מי יעזור לחברותיה של אביגיל ז"ל?

חברותיה של אביגיל לביא ז"ל מתאשפזות בזו אחר זו במחלקות פסיכיאטריות שלא נותנות להן מענה. הן נותרו לבד, עומדות על קצה התהום ואין מי שישמע או שיציל אותן

09/07/2017
קרנית ידיד קבלו עדכונים מקרנית
  • בדואר
  • RSS

התפרסם לראשונה בדף הפייסבוק של קרנית ידיד

אביגיל לביא ז"ל (צילום מפייסבוק)

המוות של אביגיל עורר שדים רדומים.

כבר שבוע שאני לאורך כל היום עם החברות שלה, ועם אלו שאפילו לא הכירו אותה.

אחת בדרך לים. לא להשתזף בחופש הגדול כמו רובנו, גם לא לראות את השקיעה, אלא להתאבד בטביעה.

השנייה מטפסת במדרגות. לא להגיע הביתה או לבקר איזו חברה, אלא למהר אל הגג ומשם אל המנוחה בקפיצה.

השלישית חתכה עוד וריד, הרביעית מסוממת מכדורי הרגעה.

וכך זה ממשיך...

מי יעזור לחברות של אביגיל? (צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)

בעקבות ההתאבדות של אביגיל המון נשים ספגו מהלומה קשה. החברות שלה מתאשפזות במחלקות הפסיכיאטריות אחת אחרי השנייה... בבתי חולים שונים, מחלקות אחרות, פריסה ארצית רחבה.

נפגעות תקיפה מינית במחלקה סגורה. כל יום מישהי אחרת נכנעת. אלו שבלי מסגרות, אלו מהדירות הטיפוליות שבסוף נשארות ריקות ומיותמות. המציאות ניצחה.

כשהחברה שלנו אומרת להן: "מצטערים, אין לנו איך לעזור לכן" "אין, אין לנו", אין אפילו גוף שיקלוט אתכן, אבל בינתיים יש מחלקות פסיכיאטריות, לכו לשם. אנחנו יודעים ששם לא יודעים לטפל ושוב ושוב רק מנציחים אלימות, דיכוי וכפייה... אבל... מצטערים.

כשהחברה שלנו אומרת להן: "מצטערים, אין לנו איך לעזור לכן", היא אומרת להן: תתאבדו, תמותו לא השארתם להן שום רסיס של אור. של תקווה לריפוי.

שומעת אותן שוב ושוב חוזרות ואומרת שהן כבר לא מאמינות יותר לאיש, לאף אישה. שהן מבינות שמסירים מהן אחריות. אז הן נשארות להשגיח ולטפל אחת בשנייה. דואגות, עוזרות, יודעות שכשמישהי אומרת: "הכל בסדר", זה סימן שהמצב קשה.

הן ישנות ביחד במיטות גם באשפוזים, כי תמיד יש איזה אח שחושב שלהפחיד אותן זה מצחיק. הן מצחצחות שיניים אחת לשנייה, סוחבות לשירותים, מאכילות, מגנות, מחבקות שקשה, מלטפות את הדמעות והכאב שבשגרה...

הן נותרו לבד כדי להתגבר על הפגיעות, לשרוד בעצמן את עצמן. והעולם הזה שהן יצרו לעצמן בגלל שלא קיבלנו אותן לזה שלנו, שלא דאגנו להן לטיפול והגנה... הוא שואב ומת. הוא מת. אין שם חמצן. העולם הזה שלהן מת. הוא פשוט ממית אותן כי אין להן ברירה.

הן הולכות ליפול, אחת אחת... הן הולכות למות ואנחנו לא עושים עם זה כלום. כלום. רק ממשיכים וממשיכות לומר... מצטערים, מצטערות.

כשהחברה שלנו אומרת להן: "מצטערים, אין לנו איך לעזור לכן", היא אומרת להן: תתאבדו, תמותו.

הכתובת על הקיר (מפייסבוק)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה