מי ישמור על ילדי הגן?

ילדי הגן לא מעניינים במיוחד את ממשלת ישראל. זו שעסוקה בהרכבת ממשלת אחדות, בחלוקת תיקים, ובמשחק כיסאות, שכחה את החיים עצמם: זלזול בילדים, במעונות היום ולא פחות במטפלות

19/05/2016
ח''כ קארין אלהרר קבלו עדכונים מח''כ קארין
  • RSS

ילדי הגן לא מעניינים במיוחד את ממשלת ישראל. זו שעסוקה בימים האחרונים בהרכבת ממשלת אחדות, בחלוקת תיקים, ובמשחק כיסאות, שכחה את החיים עצמם: זלזול בילדים של כולנו, במעונות היום ולא פחות במטפלות.

הסבל היומיומי אתו מתמודדים אלפי הורים במירוץ אחר מעון פנוי, התקווה למצוא מקום פנוי לילד, המטפלת המותשת שפוגשים בסוף היום, מספר הילדים במעון ביחס למספר הסייעות- אלה רבותיי החיים עצמם.

העובדה המעניינת היא שמעונות היום כלל לא היו אמורים להיות בידיים של משרד הכלכלה. המעונות התחילו כסידור שאמור לאפשר ליותר אימהות לצאת לעבודה, בימים בהם אימא עובדת הייתה מילה גסה. מאז המעונות נמצאים תחת הפיקוח והתפעול של משרד הכלכלה. בפועל, זהו ממש לא המקום הטבעי שלהם.

היום ברור לכולנו שהמקום המדהים הזה שנקרא מעון הוא מקום מחנך, ולא עוד סידור לילד. כמקום מחנך, הוא מתחיל את הרצף החינוכי של ילדנו הקטן מגיל 0 ועד 3, נותן לו את הבסיס הנדרש לקראת עלייתו לגני טרום חובה וחובה, ומשם השמיים הם הגבול.

גן ילדים של נעמ"ת

רצף חינוכי ומקום חינוכי צריכים להיות תחת משרד החינוך. מי אם לא הוא אמון על חינוך ילדנו? אבל התיקון המתבקש הזה הוא לא היחיד.

רצף חינוכי יתממש אם מעונות היום יהיו מקום ראוי ותקין לגידול ילדינו. אם התנאים, המתקנים, הציוד בגן ויותר מהכול איכות המטפלות יהיה כזה שירגיע את ההורים העובדים.

אבל איכות עולה כסף. היום הסייעות עובדות בתנאים מבישים ובמשכורת רעב, כשהן חלק אינטגרלי מהצוות החינוכי. הן מגיעות ראשונות ויוצאות אחרונות מהגן ובכל זאת משתכרות מעט מדיי, נהנות מתנאים לא ראויים ומקבלות מהמדינה את הרושם שלאף אחד לא באמת אכפת מהן.

בשבועות האחרונים הזעקה שלהן נשמעת מכל עבר. מכל קצוות הארץ נלחמים הורים, ארגונים, וסייעות במאבק משותף לעתיד הילדים של כולנו.

האם הזעקה שלהם תישמע במשרד הכלכלה? אני יכולה לנחש שלא.

שר הכלכלה שהוא ראש הממשלה מרוכז בעצמו ובפוליטיקה הפנימית שלו. הוא ממש לא מרוכז בלעשות כאן מקום טוב יותר.

ולכן, המאבק הזה כל כך חשוב. כי כסף ותנאים מובילים לעובדים שמחים יותר, שקמים בבוקר לעבודה עם רצון וחשק לתת ולאהוב את ילדי ישראל. כי פיקוח על מעונות הוא דבר שאמור להיות טבעי וברור לכולם. איך אין פיקוח על מסגרת שמטפלת בילדים הפגיעים ביותר? איך הורה יכול לעבוד בשקט בידיעה שהמדינה מפקירה את הדבר החשוב לו מכל בגלל משחקי כסף?

המינימום שהמדינה צריכה לעשות בהקדם הוא לדאוג לתקנים נוספים, לדאוג לשכר ראוי לסייעות ולתת את הכבוד המגיע למקום החשוב הזה שנקרא מעונות יום.

אלפי הורים רוצים לעבוד, ליצור כאן לכלכלה פוריה ולפרנס את משפחתם בכבוד. הם לא יכולים לעשות את זה כשיש שביתות, כשיש סייעות מתוסכלות, כשיש מסגרות שקורסות תחת הנטל.

עכשיו על מדינת ישראל לבחור- או שתפרנסי את הסייעות ואת המעונות כראוי, או שתאלצי לתמוך באלפי משפחות שקורסות תחת נטל כלכלי וטיפול בילדים?

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. ויותר מהכול- אי אפשר לצפות שהחינוך יגיע מעצמו. חינוך עולה כסף. וכדאי לדאוג לו כבר מהגילאים הקטנים ביותר.

.

** הכותבת היא חברת כנסת מטעם סיעת יש עתיד ויושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה