יכולה לגרום לכאבים ולנזקים, עד כדי אבדן שיניים וצורך בתותבות או בהשתלות.

"ישנם 2 גורמים עיקריים לחרדה דנטלית", מסביר דר' זאב מידן, מומחה לשיקום הפה ומנהל מרפאת מכבידנט אסותא ברמת החייל, ומונה את הסיבות:

1. טראומה בילדות: "מבוגרים רבים זוכרים בחשש את הביקור הראשון שלהם אצל רופא השיניים, במסגרת בריאות התלמיד בבתי הספר, במרפאות עירוניות ואחרות, בהן טיפלו בזמנו רופאי שיניים שלא הוכשרו לטפל בילדים. מבחינה זו, אותן מרפאות עשו "שירות דוב" לרפואת השיניים בילדים, שכן טיפלו בהם בגישה ובאמצעים שאינם מתאימים לילדים. הילדים הללו עברו סוג של טראומה, גם אם חלקם אינם זוכרים זאת או מדחיקים, שגרמה להם לחרדה הדנטלית", מדגיש דר' מידן.

2. חרדה שמעבירים הורים לילדיהם: "לעתים זו הסביבה הקרובה שגורמת לחרדה דנטלית. למשל, כשילד שומע מההורים שלו שהם מפחדים, הוא עלול לפתח חרדה מפני הטיפול גם אם לא עבר טראומה בעצמו. יש הורים שכבר בכניסה למרפאה אומרים לילד "תהיה גיבור, אתן לך פרס". למעשה, הם משדרים לילדים תחושה שטיפול שיניים הוא דבר שמצריך אומץ, שיש להתגבר עליו", מסביר דר' מידן.

2 גורמים עיקריים לחרדה דנטלית (צילום: שאטרסטוק)

מה עושים כדי להתגבר על חרדה דנטלית?

דר' מידן: "אפשרות אחת להתגברות על חרדה דנטלית, היא לעבור טיפולי שיניים תחת השפעת גז הצחוק (נייטרוס) שהינו סוג של טשטוש קל שמוריד את סף החרדה ומדכא את רפלקס ההקאה האופייני במצבי חרדה דנטלית, במידה מסוימת. אפשרות נוספת היא לעבור את הטיפולים תחת הרדמה כללית, בחדר טיפולים המיועד לכך, ובנוכחות רופא שיניים בעל הכשרה, רופא מרדים וצוות רפואי ייעודי שיודע להעניק תמיכה בהתאוששות מההרדמה. בדרך כלל, לאחר טיפול ראשון תחת הרדמה כללית החרדה שוככת, הביטחון עולה וניתן להעניק את הטיפול הבא תחת טשטוש בגז צחוק ואפילו בלעדיו, כלומר בצורה קונבנציונלית".

ניתן לטפל בילדים בגילאים אלו תחת דרגות שונות של טשטוש (צילום: שאטרסטוק)

למי עוד מתאים לעבור טיפול שיניים תחת הרדמה כללית?

"במרכז הרפואי שאני מנהל באסותא מתבצע המספר הגדול ביותר של טיפולי שיניים תחת הרדמה כללית. אנחנו מטפלים באוכלוסיות מגוונות. יותר ממחצית הטיפולים שאנחנו מבצעים הם בילדים מגיל שנתיים ומעלה (טיפולים בהרדמה כללית עד גיל חמש מכוסים ע"י סל הבריאות). לא ניתן לצפות שילדים בגילאים אלו ישתפו פעולה במנוחה ובסבלנות על כיסא הטיפולים, ובפרט אם יש צורך גם בפעולות מיוחדות כמו עקירה או טיפול שורש.

"חשוב להדגיש, כי ברוב המקרים, ניתן לטפל בילדים בגילאים אלו תחת דרגות שונות של טשטוש, מקל עד עמוק, באמצעים שעומדים לרשות המומחים שלנו ברפואת שיניים לילדים (החל משימוש בגז הצחוק ועד שימוש בתכשירים מיוחדים בדמות סירופ מיוחד).

"כשמדובר במבוגרים אנחנו משתמשים בהרדמה כללית, ביניהם גם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים שלא משתפים פעולה (למשל ילדים על הספקטרום האוטיסטי וכיו"ב), למטופלים שזקוקים לטיפולים כירורגים מורכבים (מספר רב של עקירות, שתלים מרובים, בניית עצם וכד'), למטופלים עם רפלקס הקאה מפותח ולמטופלים שההרדמה המקומית הקונבנציונלית לא משפיעה עליהם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה